לאחר מכן, ביום 26.5.2026, התקיים בפנינו דיון בהתנגדות להפיכת הצו על-תנאי לצו מוחלט.
הטענות שהועלו מטעם העותרים בעתירותיהם ונשמעו מפי באי-כוחם בדיונים חופפות במידה רבה, הן בין העותרים לבין עצמם והן לאורך שלביו השונים של ההליך. האמור נכון גם ביחס לטענות שהועלו מטעם היועצת המשפטית לממשלה ומטעם משיבי הממשלה בתגובות המקדמיות, בתצהירי התשובה ובדיונים בפנינו. משכך, להלן תוצגנה תחילה טענות העותרים במאוחד, על פני כלל שלבי ההליך, תוך שההבדלים ביניהן, ככל שישנם, יודגשו רק ככל שיש בכך צורך; לאחריהן תוצג עמדת היועצת המשפטית לממשלה, אף היא במאוחד על פני שלבי ההליך; ולבסוף תוצגנה טענות משיבי הממשלה, גם הן במאוחד.
טענות העותרים
- ראשית, העותרים טוענים כי החלטה על סגירת התחנה מחייבת חקיקה ראשית של הכנסת, ומכאן שההחלטה שהתקבלה על-ידי הממשלה ניתנה בחוסר סמכות. במסגרת טענה זו, טוענים העותרים שתי טענות שונות במהותן: האחת, גורסת כי ההחלטה על סגירת תחנת גלי צה"ל, מבחינת טיבה ומהותה, הינה הסדר ראשוני שיש לקבעו בחקיקה ראשית. בהקשר זה, נטען כי גלי צה"ל היא אחת משתי תחנות הרדיו הציבוריות היחידות בעברית המשדרות אקטואליה בפריסה ארצית, ומאזינים לה מדי יום קרוב למיליון ישראלים. לכן, כך נטען, סגירתה תגרע קול משמעותי ממפת השידור הציבורי ותצמצם במחצית את השידור הציבורי ברדיו - עניין העולה לכדי פגיעה מהותית בחופש הביטוי.
השנייה, היא כי אף שגלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה בשנת 1950, במרוצת השנים הוסדרו היבטים שונים בפעילותה בחקיקה ראשית, עד כי התחנה רכשה, לפי הנטען, מעמד המחייב שסגירתה תיעשה בחקיקה ראשית בלבד. זאת, משום שיש לראות בהסדרתה בחקיקה ראשית משום ביטוי לעמדת המחוקק שלפיה יש להתייחס לתחנה כאל גוף שהוקם מלכתחילה בחקיקה, ומכאן שגם סגירתה של התחנה יכולה להיעשות רק בדרך זו. כמו כן, נטען כי סגירת התחנה בהחלטת ממשלה תוביל, דה-פקטו, בהחלטה מנהלית, לביטול הוראות חקיקה.
- שנית, העותרים טוענים כי בהליך קבלת ההחלטה על סגירת התחנה נפלו פגמים משמעותיים, החל משלב הקמת הוועדה המייעצת, עובר במתן המלצותיה וכלה בקבלת ההחלטה על-ידי הממשלה. אשר לעצם הקמת הוועדה המייעצת, העותרים טוענים כי הוועדה הוקמה מלכתחילה במטרה להגיע לתוצאה שנקבעה מראש - סגירת התחנה. עוד טוענים העותרים כי הוועדה המייעצת הוקמה שנתיים בלבד לאחר ועדת זמיר, מבלי שחל כל שינוי מהותי בנסיבות, בפרק הזמן שחלף, שיהיה בו כדי להצדיק הקמת ועדה נוספת באותו נושא, עניין אשר יש בו כשלעצמו כדי לתמוך במסקנה שלפיה מדובר בהליך סרק שיועד להגיע למטרה שסומנה מראש.
העותרים מוסיפים וטוענים כי הרכב הוועדה המייעצת לוקה אף הוא בפגמים חמורים. כך, בניגוד לוועדות המייעצות הקודמות שעסקו בנושא, לא עמד בראש הוועדה הנוכחית בעל תפקיד בכיר ממערכת הביטחון, ולא נכללו בה נציגים בכירים מהצבא, נציגי ממשלה רלוונטיים, או עיתונאים ואנשי תקשורת בעלי ניסיון מובהק ורלוונטי. נטען כי תחת זאת, כלל הרכב הוועדה שני חברים שהינם בעלי זיקה פוליטית מובהקת למפלגת הליכוד, ואשר הביעו בעבר עמדות ביקורתיות פומביות כלפי התחנה. זאת ועוד, יו"ר הוועדה המקורי, האלוף (במיל') יפתח רון-טל, בחר להתפטר לאחר שכבר נוהלו שש ישיבות, על רקע חשש לניגוד עניינים. לטענת העותרים, השתתפותו של האלוף (במיל') רון-טל בדיונים שקדמו להתפטרותו מטילה צל על תקינות אותם דיונים.