| בית משפט השלום בתל אביב - יפו | |
| ת"א 20951-04-14 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' ספורי ואח' | |
| לפני | כבוד השופטת אורלי מור-אל | |
| תובעת | קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים | |
| נגד | ||
| נתבעים | 1.בסאם ספורי – ניתן פסק דין 2.רכב ס.א.ל.ח למסחר 2011 בע"מ, ח.פ. 514546696 3.עראבי הודא, ת.ז. xxxxxxxxxx | |
| פסק דין
|
המחלוקת הטעונה הכרעה בתיק דנן הינה זכאותה של התובעת ששילמה פיצויים לנפגע בתאונת דרכים בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, לחזור אל מי שנטענת להיות הבעלים הרשום של רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים, ואל מי שנטענת להיות בעלת זכות השימוש והמחזיקה בו.
תמצית העובדות והממצאים העובדתיים
- לטענת התובעת, בתאריך 4/1/12 ארעה תאונת דרכים בה היתה מעורבת מכונית מסוג שברולט מספר 3140418, שהיתה נהוגה על ידי הנתבע-1 (להלן גם: "הנהג").
- בתאונה נפגע רוכב אופניים, חסוי הסובל מפיגור שכלי, ונגרמו לו פגיעות גוף.
- בדיקה שעשתה התובעת העלתה, לטענתה, כי במועד הרלוונטי לא היה הרכב מבוטח בפוליסה בת תוקף בהתאם להוראות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: "הפקודת ביטוח רכב מנועי").
- התובעת שילמה לנפגע פיצויים בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ונשאה בהוצאות נוספות. תביעה זו היא תביעת חזרה בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק הפיצויים.
- נגד הנתבע-1, שנהג ברכב בזמן התאונה, ניתן פסק דין לאחר שלא התגונן בתביעה.
- התובעת טוענת, כי לצד הנהג, חבים לפצותה בגין הסכומים ששילמה לנפגע ובגין הוצאותיה הנוספות, גם הנתבעת-2 – אשר הינה חֶבְרָה לסחר ברכב והרכב היה רשום על שמה במועד התאונה (להלן: "החֶבְרָה") והנתבעת-3 – אשר רכשה את הרכב מאת החֶבְרָה (להלן: "הקוֹנָה"), אשר הינה בעלת זכות השימוש ברכב ומתירת השימוש לנהג.
- בתיק נשמעו הוכחות במהלכן העידו הנהג, נציג החֶבְרָה והקוֹנָה. הראיות שהגישו הצדדים והעדויות שנשמעו מעלות את העובדות והממצאים הבאים:
א. לא יכול להיות ספק, כי הנתבע-1, נהג ברכב בזמן התאונה והיה מעורב בתאונת הדרכים. אמנם בעדותו טען הנהג, כי לא פגע באופניים ואולם התובעת הציגה סרט המתעד את התאונה בו נראה בברור שהרכב בו נהג, פגע ברוכב האופניים, כמו כן, במסגרת הודעתו במשטרה שצורפה לראיות התובעת, הודה הנהג, כי אכן פגע ברוכב האופניים.
ב. במועד התאונה, לא היה הרכב מבוטח כדין ותעודת ביטוח החובה שולמה רק לאחר התאונה. הנהג, ניסה להכחיש עובדות אלה בשפה רפה, אך העובדות שהוכחו הן שרוכב האופניים פונה לבית החולים בטרם שולמה תעודת החובה ומשכך ניתן לקבוע באופן ברור, כי הרכב לא היה מבוטח.
ג. אין מחלוקת, כי במועד התאונה הרכב היה רשום על שם הנתבעת-2 – חֶבְרָה העוסקת, בין היתר, בסחר ברכב.