אנו מאמצים את האומדן הגלובלי של שווי העבודות והחומרים שהשקיע המערער בדירה כפי שהעריך בית משפט קמא בפסק דינו (סך גלובלי של 50,000 ₪).
צו. את הפיצוי הנדרש בגין דיור חלופי דחה בית משפט קמא בנימוק שהן תקופתו והן התשלום בפועל לא הוכחו וכמצוין כבר לעיל, אין מקום להתערבותנו בקביעות עובדתיות שנעשו על ידי הערכאה הדיונית.
צז. המערער תבע גם פיצוי בגין נזקי גוף, בגין עוגמת נפש, וגם רכיבים אלה נדחו על ידי בית משפט קמא (כל זאת במסגרת הקביעות החלופיות למקרה והתביעה הייתה מתקבלת).
באשר לטענה לפיצוי בגין נזקי גוף, אנו אכן סבורים שלא הוצגה לה התשתית הראייתית הנדרשת.
צח. לעניין פיצוי בגין עוגמת נפש, טוען ב"כ המשיבה בעיקרי הטיעון פיסקה 48, כי טענה זו נזנחה בסיכומים של ב"כ המערער ואולם, מעיון בסיכומיה של ב"כ המערער בפני בית משפט קמא, סיכומים שהוגשו ביום 23.9.14, עולה כי בסיפא של סיכומיה ביקשה ב"כ המערער: "ולאשר את כל הסעדים שפורטו בה" (משמע, לאשר את כל הסעדים שפורטו בתביעה).
אין אפוא לראות את הבקשה לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש כטענה שנזנחה על ידי המערער ולטעמנו פיצוי בגין עוגמת נפש – מגיע, נוכח העובדה שלמרות המאמצים והמשאבים שהשקיע המערער כדי להתמודד עם בעיית הרטיבות וההצפות, חזרו ופקדו הצפות אלה, פעם אחר פעם, את הדירה, עד כי בסופו של דבר, נאלצו המערער ובני משפחתו לעבור לדיור חלופי.
אין כל מניעה שבית המשפט יעריך על דרך האומדן את הפיצוי המגיע בגין רכיב זה של עוגמת נפש.
צט. לענין עגמת הנפש ניטיב לעשות אם נביא מדבריה של כב' המפקחת (שביקרה במקום) בפסק דינה מיום 10.7.05, פיסקה 8:
"לאחר שהסתיימו העדויות קיימתי בנוכחות התובע, הנתבע ובאי כוחם, ביקור במקום. אודה שנחמץ הלב להיווכח איך ירדה לטמיון ההשקעה שהשקיע הנתבע מס' 1 בדירתו כדי להכשירה למגורי משפחתו, בהקמת מחיצות למניעת הרטיבות, בסיוד, בריהוט פונקציונלי ובהתקנת מכשירים חשמליים כדי לאפשר בה מגורים. קירות הדירה רטובים וספוגי טחב וריח חריף של עובש עומד בדירה. אמנם היא היתה סגורה מזה זמן וגם חוסר האיוורור תרם לריח הכבד בה, אך אין לי ספק שמצבה לא היה טוב יותר בעת שהנתבע מס' 1 התגורר שם עם בני משפחתו.
מצאתי, כי הדירה היא דירת מרתף שרוב קירותיה מתחת לאדמה, החלונות הקבועים ברום הקירות הפנימיים של הדירה הם בחלק החיצוני שלה במפלס הקרקע. במקום בו כבר בוצע חישוף הקרקע סביב המעטפת החיצונית של הדירה נצפים קירות עבים שאינם אלא אסופת אבנים ללא בידוד וללא איטום שימנע חלחול מי הגשמים היורדים בחצר הבית אל תוך הקירות הללו. אודה כי גם בחינה לא הנדסית – מקצועית כמו זו שלי, מבהירה כי אין המדובר במחדל של אחזקה לקויה של הרכוש המשותף (והרי קירות חיצוניים הם רכוש משותף). בקירות הללו לכל גובהם אין שום איטום וכי לא היה גם איטום בעבר. הקירות הללו לא נאטמו עוד בשלב בניית הבית המשותף".