לכן, גם מובן מדוע על פני תקופה העולה על 15 שנה סבל המערער והתמודד בכוחות עצמו עם ההצפות שפקדו את הדירה מבלי לבוא בטרוניה אל המשיבה. כל זאת, עד לשלב שהתחוור למערער שאין המדובר בעבודות שיוכל לבצע בכוחות עצמו, שכן על מנת להתמודד עם בעיית ההצפות יש לבצע חפירות אשר בגלל הסיכון האפשרי ליסודות הבניין כולו, נתבקש על ידי דיירי הבניין צו מניעה ואכן ניתן צו מניעה על ידי כב' המפקחת.
משמע, ככל שיש פתרון לבעיית ההצפות, הרי כרוך הדבר בנכונות של מכלול הדיירים להתארגן ולבצע שיפוץ נרחב שיכלול את חיזוק היסודות (פיסקה 33 של פסק הדין).
צד. כבר ציינו קודם לכן, שעוד בשנת 1972 צוין במסמכי הנכס שהמקום אינו ראוי למגורים מפאת מצבו ועוד בשנת 1978 צוין שמים נכנסים מהחצר, ואף בשנת 1986 צוין שהדירה פגומה למגורים.
ראוי היה כי הערה המצביעה על כך שהדירה אינה ראויה למגורים תופיע במאפייני הנכס במכרז. המערער צפה ואף רשאי היה לצפות שאם ישקיע את המשאבים המתאימים בעבודות של שיפוץ, איטום ובידוד, יוכל הוא להתמודד עם בעיות הרטיבות וההצפה שבדירה, וכך אכן עשה בפועל במהלך השנים, עד שהתחוור לו כי שנים טרם רכישתו את הדירה הייתה זו דירה אשר פגומה למגורים, ופתרון בעיית ההצפות אינו תלוי רק בו ובנכונותו להמשיך ולהשקיע את המשאבים הנחוצים לשם כך, אלא, למעשה, יש צורך בהתארגנות של מכלול הדיירים לביצוע שיפוץ נרחב, שיכלול את חיזוק יסודות הבנין.
הפרט המהותי אשר היה מקום להביא לידיעת הרוכש הינו שהדירה הנמכרת היא דירה פגומה למגורים. משלא הובא מידע זה לידיעת המערער, על המשיבה לפצותו בגין העבודות שאותן השקיע, וכאשר למרות עבודות אלה, נאלצו הוא ובני משפחתו לעבור לדיור חליפי (וזאת כשביטול עסקת המכר וההשבה אינם רלבנטיים הואיל והמערער אינו מעוניין להחזיר את הנכס).
צה. בית משפט קמא דחה את חוות דעתו של המומחה רון גדליה, מטעמו של המערער, ולחלופין בלבד, ציין בית משפט קמא שאילו היה מקבל את התביעה, היה מעריך את השקעותיו של המערער בשיפוץ ובתיקונים, שביצע במו ידיו, ובעזרת אחרים, בסך גלובלי של 50,000 ₪ בלבד, בהתחשב בכך שהמערער הודה כי ביצע את העבודות בעצמו וכי הוא רוכש את החומרים בחמישית מחיר וכן, כי לא צירף כל חשבוניות או תיאור מפורט של העבודות וכתבי הכמויות.
לא ראינו מקום להתערב בשיקולים ובנימוקים שפירט בית משפט קמא אשר לא היה מוכן לקבל את עמדתו של המומחה מטעם המערער, מר גדליה. קבלתן או דחייתן של הערכות מומחים נתונה בעיקרו של דבר לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ולאחר שבית משפט קמא פירט מה הביא אותו למסקנתו לא ראינו מקום להתערב בה.