הערות לגבי משכם של הסכמי הזיכיון שעל הפרק
- במאמר מוסגר, ולצד אקדמות מילין אלה, יש לצנן מעט את ההתלהבות. ספק בעיני אם בעלי הזיכיון יכלו להסתמך על תקופת זיכיון שתהיה בלתי מוגבלת למעשה, ככל שלא תתבצע הפרה של ההסכמים. המשפט אינו אוהד הסכמי-נצח, וההסכמים שעל הפרק אינם בן חורג. ברור שהצדדים שיוו לנגד עיניהם התקשרות ארוכת טווח, אך מטבעה של פעילות שכזו אין אפשרות להבטיח את קיומה לנצח נצחים.
אכן, בנסיבות הנוכחיות הטילה חברת מקס סטוק על עצמה מגבלות כבדות משקל בכל הנוגע ביכולתה לבטל את ההסכמים. ובאופן כללי כאשר קובעים הסכמים מסוג זה רשימה סגורה של מקרים שבהם ניתן יהיה לבטלם, יש לכבד זאת, ולפעול בהתאם להסכמות החוזיות (ראו בע"א 5925/06 בלום נ' אנגלו סכסון - סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ (פורסם במאגרים; 2008; בפסקה 43 לחוות דעת כב' השופט דנציגר) (להלן: עניין בלום)).
לכן, ובניגוד לטענת חברת מקס, בהחלט הייתה אפשרות שהסכמי הזיכיון היו מתארכים מעבר לתקופה בת עשר שנים, ללא שחברת מקס תוכל לבטלם. כפי שראינו, היא עצמה ביקשה להגבילם לתקופה בת עשר שנים (כולל הארכה), אך כיבדה את רצונם של הזכיינים לשנות את הנוסח החוזי (ראו לעיל בפסקה 51), ומכאן שהצדדים שיוו לנגד עיניהם תקופת זיכיון ארוכה יותר.
ועדיין קיים הבדל בין תקופת זיכיון ארוכה מאוד ובין הסכמים נצחיים. בחלוף השנים יכולות להתעורר נסיבות כאלה ואחרות שלא היו צפויות מראש, המשנות את התמונה המסחרית העומדת בבסיס ההסכמים. כפייה לקיימם לעד סותרת מושכלות יסוד של היגיון כלכלי.
במקום שבו נותנים ההסכמים לחברת מקס סטוק את הכוח לבטלם, הרי שתוכל לעשות זאת בהתאם להוראותיהם. אך אין לשלול אפשרויות אחרות, הכוללות למשל שינוי יסודי בפעילות העסקית של הרשת, וכיו"ב. במצבים שכאלה לא נראה ראוי לשלול את היכולת של חברת מקס סטוק להשתחרר מההסכמי הזיכיון המשקפים תחומי פעילות נתונים, אך זאת בכפוף לפיצוי הולם של הזכיינים.
למעשה, יש לדברים ביטוי גם בהוראות ההסכמים עצמם. כך, כוח הביטול שנקבע בסעיף 19.1 כולל אומנם התייחסות לחמישה-עשר אירועים קונקרטיים, אלא שנקבע בראשית הסעיף כי אפשרות הביטול עומדת "מבלי לגרוע מכל זכות ו/או סעד אחר אשר יעמדו לרשות [חברת מקס סטוק] על פי הוראות הסכם זה ו/או על פי הוראות כל דין." מכאן שנשמר הפתח לסעדים, שהדין הכללי מעמיד לרשות חברת מקס ביחס להסכמים אלה. אין בנמצא הוראה האומרת כי ניתן יהיה להביא את ההסכמים לסיום רק בגין מקרי הביטול, ולא בגין שום מקרה אחר, למשל בגין שינוי יסודי בפעילותה המסחרית.