ואפילו היה נמצא שיש כאן בעיה של תמיכה עקיפה בתחרות, מדובר בסוגיה בת-תיקון. אם היה מתברר כי הנושא לא מקובל על מר מקס, ושאי תיקונו עלול להוביל לביטול הזיכיונות, יתכן כי מר שמשון היה פונה לאחיו, ומבקש ממנו לבטל את אותה הלוואה, וליטול הלוואה מצד שלישי. כך או כך, לא נראה כי היה בכוחה להצדיק ביטול מיידי וגורף של הזיכיונות באופן שבו הדבר נעשה.
- ועוד הערה לסיום, מר מקס העיד כי נפגע אישית מהדברים, והתרשמתי מאותנטיות הפגיעה. בעניין זה גם על מר שמשון לעשות חשבון נפש. היה עליו לעדכן מראש את מר מקס כי בכוונתו להתגייס לעזרת אחיו ולסייע לו במימון. לא מדובר בהלוואה סתם, אלא בהלוואה שיכולה לסייע לפעילות עסק מתחרה. כזאת לא נעשה. אינני סבור שהדבר מצדיק את התגובה החריפה של ביטול הסכמי הזכיינות. הכעס הסובייקטיבי של מר מקס לא יכול להוות תחליף לעמידה בחובות תום הלב האובייקטיביות. פניה מוקדמת שכזו לא נעשתה, ועדיין הדבר לא מצדיק את הביטול התקיף והנחרץ של הסכמי הזכיינות במתכונת שבה נעשו הדברים.
סיכום ביניים
- הביטול שביטלה חברת מקס סטוק את הסכמי הזכיינות להפעלת הסניפים בבת-ים ובשדרות נעשה שלא כדין. לא בוססה הפרה שיכלה להצדיק ביטול שכזה. הדברים כוחם יפה להתנהלות בזמן אמת, בשים לב לתשתית שניצבה לנגד עיניו של מר מקס לפני מעשה הביטול (ex ante), וכוחם לא תש גם כשנבחנו בדיעבד (ex post) בבית משפט זה.
התחרות של חברת ביג-סטוק בחברת מקס סטוק
- שעה שבוטלו הסכמי הזכיינות, הנתבעים בתביעת הזכיינות פעלו כדי ליצור מותג חדש - ביג-סטוק - באמצעותו ביקשו להמשיך ולפעול בתחום. כמובן שבכך הם יכולים להיחשב למי שמתחרים ברשת מקס-סטוק.
נשאלת אפוא השאלה האם בפעילותם זו הם הפרו את תניות אי-התחרות שהיו מחויבים בהן? האם תניות אלה עומדות בתוקפן גם לאחר ביטול ההסכמים? חברת מקס סטוק עונה על שאלות אלה בחיוב, ואילו אני אענה עליהן בשלילה: בנסיבות המקרה הנוכחי, שעה שבוטלו ההסכמים שלא כדין, לא נפל פסול בכך שהנתבעים המשיכו את פעילותם, תוך מיתוגה של רשת חדשה.
תשובה זו מתחייבת נוכח חובת הקטנת הנזק, ונוכח דיני החוזים עצמם.
- על הנפגעים מביטול הזיכיון החובה להקטין את נזקם, וזאת בהתאם לסעיף 14 לחוק התרופות. סעיף זה שולל מהנפגע מהפרת החוזה פיצוי "שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין." ואחת הדרכים האפשריות להקטין את הנזק היא להמשיך להפעיל את העסק מושא הזכיינות, תחת מותג אחר. דרך זו הוכרה כראויה ואף כרצויה בע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' אלי בלום (פורסם במאגרים; 2015; בפסקה 29 לחוות דעתו של כב' השופט, כתוארו אז, עמית) (להלן: עניין אנגלו סכסון)).
למעשה היא אף עדיפה מבחינת חברת מקס סטוק, שאחרת שעה שהסתבר כי ביטול החוזה על ידה נעשה שלא כדין, יהיה עליה לפצות את הזכיינים, והיקף הפיצוי יהיה ניכר משמעותית אם אלה לא היו ממשיכים בפעילותם.
- ועדיין, עולה השאלה כיצד תניות אי התחרות בהסכמים שבוטלו משליכות על ענייננו? שעה שממקדים אנו המבט בזווית הראיה של דיני החוזים, שומה עלינו לזכור כי לא בכל מקרה שבו מבוטל הסכם, בטלות גם התניות שבו האוסרות על אי תחרות.
כך, למשל, פסק כב' השופט, כתוארו אז, סולברג (בדעת רוב) בע"א 8191/16 דיאליט בע"מ נ' הרר (פורסם במאגרים; 2019 (להלן: עניין דיאליט) כי "יש לתהות, כיצד מוסיפה הוראת אי-התחרות לעמוד בתוקפה ולחייב את הצדדים, מקום שבו ההסכם בוטל על-ידם? מהיכן שואבים סעיפי [אי התחרות שבהסכם] את כוחם, שעה שההסכם בכללותו כבר אינו בתוקף? על כך יש להשיב, כי 'ביטול חוזה בשל הפרתו אינו מפקיע את כלל החיובים שבחוזה, אלא אך ורק את החיובים הראשוניים שבו. החיובים המשניים הכלולים בחוזה נותרים בתוקף גם לאחר ההפרה וגם לאחר ביטול החוזה בידי הנפגע בעקבותיה' [...]. הווה אומר, ביטולו של חוזה מוביל לביטולם של החיובים אשר נועדו להגשים את תכלית ההתקשרות בין הצדדים (חיובים 'ראשוניים'); חיובים שנועדו להסדיר את היחסים המשפטיים בעקבות ביטולו של החוזה (חיובים 'משניים') - מוסיפים לחול" (שם, בפסקה 4 לחוות דעתו).
- הנה כי כן, ביטול הסכם אינו מוביל אוטומטית לביטול מגבלות אי-התחרות שבו. אך אין גם לומר, שבכל מקרה בעקבות ביטול שכזה אלה ממשיכות להיוותר על מכונן. לעיתים תוצאה שכזו תגרום לעיוות חמור, ותהיה בלתי מתקבלת על הדעת. קשת המקרים יכולה להיות רחבה, ויש לבחון את נסיבות העניין העומד על הפרק.
כך, בעניין דיאליט שני הצדדים להסכם ההפצה הסכימו לבטלו, אך לא בוססה הסכמת בעלת המוצרים לבטל את ההתחייבות של המפיצה לאי-תחרות. עוד ניתן להעלות על הדעת מקרה שבו הזכיין אכן הפר את הסכם הזכיינות, ועל רקע זה ביטול ההסכם נעשה כדין. אלא שבנסיבות אלה יש היגיון רב בטענה כי ייאסר עליו להתחרות במעניקת הזיכיון, תוך כיבוד תניית אי התחרות שבהסכם המבוטל; שהרי אין סיבה שזו תיפגע כתוצאה מההתנהלות המפרה של הזכיין. לכן, אם הייתה מוטלת על הזכיין חובה שלא להתחרות במעניקת הזיכיון גם לאחר הפסקת החוזה, או למשך תקופת החוזה שנקצבה בזמן, אין לכאורה סיבה שמגבלה זו תמשיך לעמוד בעינה, שאחרת המפר יצא נשכר; וגם בעניין זה אין לנקוט בגישה נחרצת ויש לבחון את הנסיבות, את ההיגיון הפנימי של ההסכמים שעל הפרק ועוד.
- אלא שענייננו הוא שונה. כאן מעניקת הזיכיון, חברת מקס, היא שביטלה את ההסכם שלא כדין. היא כפתה על הזכיינים להפסיק להשתמש במותג של מקס סטוק, ללא צידוק. היא נטלה את הזכיינים, שציפו לפעול בענף לתקופה ארוכת שנים, ושמטה ללא צידוק את הבסיס הכלכלי לעבודתם. כזאת עשתה לאחר שנים ספורות בלבד ממועד הענקת הזיכיון. בנסיבות אלה, שעה שמעניקת הזיכיון היא שהפרה את ההסכם, וביטלה אותו שלא כדין, ודאי שלא תוכל באותה הנשימה למנוע מהזכיינים להמשיך לפעול בשוק הרלוונטי תחת מותג אחד; שכן גם תחת תסריט זה חוטא ייצא נשכר.
ייתכן כי מצב הדברים היה שונה אם היה מדובר בחוזה זכיינות שקבע תקופה מוגדרת לפעילותו, וכלל תנית אי תחרות למשך זמן נתון לאחר סיום הזיכיון, וזה בוטל שלא כדין בסמוך למועד פקיעתו. אלא שכאמור, לא זה המקרה שלפנינו. הזכיינים דאגו להבטיח כי קשה יהיה לבטל את הסכם הזיכיון, ובצדק הסתמכו על פעילות רבת שנים בענף הרלוונטי. במצב בו ההסכם בוטל שלא כדין, בסמוך לתחילת מערכת היחסים החוזית שבין הצדדים, ודאי שלמגבלות על התחרות אין עוד תוקף.
- אני דוחה אפוא את טענת חברת מקס סטוק כי הנתבעים הפרו את תניות אי-התחרות, שעה שהמשיכו את פעילותם תחת מותג חדש, לאחר שהסכמי הזכיינות עמם בוטלו שלא כדין.
גובה הפיצוי שבוסס בתביעה שכנגד
- התובעים שכנגד הוכיחו עד כה כי חברת מקס סטוק הפרה את החוזים שנכרתו עמם. לכן הם זכאים לתרופות שחוק התרופות מעמיד לרשותם. והתרופה הרלוונטית שעל הפרק היא תרופת הפיצויים. בעניין זה קובע סעיף 10 לחוק התרופות:
- הזכות לפיצויים
הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה
- התובעים שכנגד, הזכיינים, טוענים כי מגיע להם פיצוי בסך עשרה מיליון ₪ (שהוגבל מטעמי אגרה). בעניין זה הם נשענים על חוות דעת המומחה מטעמם, ד"ר מופקדי. האם ניתן להשתית על בסיסה את הזכאות לפיצוי הנתבע?
התשובה היא מורכבת. בסופו של יום מצאתי שעלה בידם לבסס את הנתבע על ידם באופן חלקי בלבד, וזאת ביחס לסניף בבת-ים ולא ביחס לסניף בשדרות. על מנת שעמדתי תוצג לאשורה מן הראוי להקדים תחילה ולעמוד על הדין הכללי בעניין זה; וכן על פסיקתו של בית המשפט העליון ביחס לפיצוי אובדן רווחים כתוצאה מביטול זיכיון שלא כדין.