במקרה שם נמצא שדובר במחדל של ממש שכן היה לזכיין, מר בלום, מוניטין עצמאי משלו, לאור משך הזמן הרב בו פעל כמתווך באזור הרלוונטי.
גם כב' השופט, כתוארו אז, עמית ציין כי את הנזק שנגרם במקרה שכזה "יש להעריך בגובה ההפרש (הדלתא) בין רווחי סוכנות התיווך תחת מטריית אנגלו סכסון לבין רווחיו של בלום כמתווך עצמאי" (שם, בפסקה 26). כזאת לא נעשה על-ידי המומחים שמסרו חוות דעת באותה הפרשה; אך כב' השופט עמית ציין כי שלילת פיצוי מוחלטת תהיה מחמירה יתר על המידה בנסיבות העניין שם. מוצא נמצא על ידי עריכת אומדן על בסיס נתונים שסופקו בחוות דעת המומחים שהוגשו שם לתיקו של בית המשפט המחוזי, ובאחת מהן מצוי היה הבסיס לביצועו ולוּ באופן גס יחסית (שם, בפסקה 35).
- ניתן להתרשם אפוא כי כאשר בוטל הסכם זכיינות שלא כדין, והזכיין המשיך לפעול באופן עצמאי, שלא תחת המותג שנשלל ממנו, יש לבחון את הפיצוי בהתאם לפער בין ההכנסות החזויות שהיו מתקבלות בהנחה של המשך הפעילות, בהשוואה להכנסות בפועל שהתקבלו מהפעילות החדשה.
כמובן, שלא תמיד אפשרות זו עומדת לבחינה. כך, למשל, יתכנו מקרים שבהם הזכיין יפסיק את פעילותו, ולא יוכל לחדשה. יתכנו מקרים שבהם הפעילות שתימשך תסבול מ"עיוותים" חיצוניים שיקשו על הערכת נתוני האמת. בנסיבות אלה, יהיה מקום להסתפק באומדנים סבירים, ככל שיעלה בידי תובעי הנזק לבססם.
המתודה בה בחר המומחה מטעם התובעים שכנגד - ד"ר מופקדי
- המומחה מטעם התובעים שכנגד העריך את הפיצוי המגיע להם כעומד על 10,149,087 ₪ וזאת בהנחה שתקופת הזיכיון הייתה עד סוף שנת 2028. מתוך סכום זה הפיצוי בגין הפעילות בסניף בת יום הועמד על 3,676,424 ₪; ואילו הפיצוי בגין הפעילות בסניף שדרות הועמד על 6,472,663 ₪.
- אלא שיש לשים לב כי חוות דעתו של המומחה לא נשענה על נתוני אמת בפועל, שלאחר ביטול הסכמי הזיכיון. היא בחנה אומנם את נתוני הפעילות של שני הסניפים עד שנת 2017 כולל, אולם לאחר מכן בחר ד"ר מופקדי להציג שתי תחזיות, הנשענות על תרחישים חזויים (שני וקטורים חזויים כלשונו). האחד בחן את הרווח הצפוי של החנויות, בהנחה שהיו ממשיכות לעבוד תחת המותג של מקס סטוק; והשני, מה היה הרווח הצפוי של החנויות ללא המותג (עמ' 142, ש. 13-10).
ונקודת הזמן שבה יש לבצע ההערכה הועמדה על תאריך 30.4.18; שאז, בהתאם לציפייה בעקבות הדיון בהמרצת הפתיחה שהתקיימה לפני חברי, כב' השופט יקואל, היו הצדדים אמורים להיפרד עסקית.