ב"כ הנתבעים שכנגד דחה את הצעתו של ב"כ התובעים שכנגד, והשיב שאלה בחרו בדרך משפטית מסוימת, וההתייחסות לכך תהיה בשלב הסיכומים. ואכן, הצדק עמו. מכל מקום התובעים שכנגד לא הגישו בקשה להוספת ראיה, ומכאן שיש לפסוק במחלוקת בהתאם לתשתית הקיימת.
- ואכן, הנטל להוכחת כל רכיבי התביעה שכנגד, לרבות גובה הנזק, מוטל לפי הדין על התובעים שכנגד, ונתוניהם הכספיים היו אמורים לשמש בסיס לשם כך. כזאת לא נעשה. ולא בוסס טעם מספק מדוע לא הוצגו נתוני האמת, תוך התייחסות לפער שביניהם ובין התחזית הצפויה של המשך הפעילות תחת רשת מקס. ומשכך מצאתי שהתובעים שכנגד לא ביססו את הפיצוי המגיע להם בגין ביטול הזיכיון בנוגע לסניף שבשדרות.
הפיצוי בגין ביטול הסכם סניף בת ים
- לכאורה, האמור לגבי סניף שדרות צריך היה להיות יפה גם לגבי סניף בת-ים, ולא היא. לא נסתרה הטענה כי החנות בבת ים נסגרה (עמ' 180 ש.16), וזאת לאחר שחברת מקס סטוק פתחה סניף מתחרה בעיר (ראו בפסקה 157 לסיכומי הנתבעים והתובעים שכנגד). במצב דברים שכזה קשה יהיה מאוד להעריך את הדברים בהתאם למפת ההכנסות והרווחים בפועל של הסניף.
יש לקחת בחשבון שבהתאם להסכם הזכיינות, ככל שרשת מקס סטוק הייתה מבקשת להקים סניף נוסף בעיר, היא הייתה צריכה לתת לזכיינים הקיימים את האפשרות להפעילו, בהתאם לתנאים שייקבעו (ראו לעיל בפסקה 3(ו)). יש יסוד להעריך כי הצדדים היו מגיעים להסכמות, בשים לב להתחייבות חברת מקס סטוק להעניק לתובעים שכנגד מעין "זכות קדימה" כאמור. מכאן שפעילות הסניף בבת-ים לא הייתה אמורה להיות חשופה לתחרות מצד חברת מקס סטוק. בהחלט יתכן כי הסניף המתחרה כלל לא היה קם, אלמלא הפך הסניף הקיים לסניף של רשת ביג-סטוק, לאחר ביטול ההסכם שלא כדין.
בהתאם לחוות הדעת של ד"ר מופקדי ניתן למצוא מגמת שיפור משמעותית ברווחיות של הסניף בבת ים בשנים 2017-2015 (ראו בעמ' 20 לחוות דעתו). אומנם בשנת 2014 הרווח הנקי עמד על 168,263 ₪ בלבד (למחצית השנה); אך בשנת 2017 הוא עמד על 814,601 ₪. בנסיבות אלה, וברמה הנדרשת של מאזן ההסתברויות, ניתן לקבוע כי הפרת ההסכם על ידי חברת מקס סטוק היא שהביאה לסגירת הסניף בסופו של יום. אם הדברים היו ממשיכים באופן ראוי, הוא לא היה אמור להתחרות בסניף אחר של רשת מקס סטוק, והיה ממשיך ליהנות מהמוניטין שנלווה לפעילותו תחת כנפיה.
- בנסיבות אלה נתוני האמת של סניף בת-ים הם "מזוהמים מידי", שעה שמתברר כי הסניף נסגר בתוספת העובדה כי לא יכול היה להתחרות בסניף של חברת מקס סטוק שהוקם בניגוד להסכם הזכיינות. וזאת להבדיל מסניף שדרות הפעיל ועומד על כנו עד היום. זהו מקרה שבו ההבדל בין הערכה באמצעות אומדן ובין הערכה על בסיס הדוחות הקיימים לא יהיה גדול. רכיב ההשערה יהיה גבוה בכל מקרה.
על רקע זה יש להזכיר את הדברים שנפסקו בעניין אנגלו סכסון, לפיהם: "יש אפוא מצבים בהם ראוי להקל עם הנפגע המבקש לזכות בפיצויים בגין ראש נזק זה [של אובדן רווחים], תוך מתן שיקול דעת לבית המשפט לאמוד את שיעור ההפסד" (שם, בפסקה 35). גם שלו ואדר ציינו ביחס לאבדן הרווח הצפוי מקיום חוזה ש"נקבע לא אחת בפסיקה, כי קביעת הפיצויים 'מחייבת תכופות השערות וניחושים', וכי משום כך יש לנקוט גישה מקילה עם הנפגע המבקש לזכות בפיצויים בגינו" (שלו ואדר, בעמ' 350).