בנוסף, מר שמשון לא ביצע בדיקת נאותות לרשת סופר-סטוק. אחיו מיכאל התעניין בהשקעה, והוא ביקש את עצתו, וזה ראה נתונים ראשוניים (מספר "אקסלים") והפנה אותו לאנשי המקצוע עמם עבד (משרד רו"ח BDO ועו"ד דורון אריאל) כדי שיבצע עמם בדיקת נאותות. התהליך החל, אך בהמשך נזנח על ידי מיכאל, ומכאן שלא בוצעה בדיקת נאותות שהיא, והאחרון בחר להשקיע הכספים בלעדיה.
- בנוסף, לא בוסס שימוש פסול במידע מסחרי. מר שמשון כלל לא היה חלק מניהול החנויות, ולכן לא היה חשוף למידע שכזה.
- חברת מקס פגעה בנתבעים שלא בצדק. ה"ה יניב זביחי ואופיר שירור זנחו עיסוקיהם הקודמים והביאו את החנויות שניהלו להצלחה מסחררת. והנה, חברת מקס נקטה בפעולות חד צדדיות נגדם ונגד הנתבעים האחרים. כך, היא הפסיקה לספק סחורה לחנויות והותירה מדפיהן ריקים. על רקע זה נאלצו הנתבעים למתג מחדש את החנויות בבת ים ובשדרות, ולהקים את רשת ביג-סטוק. עוד טענו כי מקס חברת פתחה סניפים נוספים בערים אלה, ובכך הפרה את הסכמי הזיכיון לפיהם היה עליה לתת להם זכות קדימה.
מכל מקום החנות בבת ים לא הצליחה להתחרות והיא נסגרה. ואשר לסניף בשדרות, חברת מקס סטוק פתחה בעיר סניף ענק, דבר שהוביל להפיכת הסניף בשדרות להפסדי.
- כל אלה מובילים לכך שיש לדחות את תביעת הזכיינות של חברת מקס. היא זו שהפרה את ההסכמים ברגל גסה. יותר מכך. מר מקס ויתר במהלך חקירתו במפורש על הסעדים הכספיים שבתביעת הזכיינות, וחזר על כך כמה פעמים.
- לא בוססה גם תחרות מול רשת מקס-סטוק. התובעת ידעה היטב שרשת סופר-סטוק במועדים הרלוונטיים למכתב הביטול הייתה רשת כושלת ו"מתה". מר מקס הכיר את בעלי הרשת (מר אבוטבול) וידע על אודות הקשיים הכלכליים שנתקל בהם. כמו כן, בתשקיף של התובעת (נ/5) היא ציינה שחנויות "סטוק" אחרות אינן מצויות בתחרות עמה, ולא הזכירה כלל את רשת סופר-סטוק או את רשת ביג-סטוק.
- בנסיבות אלה אין פסול בכך שהנתבעים פתחו סניפים ברשת ביג סטוק. זהו צעד הכרחי שנדרש בעקבות הפרת ההסכמי הזכיינות מטעם חברת מקס. וממילא פעילותו של מר שמשון, שהיא במהותה של משקיע פסיבי, לא מהווה תחרות ברשת מקס-סטוק.
- אשר לתביעת אשדוד, אין מקום לעשות שימוש במנגנון שבסעיף 11 להסכם אשדוד. מדובר ברכישה במחיר עונשי, הנמוך באופן מובהק ממחיר המניות האמיתי של חברת מקס-אשדוד. לכן הסעיף מונה שבעה אירועים ספציפיים שרק בהתרחשותם ניתן יהיה להפעילו, ואלה לא התקיימו בענייננו. ממילא יש לפרש את הוראות הסעיף האמור בצמצום, לאור תוצאותיו הדרקוניות. מכאן שלא כל הפרה של ההסכם מקימה את היכולת לעשות שימוש במנגנון ההיפרדות שבו. תנאי להפעלת הסעיף הוא במתן אפשרות לתקן את המעשה או המחדל, שבגינו הוא יכול להיות מופעל. אפשרות תיקון שכזו מעולם לא ניתנה לנתבעים.
בכל הנוגע בסעיף 11(א)(6) להסכם, הרי שהוא חל על "מוכר" כהגדרתו בסעיף, והמוכר יכול להיות רק אחד הצדדים להסכם - ובענייננו חברת טופ-טים. רק אם זו תבצע פעולת מעילה באמון, ניתן יהיה להפעיל את הוראותיו. התובעת לא מייחסת בתביעתה מעילה באמון לחברת טופ-טים אלא לבעל המניות שלה. ההסכם לא מסדיר מצב שכזה, וממילא המיוחס למר שמשון לא נכון לגופו. בנוסף, מעילה באמון אינה כוללת תחרות, שכן עניין זה מוסדר במקום אחר בהסכם.