קל לראות שמדובר במנגנון היפרדות עונשי, שכן הוא קובע מכפיל של שניים (בהתאם לסעיף 11(ב) להסכם אשדוד, מחיר המניות יעמוד על החלק היחסי של המוכר במלאי הקיים בחנות, בתוספת חלקו היחסי ברווחי החברה בשנה שקדמה למכירה, כשהוא מוכפל בשתיים). לעומת זאת מחיר ראוי צריך להיבנות כך שיכלול התחשבות בתזרים המזומנים הצפוי, ובמוניטין. לחלופין, ניתן לקבוע מכפיל דו ספרתי על הרווח. כך או כך, אין מקום לבצע את ההתמחרות בהתאם לאמור בהסכם אשדוד, שהיא עונשית במהותה. בנוסף, כפיית מנגנון ההיפרדות בהתאם להסכם תהיה פרס לדורס, ומעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה.
מכל מקום, אין כל טענה לתחרות מול רשת מקס סטוק באשדוד (להבדיל מבערים אחרות). חברת ביג-סטוק לא פתחה סניף בעיר, וחברת אשדוד סטוק ממשיכה להתנהל עד לעצם היום הזה ללא קונפליקטים בין בעלי המניות. לכן, אין מקום לבצע הליך מכירה כפוי כלשהו.
לחילופין ולמען הזהירות, עתרו הנתבעים לכך שהמכירה הכפויה תהיה בהתאם לשווי הריאלי של המניות בחברת מקס אשדוד, על בסיס נתונים שהוצגו. ועוד יש לצרף לשווי החברה את הפוטנציאל לסניפים נוספים, שבוודאי ייפתחו בעתיד.
- התובעים שכנגד עתרו לפיצוי כספי בסך של 10 מיליון ₪ (לצורכי אגרה), בגין 10 שנות זיכיון שנגזלו מהם, ובעניין זה יש לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמם. יש לפסוק להם פיצוי שהיה מעמיד אותם במקום בו היו עומדים אלמלא ההפרה. דהיינו כשהיו יכולים להפיק את הרווחים הרלוונטיים תוך שימוש במותג מקס-סטוק. חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים מציבה בסיס לשיעור הפיצוי ברמת ודאות סבירה, כפי שנקבע בפסיקה.
לפיצוי זה יש להוסיף את שווי ההזדמנות העסקית שניטלה מהתובעים שכנגד, בשל פתיחת שתי חנויות של חברת מקס-סטוק בבת-ים ובשדרות ללא מתן זכות קדימה כאמור בהסכמים.
- מנגד, חברת מקס אינה זכאית לסעדים הכספיים הנתבעים על ידה. מר מקס ויתר בחקירתו מספר פעמים על כלל הסעדים הכספיים, וציין כי יסתפק בכך שהנתבעים לא ימשיכו לעבוד עמו. על רקע זה אין לפסוק לטובת התובעים כל פיצוי, וממילא זה גם לא הוכח לגופם של דברים.
- לבסוף הנתבעים והתובעים שכנגד עתרו לפסיקת הוצאות בסך של כמיליון ₪ בגין עלויות ניהול ההליך.
עיקרי טענות חברת מקס בסיכומי התשובה
- בסיכומי התשובה חזרה חברת מקס על עמדתה וחידדה מספר נקודות.
נטען כי התובעים שכנגד זנחו את התביעה האישית נגד מר מקס. ועוד כשלו הנתבעים ולא מסרו הסבר מדוע נמנעו מלהביא עדים רלוונטיים לביסוס טענותיהם. כך, לא ניתן הסבר מדוע לא הביאו לעדות את אחיו של מר שמשון, מיכאל, את מר חיימוביץ או עדים אחרים שהם טוענים כי עדכנו את מר מקס על אודות ההתפתחויות עם חברת סופר-סטוק, באופן שמבסס שיהוי ביחס לביטול ההסכמים.