נסיים התייחסותנו לשאלת היותה של התאונה בלתי נמנעת במה שנכון היה להתחיל עמו בכך שגם חוסר אפשרות לבלום עובר לפגיעה במנוח בעטיה של מהירות לא מותאמת של הנאשם יכולה להתיישב עם כוונת קטילה, כאשר במקרה הנדון הנאשם כלל לא ניסה למנוע התאונה.
לסיכום פרק זה: מלכתחילה, המנדט שנטל לעצמו מומחה ההגנה בתיק זה מעורר קשיים רבים; החומרים עליהם הסתמך העד לא היו מלאים; האופן שבו פעל העד עת התעלם לחלוטין מהעדויות בתיק לרבות מגרסת הנאשם לפני ואחרי שניתח הממצאים הפורנזיים בעייתי אף הוא; החישובים אותם ערך נעשו שלא בהתאמה לנסיבות המקרה או להנחיות בספר הבוחנים; העד התבסס על השערות או הנחות שאינן מתחום מומחיותו. נוכח כל האמור, אין בידנו לקבל את האמור בחוות הדעת של מומחה ההגנה, ולא מוצאים בה אף ככזו שיש בה אף לעורר ספק ביחס לאשמתו של הנאשם.
מחדלי חקירה:
ההגנה עמדה בסיכומיה על שורה של מחדלי חקירה מצד היחידה החוקרת שלשיטתה הסתמכה באופן בלעדי על עדויתיהם של ג'אודת ותאופיק מבלי לבחון כיווני חקירה אחרים ומבלי לנסות ולאתר עדים פוטנציאלים. בהקשר לאירוע בשטיפה, ההגנה הפנתה להימנעות מחקירת בן דודו של תאופיק ולהסתפקותה בכך שאמרה לתאופיק לנסות ולהביאו לחקירה. אשר לדריסה, ההגנה הפנתה לדבריו של אדם אבו אלקיעאן (שפינה את המנוח ברכבו) כי בעת הגעתו לזירה, היו ליד המנוח מספר ילדים. עוד הפנתה לדבריו של אדם נוסף בשם אחמד שטען כי ילד במקום אמר לאחרים שהיו עמו כי הנאשם הוא זה שדרס את המנוח. אשר לזירה, ההגנה הדגישה את הימנעות היחידה החוקרת לתת דעתה לכתמי הדם בזירה ומשמעותם (כפי שהדברים מצאו ביטוי בחקירתו של הבוחן פרטוש ומומחה ההגנה). בנוסף לאמור נטען כי היה מקום לנסות ולהוריד סרטונים ממצלמות האבטחה בתחנת הדלק (אליה חברו אדם וג'אודת) על מנת לאתר את האנשים שסייעו בפינוי.
ככל שהדבר נוגע לאיתורם של אותם "ילדים" בזירה יכול והיה מקום שהיחידה החוקרת תפעל בשקידה רבה יותר על מנת לברר זהותם ובהמשך לנסות לאתרם. לצד זאת , גם אם עולה מדבריו של ג'אודת היו "ילדים" בהמשך הרחוב, אין כל ודאות שראו את הדריסה וזאת בנפרד מנכונותם למסור הודעה (ור' חששו הגדול של ג'אודת להימצא עם שוטרים ברחוב בו הוא גר בזמן השחזור). כך הם פני הדברים ביחס לקושי להתחקות אחר דברי אחמד ששמע "ילד" אומר שהנאשם הוא זה שדרס את אחמד.
אשר למצלמות בתחנת הדלק, הרי שלדברי נהג האמבולנס (בהא אל סייד) החבירה לרכב ובו המנוח לא הייתה בתחנת הדלק אלא בכלל לאחר שהיה בדרכו מחוץ לחורה שאז שני רכבים סימנו לו לעצור (ר' ת/51 ש' 7-5). זאת ועוד, היחידה החוקרת עשתה דווקא מאמץ לאתר מצלמות אבטחה ור' בעניין זה עדותה של פקד דרינה קורפין שאיתרה את המצלמות המשקיפות על חניית ביתו של הנאשם. (כשבנוסף להן אותרו מצלמות המשקיפות על קצה רחוב אלתקוא).