ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
- 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2) בעקבות אותו המייל לנציגה בארצות-הברית בעניין הפסקת עבודתה של פלונית, קיימה הנציגה שיחות הן עם פלונית והן עם המנהל בנסיון להביאם לפתיחת דף חדש. השיחות נוהלו תחילה עם כל אחד מהם בנפרד, ובהמשך, ביום שלישי ה- 6.4.21, קיימה הנציגה שיחת וידאו (זום) עם שניהם. בסיום השיחה, הוסכם כי השניים ינסו ליישר את ההדורים ביניהם במשך שבועיים-שלושה, שישמשו כתקופת נסיון עבור פלונית.
- ביום רביעי ה- 7.4.21 בשעת ערב (19:20) הזמין המנהל את פלונית למשרדו על מנת לדון בנושאים מקצועיים. אין מחלוקת כי במהלך למעלה משעה אכן דנו השניים רק בנושאים מקצועיים (סעיף 3 לתצהיר פלונית). אין גם מחלוקת על כך שהחל משעה 20:30 חדלה השיחה להיות על נושאים מקצועיים ועברה לעניינים אישיים, אך לעומת זאת קיימת מחלוקת תהומית בין הצדדים לעניין הדברים שנאמרו.
- פלונית טוענת כי במהלך השיחה, כמו משום מקום ובאופן שהפתיע אותה לחלוטין, החל המנהל לספר לה בפרטי פרטים, לרבות תיאורים גרפיים, על התנסויות מיניות שהיו לו עם גברים: "השיחה היתה לגמרי על סקס... לא צפיתי את זה. גם מבחינת התוכן המיני וגם כי עד עכשיו היינו ביחסים מרוחקים וקונקרטיים ובטח לא חבריים כדי שתיווצר קרקע פורייה לשיתוף הזה" (סעיף 4 לתצהירה). המנהל, מנגד, טוען כי "במהלך שיחה זו שבתי וחידדתי בפני התובעת כי חשוב לי מאוד שיהיה בינינו אמון מלא. וכדי לבנות אמון זה ולהוכיח לה את האמון הרב שיש לי כלפי, בחרתי לשתף אותה בפרט אינטימי ביותר שלי הנוגע לזהותי המינית. שיתפתי את התובעת כי בעבר, לפני מספר שנים, הייתי במועדון חשפנות וכי באותו מועדון היה גבר חשוף ו'תשמעי, יכול להיות שצדקת ויש בי נטיות גיי'" (סעיף 37 לתצהירו). עוד הוסיף כי פלונית גילתה עניין וסקרנות רבה ביותר ביחס לחשיפה זו, והחלה להמטיר עליו אינספור שאלות, ובכלל זה האם אשתו מודעת לדברים. לטענתו, היא שיתפה אותו בכך שהיא עצמה קיימה יחסי מין עם גבר נשוי ולכן לא שופטת אותו, ביקשה לדעת אם הוא האקטיבי או הפסיבי ועל כך השיב לה במבוכה כי כלל אינו מכיר ביטויים אלו, ועוד. לטענתו, פלונית התעקשה וביקשה לדעת אם קיים יחסי מין עם גבר ועל כך השיב בשלילה, ובשלב זה החלה פלונית לשתף אותו בחוויות אינטימיות שהיא עצמה עברה, ובכך הסתיימה השיחה (סעיפים 38 ו- 39 לתצהירו).
- במהלך השבועות הבאים המשיכו השניים לנהל הן שיח מקצועי והן שיחות בנושאים אישיים - נדון בכך בהמשך פסק הדין - אך בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים הנסיון ליישר את ההדורים לא צלח, וביום 25.4.21 הודיע המנהל לפלונית שהוא מבקש להביא לסיום עבודתה.
- הועתק מנבוביום 27.4.21 התקיימה בין השניים שיחה ארוכה, שהוקלטה על ידי פלונית, ובמהלכה טענה פלונית כי הוטרדה מינית על ידי המנהל, הן באותה שיחה מיום 7.4.21 והן בהזדמנויות שונות לאחריה. המנהל חזר והבהיר לפלונית באותה שיחה כי הוא מבקש לסיים את עבודתה, ופלונית מצידה הבהירה כי לא תעבור על כך בשתיקה.
- ביום 3.5.21 שלחה פלונית למנהל מסרון שכלל חלקים מטיוטת מכתב התראה שנוסחה על ידי עורך דין אליו פנתה, ובו פירוט טענותיה על הטרדה מינית, תוך שהיא מציינת בפניו כי היא עדיין מתלבטת האם לשלוח את המכתב. על פי טיוטת המכתב (צורפה לתצהיר פלונית וסומנה ת/4) פלונית טענה בין היתר כלפי המנהל כי התאהב בה כבר בראיון הקבלה; כי פנייתו לנציגת החברה בארה"ב בעניין סיום העסקתה נעשתה שלא בתום לב וכדי ליצור מצב שבו פלונית הופכת לעובדת "על תנאי" כשהתנאי הוא שתהפוך לחברה הכי טובה שלו; כי הטריד אותה מינית בהזדמנויות רבות, תוך יצירת תקשורת בשעות בלתי סבירות בעליל "שמקובלות רק ביחסי אדון שפחה". בסוף טיוטת המכתב נמסר למנהל כי "סכום הפיצוי הריאלי בגין המעשים המתוארים הינו מעל 2.5 מיליון ₪", אך עם זאת פלונית תהא מוכנה "לצורכי פשרה בלבד" לסיים את המחלוקת בדרך של "פתרון משולב, שקט ודיסקרטי" שיכלול "פיצוי בסך 1,500,000 ₪ בלבד - נמוך משמעותית מגובה הפיצוי הריאלי" וכן התפטרות של המנהל מהחברה "באופן בלתי חוזר", כשפלונית הדגישה כי היא מוכנה לאפשר למנהל "התפטרות שקטה ומכובדת". ולבסוף, דרשה פלונית כי המנהל יתרום תרומה משמעותית למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.
- ביום 8.5.21 פנתה פלונית פעם נוספת לנציגה בארה"ב, והתלוננה בפניה על כך שהמנהל הטריד אותה מינית והתנכל לה. החברה מינתה את השופטת (בדימוס) דינה אפרתי (להלן - המבררת) על מנת שתבדוק את התלונות. המבררת קיימה מספר פגישות עם הצדדים, בחנה את הראיות, ובסיכומן (ראו דוח הבירור מיום 21.6.21; ת/27 לכתב התביעה) בדקה ומצאה כי יש מקום לקבל חלק מתלונותיה של פלונית על כך שהמנהל הטרידה מינית והתנכל לה.
- כך, קבעה המבררת, שהוצגה בפניה תשתית עובדתית לכך שהמנהל הטריד את פלונית מינית בכך ששיתף אותה בהתנסויות מיניות, בכך שהיפנה אליה שאלות מיניות, ובאמירות מצידו על אהבה ומשיכה, באופן העולה כדי הטרדה מינית סביבתית כמשמעותה בסעיפים 3(א)(4) ו- 3(א)(5) לחוק. עוד קבעה המבררת כי פלונית "הוזזה" מפרויקטים באופן העולה כדי התנכלות כמשמעותה בחוק. לעומת זאת, קבעה המבררת כי לא הובאה בפניה תשתית עובדתית מספקת כדי לקבוע כי המנהל התעמר או התנכל תעסוקתית לפלונית.
- לאור ההמלצות, הודיע המנהל ביום 28.6.21 על התפטרותו מהחברה לאלתר. הודעה על כך נמסרה לפלונית למחרת היום, והיא המשיכה בתפקידה בחברה עד שזו נסגרה במהלך שנת 2022.
- ביום 10.2.22 הגישה פלונית לבית הדין האזורי כתב תביעה שכומת לסך 2,400,000 ₪, ושבו נתבע פיצוי גם בגין נזק גוף (נפשי) תוך שהיא עתרה במסגרת תביעתה גם למינוי מומחית לפסיכיאטריה "לשם אומדן הנזק הנפשי שנגרם לתובעת כתוצאה מהתעללות מתמשכת".
- בית הדין האזורי קיים הליכים מקדמיים, בהמשך לכך הליך הוכחות שבו העידו הצדדים עצמם וכן עדיהם, ובכלל זה העיד מטעמה של פלונית ד"ר איתן שכטר, שהינו מומחה בפסיכיאטריה שעימו נפגשה פלונית פגישה אחת. לאחר שלב הסיכומים ניתן פסק הדין שעליו הוגשו הערעורים שלפנינו.
פסק דינו של בית הדין האזורי
- בכל הנוגע למחלוקת העובדתית בין הצדדים, קבע בית הדין האזורי כי נכון לחלק את תקופת העבודה הקצרה בה עבדה פלונית לשתיים, הראשונה החל מקבלתה לעבודה ביום 14.2.21 ועד ראשית אפריל 2021 (להלן - התקופה הראשונה); והשניה החל מיום 7.4.21 ועד להגשת תלונתה על הטרדה מינית ביום 8.5.21 (להלן - התקופה השניה).
- בכל הנוגע לתקופה הראשונה, קבע בית הדין האזורי כי התקשורת בין הצדדים נעשתה "רובה ככולה בתוך שעות העבודה, ובענייני עבודה מובהקים. התכתובת מתאפיינת אמנם בשפה חברית לא פורמלית מראשיתה ("היוש" "ביוש") בעיקר מצד התובעת ומכל מקום לא ניתן למצוא בה אף לא ברמז על התייחסות כלשהי למיניותה של התובעת או לענייני מיניות בכלל" (עמ' 9 ש' 31 לפסק הדין). עם זאת "אין חולק על כך שזמן קצר לאחר קליטתה בחברה עלו היחסים בין התובעת לבין הנתבע על שרטון על רקע עימותים חוזרים ונשנים בעניינים מקצועיים בהם ביקשה התובעת לפעול על פי שיקול דעת תוך התעלמות מעמדתו של הנתבע. אין חולק כי בין השניים אף התפתחו ויכוחים קולניים תוך שימוש בשפה לא נאותה (באופן הדדי) וכי התובעת אף מצאה להתנצל על התנהלותה" (עמ' 10 ש' 4 לפסק הדין). בהמשך לכך קובע בית הדין "כי לנתבע היו טענות ענייניות לעניין תפקודה של התובעת. גם אם אפשר שמנהל אחר היה מתרשם באופן שונה מפעלתנותה ומעצמאותה של התובעת, נראה כי התנהלותה לא עלתה בקנה אחד עם הציפיה של הנתבע. כך או כך, לא הובאה כל עדות אובייקטיבית שיש בה כדי להצביע על התנהלות שעולה כדי התעמרות בעבודה ו/או הטרדה מינית בתקופה שקדמה לחודש אפריל 21" (עמ' 10 ש' 19).
- בהמשך לכך קובע בית הדין כי "קו פרשת המים אירע לאחר שהנתבע פנה להנהלת החברה בארה"ב, במייל מיום 2.4.21 שבו הודיע אודות אי שביעות רצונו מהתובעת... עוד ציין, כי שיחות עם התובעת בנסיון ליישר את ההדורים לא הועילו" (עמ' 10 ש' 25). בהמשך לכך התקיימה השיחה עם הנציגה מארה"ב, שלאחריה הוסכם בשיחת זום שהתקיימה ביום 6.4.21 כי השניים "ינסו ליישר את ההדורים ביניהם במשך השבועיים -שלושה הקרובים אשר ישמשו כמעין תקופת נסיון". הנה כי כן, לפי קביעת בית הדין האזורי טענות פלונית על כך שהמנהל התנכל לה והטריד אותה מינית נולדו רק לאחר שנודע לפלונית על רצונו של המנהל לסיים את העסקתה.
- אשר לתקופה השנייה, קובע בית הדין כי "ביום 7.4.21 במסגרת הניסיון ליישר את ההדורים ביניהם התקיימה בין הצדדים שיחה אישית, שאיננה בענייני עבודה. באותה שיחה הנתבע שיתף את התובעת בפרטים אודות העדפותיו המיניות, יחסיו עם רעייתו וכד', לטענתו עשה כן על מנת ליצור יחסי אמון עם התובעת. למחרת היום התובעת אמרה לנתבע כי חשה אי נוחות מהשיחה ולדבריה הנתבע הביע אכזבה מכך" (עמ' 11 ש' 9). בהמשך לכך קובע בית הדין כי המנהל שלח לפלונית הודעת התנצלות במסרון, פלונית השיבה לו כי "תודה אבל באמת שאין לך על מה להתנצל. אני אשמה, לא הצלחתי להתנסח כמו שצריך... הכל טוב (לב צהוב) לא נסגרתי ועדיין מאמינה שביום מן הימים נגיע למקום שבאמת תרצה לנהל איתי שיחה מלב אל לב.. (אני כבר שם למען הסר ספק)" (עמ' 11 ש' 14).
- מוסיף וקובע בית הדין כי בהמשך אותו החודש עשו הצדדים מאמץ הדדי לפתח יחסי אמון "או מראית עין של יחסי אמון", כשבכלל זה התקיימה ביניהם תכתובת במסרונים מחוץ לשעות העבודה, לרבות בשעות הערב המאוחרות, ש"גלשה לעיתים קרובות לעניינים אישיים, שאינם נוגעים לעבודה, כאשר שני הצדדים משתתפים באופן פעיל בהעלאת נושאים אישיים, ובליבוי השיחה תוך הפגנת יחס ידידותי, אך ללא כל רמז בכתב לקיומה של משיכה מינית בין הצדדים".
- אשר לטענות פלונית כי לאחר השיחה מיום 7.4.21, ובמקביל לתכתובת במסרונים, הוחלפו בין הצדדים אמירות בעל-פה בעלות אופי מיני, קובע בית הדין כי "הכרעתנו דומה לזו של המבררת, אשר מצאה כי היו אמירות מסוג זה. אנו מבססים את מסקנותינו בראש ובראש על תמליל שיחת העימות שהתקיימה בין הצדדים ביום 27.4.21" (עמ' 12 ש' 11, התמליל ת/2 לתצהיר פלונית). בית הדין קובע כך בקשר לתמליל אותה השיחה (עמ' 12 ש' 15):
"לא נעלמה מעינינו העובדה כי מדובר בשיחה שהוקלטה על ידי התובעת ללא ידיעת הנתבע, ושבה נשמעת התובעת שוטחת באריכות וברצף את טענותיה, באופן שמקשה לייחס משמעות מכרעת לכך שהנתבע לא מחה/הכחיש כל אחת מהטענות שהוטחו בו בזו אחר זו ללא אפשרות תגובה לכל אחת בנפרד, ויחד עם זאת, במהלך השיחה התובעת הזכירה מספר פעמים באופן מפורש את הטענה שהנתבע אמר לה כי הוא נמשך אליה מינית, ועניין זה לא הוכחש בשום שלב בשיחה, ולפיכך אנו קובעים כי לאחר השיחה מיום 7.4.21 היו 1-3 אירועים בהם הנתבע התבטא כלפי התובעת באופן שניתן ללמוד ממנו על כך שהוא נמשך אליה מינית, הגם שלא הציע כל הצעה קונקרטית ולא נגע בה באופן מיני".
- אשר לתוכן המדויק של השיחה מיום 7.4.21 והאמירות שלאחריה, קבע בית הדין כי "אנו מתקשים לקבל באופן מלא את טענת התובעת לפיה הנתבע הוא שיזם את השיח גלוי הלב והמפורט אודות העדפותיו המיניות המדויקות תוך כניסה לתיאורים גרפיים, או כי יזם אמירות הקשורות לאופן בו הוא חש כלפי התובעת, מתוך רצון לנצל את יחסי המרות בין הצדדים להנאתו". בקשר לכך, ציין בית הדין כי במהלך תכתובת מסרונים בין הצדדים שהתקיימה ביום 19.4.21 ציינה פלונית כי "גם ככה יש לי את ההקלטה". בית הדין קובע כי אמירה זו, בצירוף ההתייחסות במכתב עורך הדין מטעמה לכך שבידי פלונית הקלטות המתעדות "אמירות המיוחסות לנתבע מהשיחה ביום 7.4.21 או מהשיחות המאוחרות יותר", מלמדת על כך שהיו לפלונית הקלטות המתעדות את השיחות או השיחות עם המנהל שבמהלכן הטריד אותה מינית לטענתה. עוד קובע בית הדין כך (עמ' 13 ש' 22):
"לא מן הנמנע כי אילו הייתה ההקלטה המלאה של השיחה מוצגת לבית הדין, ניתן היה להתרשם כי התובעת לא הגיעה בתמימות להקליט את השיחה והופתעה מדברים שאמר לה הנתבע מיוזמתו, אלא שהשיח המעמיק בעניין העדפותיו המיניות של הנתבע החל, כפי שטוען הנתבע, לאחר שהתובעת היא ששיתפה אותו ראשונה אודות יחסיה עם אישה (עובדה שלא הוכחשה על ידה בתמליל העימות מיום 27.4.21) וכן לאחר שהתובעת שיתפה אותו במידע אישי ורגיש ביותר אודותיה (כמפורט בסעיף 1.26.3 לדו"ח הבודקת), וכן, לא מן הנמנע כי היה מתברר, כפי שטוען הנתבע, כי התובעת היא שיזמה שאלות בעניינים אישיים של הנתבע, והנתבע נגרר להשיב עליהן.