(1) עסק בעסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בניגוד לתנאי הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, בניגוד להוראות סעיף 4...".
- יסודותיה העובדתיים של העבירה הם: רכיב התנהגותי של "עסק", רכיבים נסיבתיים "בעסק", "טעון רישוי", "בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז".
- אין חולק כי המלון הוא עסק שפעל ביום 4.7.2022, וזאת למרות שלא היה לו באותו מועד רישיון, היתר זמני או היתר מזורז (ור' ת/3, וכן עדות הנאשם בעמ' 73, שו' 17-22).
- בהתאם להוראות סעיף 4(ד), "עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה". בעבירת אחריות קפידה, הוכחת העבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, ונאשם לא יישא באחריות לפי סעיף זה, רק אם "נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה" (סעיפים 22(א) ו-(ב) לחוק העונשין).
- במקרה הנוכחי, לא שוכנעתי כי הנאשמים עשו כל שביכולתם להימנע מהעבירה. מעיון בסיכומים, דומה כי לגישת הנאשמים, לעשות כל שניתן כדי להימנע מהעבירה משמעו להילחם משפטית בסירובים ולפעול להסדרת רישיון העסק. אך בכך לא די: כאשר העסק אוחז סירובים ואינו זוכה ברישיון, מה שנכון לעשות הוא להמתין עם הפעלת העסק עד שיתקבל הרישיון. הנאשמים סבורים כי הדבר לא היה מוצדק, וזאת בשל התנהלות הרשות במקרה הנוכחי, שלשיטתם פעלה שלא כדין כאשר מיאנה ליתן להם הרישיון. ואולם, המשמעות של הפעלת העסק ללא הרישיון, מתוך אמונה שהם זכאים לקבלו והרשות היא זו שטועה בהתנהלותה - משמעה עשיית דין עצמי, חלף פנייה לערכאות המשפטיות. לטעמי, לא זו הכוונה בחריג המצומצם שניתן למי שעשה כל שביכולתו להימנע מעבירה.
- זאת ועוד: במקרה הנוכחי הוכחה לפניי גם מודעותם המלאה של הנאשמים לעבירה המיוחסת. כך, כאשר הנאשמים היו מצויים מזה שנים בהליכי הסדרה של העסק, ואף יודעו בדבר סירובים שהעסק קיבל (ור' פירוט מתוך סטטוס רישוי העסק בסעיפים 28-37, ומתוך עדות הנאשם בסעיפים 56-61 לעיל). לפי לשון סעיף 22(ב), כאשר הייתה להם מחשבה פלילית מסוג מודעות, לא יכולה לעמוד להם ההגנה שנתונה למי שעשה כל שניתן למנוע העבירה.
אחריותם של הנאשמים 1-2 לעבירה של ניהול עסק ללא רישיון
- אין חולק כי נאשמת 1 היא דיירת מוגנת המפעילה את העסק (ור' למשל סיכומי הנאשמים בסעיף 22, טענות מקדמיות מיום 5.3.2025 בסעיף 9, ועדות הנאשם 2 בעמ' 85 שו' 2-6).
- אין חולק כי הנאשם 2 הוא אחד מבעלי המניות של הנאשמת 1, מחזיק במניותיה, דירקטור ויו"ר דירקטוריון, ומורשה חתימה בנאשמת 1, ומאז יוני 2018 מעורב במלון בו עסקינן (ת/1, עמ' 58 שו' 18-21, ר' גם דבריו של הנאשם בפרוטוקול קודם מיום 7.3.2024 בעמ' 2 בשו' 17, נ/3).
- לשון סעיף 15 לחוק רישוי עסקים קובע:
")א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.