עיקרי טענות הנתבעים
- הנתבעים טוענים שלוש טענות עיקריות: הטענה הראשונה היא, כי לא התגבש הסכם בין הצדדים, ועל כן לא ניתן להורות על סעד של אכיפה. נטען, כי כל שהוכח הוא שהוחלפו טיוטות הסכם בין הצדדים, שלא היו מוסכמות על אף אחד מהם, ועל כן אין בין הצדדים הסכם שניתן לאכוף. כן נטען, כי הטיוטה האחרונה שהוחלפה בין הצדדים, אותה מבקש התובע לאכוף, חסרה פרטים רבים ומהותיים, עד כי לא ניתן לאכוף אותה. כך, למשל, הצדדים לא קבעו מועד למימוש ההסכם, לא קבעו מהו סכום ההשקעה שדהן צריך להשקיע בתמורה למניות ומה שווין של המניות.
טענתם השנייה של הנתבעים היא, כי דהן לא הוכיח את נזקו ולא הביא כל אסמכתאות לגובה הסעד הכספי לו הוא טוען, ועל כן דין תביעתו בגין עילת עשיית עושר ולא במשפט להידחות.
הטענה השלישית היא, כי הנתבעים הציעו לדהן תשלום המבוסס על שעות עבודתו, אולם הוא סירב להצעתם. כן נטען בהקשר זה, כי דהן לא כלל סעד בגין תשלום "שכר ראוי" עבור עבודתו ואף התנגד לו כאשר זה הוצע לו במסגרת דיון ההוכחות, ומכאן שלא ניתן לפסוק לדהן כל סעד.
נפרט את טענות הנתבעים ביתר הרחבה.
- אשר להסכם טוען רמי לוי, כי הוא שקל להקצות לתובע אופציה לקבלת מניות בחברה בתמורה למתן שירותי יעוץ עתידיים, אשר היו אמורים להינתן על ידי דהן ואשר מעולם לא ניתנו על ידו, וכן בתמורה להשקעת כספים מצדו של דהן אשר לא הושקעו ולא שולמו. לשיטתו, בשל העובדה שההסכם לא נחתם ובשל אי קיום חלקו של דהן, המשא ומתן בין הצדדים לא השתכלל לכדי חוזה מחייב.
- לטענתו של לוי, הוא הורה לעו"ד אפרתי לקדם את המשא ומתן עם התובע ולהגיע להסכם, תוך שהוא מנחה אותו ביחס לעקרונות החוזיים, אולם לאחר שראה את הטיוטה האחרונה של ההסכם ששלח התובע, הבין שיש פער גדול בין הצדדים ואין בסיס להמשך התדיינות ביניהם, ולכן הורה לעו"ד אפרתי "לעזוב" את התובע.
- הנתבעים מצביעים על גרסת ההשוואה בין הטיוטות שהוחלפו בין הצדדים, מהם עולה, כי דהן ביצע מאות מחיקות ותוספות, חלקן הגדול מהותי ויסודי. כך, למשל, בטיוטת הנתבעים לא נרשמו כלל אחוזים, בעוד שבטיוטת דהן נרשם כי הוא יהיה זכאי לאופציה ל-10% ממניות החברה; טיוטת הנתבעים נועדה להיחתם מול TCM, בעוד שטיוטת דהן נועדה להיחתם מולו אישית; דהן שינה מהותית את התנאים לאופציה ואת תפקידיו; דהן הוסיף התחייבויות כספיות של הנתבעת; דהן הוסיף זכות סירוב ראשונה לאספקת שירותים בהיקף של מיליוני ₪ וזכות למנות דירקטור מטעמו.
- לעומת ההבדלים וההוספות שדהן הוסיף, טוענים הנתבעים, הוא הותיר פרטים מהותיים רבים חסרים, אשר אף אליבא דשיטתו לא נדונו בין הצדדים. כך, למשל, בטיוטה של דהן לא מופיע המועד הראשון למימוש האופציה; דהן לא צרף כנספח להסכם תוכנית עסקית שלו, כפי שמופיע בטיוטה מטעמו; דהן הוסיף תנאי המגביל את סך השקעותיו הנדרש בחברה, כתנאי למימוש האופציה, אולם לא ציין את סכום התקרה להשקעתו; כך גם לעניין משך התקופה בו יוגבל סך השקעותיו בחברה.
- למעלה מכך טוענים הנתבעים, ישנם קשיים מעשיים במתן סעד אכיפה בנסיבות דנן, שכן בהתאם לתנאי הרישיון של הנתבעת, נדרש אישור מראש ובכתב משר התקשורת להקצאת מניות מהחברה. זאת ועוד, מתן סעד כאמור יכפה על הנתבעים בעל מניות מיעוט שהם אינם מעוניינים בו, ומצב זה עלול לגרור הליכים משפטיים נוספים.
- מהטעמים האמורים לעיל טוענים הנתבעים, כי התובע אינו זכאי לקבל 10% ממניות החברה.
- אשר לטענות התובע לעניין תרומתו המשמעותית להסכם עם פלאפון טוענים הנתבעים, כי הסבב הראשון של הפגישות עם פלאפון, בו דהן היה מעורב, לא הניב כלל תוצאות והסתיים ללא הסכמה. לאחר מכן ניהלו הנתבעים משא ומתן עם חברת פרטנר, בו לא היה מעורב דהן ואשר לא הסתיים בהסכם. על בסיס ההישגים במו"מ עם פרטנר, נוהל מ"מ חדש עם פלאפון, שאף בו לא היה דהן מעורב, ואשר הסתיים בחתימת הסכם משופר פי כמה מבחינת הנתבעים, לעומת ההסכם עליו דובר בתום המו"מ הקודם עם פלאפון. לטענת הנתבעים, הגורם העיקרי שהביא לתנאים המשופרים הוא המו"מ שניהלו עם פרטנר, ולא עבודתו של התובע.
- עוד טוענים הנתבעים, כי לא די בכך שדהן לא תרם תרומה משמעותית להסכם שנחתם עם פלאפון, אלא אף גרם לנזקים בסבב הראשון. כך, באחת הפגישות שקיימו עם גיל שרון, מנכ"ל פלאפון, דיבר התובע בטונים לא נעימים, שגרמו להעכרת האווירה, וכי לאחר שיצאו מן הפגישה, הודיע רמי לוי לתובע כי הוא אינו מעוניין שישתתף יותר בפגישות, מאחר שהוא גורם נזק לחברה.
- הנתבעים מוסיפים וטוענים, לצורך הקמת החברה הם שכרו את שירותיה של חברת CGLS, המתמחה ביעוץ לוגיסטי בתחום התקשורת, וזו תרמה תרומה משמעותית להסכם עם פלאפון. ההסכם עם CGLS היה הסכם מתן שירותים ותשלום לפי שעות עבודה, כאשר חברה זו נתנה לנתבעים שירותי ייעוץ בהיקף רב של שעות (376 שעות עבודה במהלך תקופה של כ-4 חודשים), כאשר מספר השעות להן טוען התובע שעבד בהן עבור הנתבעים עומד על כשליש משעות העבודה של CGLS. הנתבעים מצביעים על כך, כי על פי עדותו של אורן זמסקי, מנהלה של CGLS, במהלך מעורבותו בתהליכים השונים מול חברת פלאפון לא היתה לו כל אינטראקציה עם התובע, דבר המלמד על חוסר מעורבותו של התובע בהסכם פלאפון.
- עוד לטענת הנתבעים, אף למשרד עו"ד יורם בונן, שנתן בתקופה הרלוונטית לנתבעים שירותים משפטיים וליווה את המו"מ עם פלאפון ופרטנר וכן את חתימת ההסכם עם פלאפון, לא הייתה כל אינטראקציה עם התובע והם אף לא נתקלו בשמו. לשיטתם, מדובר בראיות לכך שדהן לא הוצג כשותף של רמי לוי, ולא היה מעורב באופן משמעותי כל כך במו"מ עם פלאפון, כפי שהוא מנסה לטעון.
- אשר לסעד הכספי שבתביעה טוענים הנתבעים, כי התובע לא הוכיח את יסודות העילה של עשיית עושר ולא במשפט, ומשכך הוא אינו זכאי לסעד כספי מכוח עילה זו. בהקשר זה נטען, כי דהן לא הוכיח את סכומי "ההתעשרות" של הנתבעים, ואלו לא גובו בשום ראיה מצדו.
- מוסיפים הנתבעים וטוענים, כאמור, כי מאחר שדהן לא עתר לתשלום שכר ראוי, לא ניתן לפסוק לו סעד כזה. למרות זאת, טוענים הנתבעים, כי לו היה מגיע לו שכר ראוי, הרי שלאור דו"ח השעות שצירף, מדובר לכל היותר בכמה עשרות אלפי שקלים.
על הראיות
- מטעם התובע הגישו תצהירי עדות ראשית והעידו מר איתי שפיר והתובע, וכן העיד מנכ"ל פלאפון מר גיל שרון.
מטעם הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית והעידו עו"ד רן אפרתי; רמי לוי; ציון מדלל; עו"ד יורם בונן; אורן זמסקי ואירית קינן.