העובדות ששנויות במחלוקת
- הצדדים חלוקים לגבי הנסיבות שאירעו לאחר מותו של חוסין שגרמו לקרע ביניהם ולכינוס עצמי של האסיפה הכללית על ידי הנתבעים כפי שאירע בהמשך לכך. אפרט את גרסותיהם.
- גרסת התובע. לפי גרסת התובע, הוא פנה לנתבעים והציע להם להמשיך את הפעלת התחנה באמצעות החברה וביקש שיבחרו מי מבניהם שיתמנה כמנהל נוסף בחברה חלף חוסין. כמו כן, הוא הציע להם לשנות את זכויות החתימה בחברה באופן שזכות החתימה תהיה במשותף לתובע עם מי מהם. זמן קצר לאחר פטירתו של חוסין, חאתם הצטרף לתחנה כעובד וסייע לתובע בהפעלתה ובניהולה. פרט לכך, הנתבעים הותירו את מלאכת ניהול התחנה בידיו. הם אף לא העבירו את מניותיו של חוסין על שמם ובמשך תקופה ארוכה נמנעו מלדווח לרשם החברות על העברת מניות החברה לידיהם.
- ביום 25.7.2019 נפגשו התובע וחתאם אצל רו"ח אבראהים אבאגרייה, מבקר החברה, לצורך הסדרת העברת המניות מחוסין ליורשיו ולהסדיר את הרכב מועצת המנהלים. רק חתאם התייצב לפגישה ואילו יתר הנתבעים בחרו שלא להופיע. התובע ציין כי טענת הנתבעים שלפיה הם המתינו לקבלת הודעה טלפונית ממנו בדבר היתכנות הסדרת שיתופם בניהול שקרית ולא סבירה. באותה פגישה הוא הציע שחתאם יצטרף למועצת המנהלים של החברה ולצורך כך דרש ממנו להצטייד בייפוי כוח מיתר בעלי המניות על מנת שניתן יהיה לקיים אסיפה של החברה ולמנותו כמנהל נוסף אך הנתבעים נמנעו מכך. אחרי הפגישה התובע הגיש לרשם החברות הודעות על העברת מניותיו של חוסין בהתאם לצו הירושה שהועבר לו באותה פגישה. לאחר הדברים האלה, הוא המשיך לנהל את החברה וחתאם המשיך לסייע בכך.
- 00ביום 7.11.2019 הגיעו לביתו חאזם ונתבע 7, נאסר קוואסמה (להלן: נאסר) ומסרו לו מסמך, ערוך בשפה העברית, שאינו שולט בה. הם אמרו לו כי מדובר בפרוטוקול של אסיפה כללית של החברה אשר התקבלה כביכול באסיפה הכללית שהתכנסה ביום 5.11.2019. באסיפה הוחלט, בין היתר, על סיום כהונת התובע כדירקטור וכנושא משרה בחברה באופן מידי ועל ביטול כל הסמכויות וההרשאות שנתונות לו כמנהל וכנושא משרה בחברה. בנוסף, הוחלט למנות את חאזם ואת חנאן כדירקטורים וכמורשי חתימה יחידים בחברה (פרוטוקול האסיפה צורף כנספח ו' לתצהיר התובע). הם רמזו לו שלא להתקרב יותר לתחנה.
- 0לטענת התובע, הוא לא הזמין בעלי מניות לאסיפת בעלי מניות הנטענת ולא נדרש לזמנה או לכנס אסיפה כללית של החברה. הוא אף לא הוזמן להשתתף באסיפה כזו וכל שכן באסיפה מיוחדת. כמו כן, רק בדיעבד נודע לו כי הנתבעים הגישו נגדו תביעה למתן חשבונות ולסעדים נוספים בגדרי ההליך המקביל.
- גרסת הנתבעים. גרסת הנתבעים לאירועים שונה. לטענתם, התובע לא טרח לדווח להם על פעילות החברה ולא כינס אסיפה כללית, לא שנתית ולא מיוחדת, לא בשנת 2018 ואף לא בשנת 2019. הם נהגו בדודם בנימוס מופלג ובתחילה לא ביקשו לבטל את מינויו כדירקטור ולהחליפו אלא רק לקבל פרטים על התנהלות התחנה ועל המערכת החשבונאית וכן למנות מי מהם כמנהל עמו. במשך שנה התובע דחה אותם בלך ושוב; לא סיפק שום פרט על אופן ההתנהלות הכספית של תחנת הדלק; דחה מינויו של מנהל נוסף ולא כינס אסיפה כללית. רק במהלך חודש יולי 2019 התובע השתכנע למנות את חאתם כדירקטור מטעם הנתבעים וכמורשה חתימה. הוסכם כי תערך אסיפה כללית לצורך כך וכי בטרם הגעת יתר הנתבעים לאספה חתאם יקדים ויגיע למשרדו של רו"ח אגבארייה שבה הייתה אמורה להתקיים ויציג לתובע את הפרוטוקול שהוכן כך שאם התובע יהיה מוכן לחתום עליו יתר הנתבעים יגיעו לחתימה.
- לטענת הנתבעים, תיאור התובע את מה שאירע באותה פגישה במשרדו של אגבארייה לא תואם את המציאות. באותו מפגש רו"ח אגבארייה חיבר מסמך שכותרתו פרוטוקול (נספח 6 לתצהירי הנתבעים). על פי מסמך זה, על סדר היום הוצבה העלאת החלטה בדבר מינוי חתאם כדירקטור בחברה וכן מינוי חתאם והתובע כמורשי חתימה בשם החברה לייצגה ולפעול בשמה באופן שחתימה של כל אחד מהם בנפרד בתוספת לחותמת החברה תחייב אותה בכל עניין. המסמך נועד להיחתם בישיבה בידי התובע והנתבעים, שחלקם היו אמורים להתייצב באופן פיזי וחלקם באמצעות ייפוי כוח. המסמך לא נחתם משום שהתובע סירב לחתום עליו בשל הסמכויות שהוענקו בו לנתבעים, ולפי עדותו של חתאם הוא קרע את המסמך והכריז כי לא תתקיים ישיבה. הנתבעים מפנים בעניין זה להודעות וואטסאפ ששלח חתאם לאחיו שמהם עולה תוכן המסמך וסירובו של התובע לצרף את חתאם כמורשה חתימה, לא בנפרד לא ביחד ולהגבלת הסכמתו לכך שחתאם ישמש מנהל בחברה אך לא מורשה חתימה מטעמה.
- לטענת הנתבעים לאחר סירוב התובע לקיים אסיפה כללית או אסיפה מיוחדת על מנת לדון במינוי מנהלים, עמו או תחתיו, הם פעלו בשני מישורים מקבילים. ביום 3.10.2019 הם הגישו בקשה דחופה במעמד צד אחד לבית המשפט לענייני משפחה למתן סעדים זמניים. לאחר העברת הדיון בתובענה ובבקשה לבית המשפט המחוזי ביום 4.11.2019 התקיים דיון בבקשה. בהחלטתו בית המשפט ציין כי בהינתן שהנתבעים הם בעלי מניות הרי שבכוחם לכנס אסיפת בעלי מניות בחברה על מנת לקבל החלטות לרבות לעניין ניהולה וזוהי הדרך הנכונה לפעול ולא באמצעות בית המשפט.
- עובר להחלטה זו, ביום 28.10.2019 הודבקה על דלתו של התובע הזמנה לאסיפה כללית כאשר הנושא הראשון על סדר יומה הוא "מינוי מנהל חדש לחברה". ב"כ הנתבעים דאז, עו"ד מאג'ד חמדאן, דאג להמצאת ההזמנה לתובע באמצעות שליח לדירת התובע בכתובת הבניין שבו מתגוררים גם חלק מהנתבעים. על כתב ההזמנה נרשם: "ביקור שלישי 28.10.19 שעה 9:00. אין אף אחד בבית. הודבק על דלת הבית בביקור שלישי" וצורף תצהיר מוסר בעניין מועד המסירה.
- ביום 5.11.2019 בשעה 11:30 התקיימה במשרדו של עו"ד חמדאן אסיפה כללית של החברה בה נכחו 5 מן הנתבעים ונתבעים 2 ו-4 ייפו את כוחה של חנאן להצביע בשמם. על פי פרוטוקול הישיבה הוחלט פה אחד לסיים את כהונת התובע כדירקטור בחברה באופן מידי מרגע חתימת הפרוטוקול ולמנות את חאזם וחנאן כדירקטור וכסגן דירקטור בהתאמה. כמו כן מונה רואה חשבון מבקר חדש לחברה והופסק מינוים של התובע ושל רו"ח אגבארייה כמורשי חתימה של החברה.
- סיכום. קיים קושי לקבוע מה בדיוק אירע בישיבה אצל רו"ח אגבאריה, שכן כל אחד מהצדדים מסר גרסה שונה בנדון. עו"ד אגבאריה לא הוזמן לעדות על ידי מי מהצדדים באופן שהיה עשוי לשפוך אור על אשר אירע. לאחר שמיעת הצדדים והתרשמותי מעדות התובע, וכן בשים לב לסעד שמבוקש על ידו להיוותר כבעל מורשה חתימה יחיד ובלעדי של החברה, אני נוטה למסקנה כי הוא אכן התקשה תחילה לשחרר מידיו את שליטתו המלאה בניהול תחנת הדלק, לאחר שנים שניהל אותה באופן בלעדי. מכל מקום, יהיו העובדות בנדון אשר יהיו, ככול שהתובע אכן סירב לניהול משותף בניגוד לדרישת הנתבעים, וככול שסירב לכנס אסיפה כללית של בעלי מניות לדון בכך, על הנתבעים היה לפעול בהתאם להוראות החוק לצורך כינוס האסיפה הכללית. בסוגיה זו אדון בהמשך.
טענות הצדדים
- לטענת התובע, ההחלטות שנתקבלו באסיפת בעלי המניות שהתכנסה לכאורה ביום 5.11.2019 בטלות. הוא ניסה לכנס אסיפה כללית אצל רו"ח אגבארייה ביום 25.7.2019 אך הנתבעים הכשילו זאת, ולאחר מכן לא כונסה כל אסיפה חוקית. סעיף 67 לחוק החברות מורה את אופן זימון אספה כללית מיוחדת. לנתבעים לא קמה זכות לכינוס עצמאי של אסיפה כללית מיוחדת. האסיפה שנטען כי כונסה ביום 5.11.2019 אינה אסיפה כללית מיוחדת ולכן לא היו רשאים לקבל החלטות.
- לחלופין התובע טוען כי אף אם האסיפה כונסה כדין, הוא לא הוזמן אליה. הוא לא קיבל את ההזמנה שנטען כי הודבקה לדלת דירתו, בבניין שבו מתגוררים גם חתאם, נתבע 2 יאסר קואסמה ונתבעת 5 פרידה קאווסמה.
- לעומת זאת, הנתבעים טוענים כי פעלו בהתאם לדין בכינוס האסיפה הכללית. לטענתם, התובע סירב לקיים אסיפה כללית והבהיר כי לא ידון באפשרות להחלפתו כדירקטור. בהיותם בעלי מניות בעלי 10% לפחות בהון המונפק ו-1% לפחות מזכויות ההצבעה זכותם לדרוש כינוס אסיפה מיוחדת. נוכח סירוב התובע לכנס אסיפה הם פנו לבית המשפט שהורה להם לכנס אסיפה כללית (החלטת כב' השופט א' רון מיום 4.11.2019). כמו כן הם עמדו בתנאים לכינוס אסיפה באופן עצמאי (מניות של הנתבעים שנכחו פיזית באסיפה וכן מניות של נתבעים 2 ו-4 שמסרו ייפוי כוח לחנאן, נספחים 2 ו-3). ביום 28.10.2019 הודבקה הזמנה לאסיפה הכללית על דלתו של התובע שכללה סדר יום למינוי מנהל חדש. לאחר ביקור שלישי הודבקה ההזמנה על הדלת. ביום 5.11.2019 התקיימה אסיפה הכללית ולאחריה הם מסרו את פרוטוקול האסיפה לתובע בביתו.
- הנתבעים מוסיפים וטוענים כי אף אם נפלו פגמים בהליך התכנסות האסיפה, אין מקום לבטל את ההחלטות שהתקבלו בה. בדיני חברות חל כלל ההכרעה של הרוב. לא יעלה על הדעת לבטל את ההחלטות ולהשיב את התובע באופן רטרואקטיבי לכהן כמנהל. הנתבעים מציינים כי התובע סירב להזמנה שנשלחה אליו לאסיפה כללית ביום 17.6.2020 שנשלחה באמצעות בא כוחם לאסיפה כללית יום 27.7.2020 אך התובע סירב לדון בנושא הדירקטורים.
כינוס אסיפה כללית או אסיפה מיוחדת בחברה פרטית: הוראות הדין
- האסיפה הכללית השנתית ממנה דירקטורים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון (סעיף 59 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, להלן: החוק או חוק החברות). האסיפה כללית רשאית לפטר דירקטור בכל עת, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון, ובלבד שתינתן לדירקטור הזדמנות סבירה להביא את עמדתו בפניה (סע' 230(א) לחוק החברות). אם כן, לצורך פיטוריו של התובע ומינוי דירקטורים מטעמם, היה על הנתבעים לדאוג לכינוסה של אסיפה כללית.
- אסיפה כללית שנתית יש לקיים כל שנה, לא יאוחר מתום 15 חודשים לאחר שהתקיימה האסיפה השנתית האחרונה (סעיף 60(א) לחוק). אם לא התקיימה אסיפה כללית, בית המשפט רשאי, לבקשת בעל מניות או דירקטור בחברה, להורות על כינוסה (סעיף 62(א) לחוק).
אסיפה כללית מיוחדת מתכנסת על ידי דירקטוריון חברה פרטית על פי החלטתו וכן לפי דרישת בעל מניה אחד או יותר שלו לפחות 10% מההון המונפק ואחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה בחברה או בעל מניה, אחד או יותר, שלו לפחות 10% מזכויות ההצבעה בחברה (סעיף 63(א)(2). הדירקטוריון נדרש לזמן אסיפה מיוחדת תוך 21 יום מעת שהוגשה לו דרישה (סע' 63(ג)). אם הדירקטוריון לא זימן אסיפה מיוחדת שנדרשה, בפני הדורש עומדים שני מסלולים אפשריים. האחד, כינוס עצמי. הדורש רשאי, וכשמדובר בבעל מניות - גם חלק מהם שיש לו יותר ממחצית מזכויות ההצבעה שלהם, לכנס את האסיפה בעצמו ובלבד שלא תתקיים 3 חודשים מהיום שבו הוגשה הדרישה כאמור (סעיף 64(א) לחוק). יצוין כי הסדר זה מאזן בין הרצון שלא להפקיר את הכוח לכינוס האסיפה הכללית ולקביעת סדר היום שלה רק בידי הדירקטוריון לבין אי מתן כוח לבעלי מניות שיש להם אינטרס מזערי בחברה ואשר מתן זכות כאמור עלולה להוות התערבות מוגזמת בניהול החברה על ידי האורגנים המוסמכים שלה (צפורה כהן מבעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות, כרך ב 15 (מהדורה שנייה 2008, להלן: צפורה כהן). המסלול השני, הוא פנייה לבית המשפט. אם הדירקטוריון לא זימן אסיפה מיוחדת שנדרשה, אזי בית המשפט רשאי, לבקשת הדורש, להורות על כינוסה (סעיף 65 לחוק).
- בעניין כינוס עצמי של האסיפה הכללית צוין בספרות כי מדובר בהסדר ראוי שאין להמעיט בחשיבותו במיוחד בהקשר של מינוי דירקטורים ופיטוריהם וכן בהקשר של שינוי תקנון: "בהיות הסמכות הרגילה לכינוס אסיפה כללית מופקדת בידי הדירקטוריון, הרי שבהעדר זכות לכינוס האסיפה בידי בעל מניות, עשוי השינוי הנדרש בהרכב הדירקטוריון או בתקנון החברה להיות נתון לרצונו של הדירקטוריון" (צפורה כהן, עמ' 14).
- הזמנה לאסיפה כללית בחברה פרטית תימסר לכל מי שזכאי להשתתף בה לא יאוחר משבעה ימים לפני המועד לכינוסה ובלבד שלא תימסר למעלה מ-45 ימים לפני מועד כינוסה (סע' 67 לחוק). בהזמנה יצוינו המועד והמקום שבו תתקיים האסיפה וכן סדר היום ופירוט סביר של הנושאים לדיון (סע' 68 לחוק).
- מה הדין במקרה שבו נפלו פגמים באופן כינוס האסיפה או בהזמנה לה?
בעניין זה קובע סעיף 91(א) לחוק: