"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל מניה, להורות על ביטולה של החלטה שנתקבלה באסיפה כללית שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי חוק זה או בתקנון."
- מהוראת סעיף 91(א) לחוק עולה כי פגם בזימון האסיפה הכללית לא מביא לבטלות ההחלטה אלא לנפסדותה בלבד. בפסיקה צוין כי "זוהי תוצאה ראויה, המאזנת בצורה הולמת בין האינטרס של החברה להתנהל באופן תקין לבין האינטרס של בעל מניות שנפגע מהליך הזימון הפגום" (ת"א (מחוזי מרכז) 8746-10-09 הנאמן על הסדר הנושים של חברת אפקון תעשיות בע"מ נ' פויכטונגר, פס' 67 (16.12.2010)). אם כן, החלטות החברה לא בטלות מעיקרן. על בעל מניות שנפגע מהן לתקוף את קבלתן. בעת שקילת בקשתו לבטלן, יש להביא בחשבון את מכלול השיקולים שעל הפרק, בין היתר המועד שבו הוגשה הבקשה, הזמן שחלף מאז מתן ההחלטות, חומרת הפגמים, ההשפעה שיהיה לביטול ההחלטות על ניהול החברה ועוד.
- האם העובדה שההחלטה נלקחה על ידי בעלי מניות הרוב, באופן שממילא מעקר את האפשרות שתתקבל החלטה אחרת נוכח כלל ההכרעה בדבר שלטון הרוב בחברה, מובילה למסקנה שאין מקום לפסול החלטות בשל פגמים בכינוס האסיפה או בהזמנות לה? התשובה לכך כמובן שלילית. עיקרון שלטון הרוב אין משמעותו שלא חלות עליו מגבלות הדין. כך במיוחד כאשר עסקינן בפיטורי דירקטור, שהחוק קובע שיש לאפשר לו הזדמנות סבירה להביא את עמדתו בפני האסיפה הכללית.
דיון והכרעה
- אקדים ואומר כי אני סבורה שנפלו פגמים משמעותיים הן בכינוס האסיפה הכללית הן בהזמנתו של התובע אליה. חרף האמור, בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, ובעיקר בשל השנים האורכות שחלפו מאז קבלת ההחלטות, מסקנתי היא, שלא ניתן להורות על ביטול ההחלטה באופן שהמצב יושג לאחור כך שהתובע ימשיך לשלוט חברה כדירקטור יחידי ובעל זכות חתימה בלעדי. אפרט תחילה את הפגמים שנפלו בהתנהלות הנתבעים ולאחר מכן אדון בהשלכותיה בנסיבות המקרה דנן.
- איני מקבלת את טענת הנתבעים כאילו פעלו כדין בכינוס האסיפה כללית, שנתית או מיוחדת, בהתאם לסמכותם בחוק. בניגוד לנטען על ידם, הם לא פנו לבית המשפט בבקשה להורות על כינוס אסיפה כללית. תביעתם התמקדה בסכסוך כספי עם התובע שלדעתם קיפח את אביהם, ולאחר מכן אותם, בכך שלא חלק עימם את הרווחים מניהול תחנת הדלק. בהתאמה, אף הבקשה לסעדים זמניים שהוגשה בד בבד עם הגשת התביעה למתן חשבונות לא כללו בקשה להורות על כינוסה של אסיפה כללית. בית המשפט ביוזמתו ביקש להאיר את עיניהם בדבר הכוח הטמון בידם בהיותם בעלי מניות הרוב ויכולתם להשתמש בו, על פי הוראות החוק, על מנת להשיג את מטרתם (החלטת כב' השופט א' רון מיום 4.11.2019). הראיה הברורה לכך שהאסיפה הכללית לא כונסה מכוח החלטת בית המשפט היא העובדה שההחלטה נתנה ביום 4.11.2019, כאשר האסיפה כונסה למחרת היום יום 5.11.2019. אף אין ראיה לכך שהנתבעים פנו לתובע בבקשה לכנס אסיפה כללית באופן ישיר אך הוא סירב לעשות כן. אף אם יונח כי התובע עמד על זכותו להמשיך לנהל את החברה כמנהל יחיד בפגישה אצל רו"ח אגבארייה ביום 25.9.2019, הרי שלאחריה חל נתק בין הצדדים והנתבעים לא פנו אל התובע בדרישה פורמאלית לכנס אסיפת בעלי מניות. על הנתבעים היה לפעול באופן קפדני בהתאם לדין ולשלוח לו בקשה פורמאלית לכנס אסיפה כללית. זאת במיוחד בשים לב לכך שעל הפרק עמד שינוי משמעותי באופן ניהול החברה ובמיוחד פיטורי התובע, שעל פי חוק יש לו זכות להביע עמדתו בנדון.
- אף איני מקבלת את טענת הנתבעים כי ההזמנה לאסיפה הומצאה לתובע כדין. בסופו של יום, תכלית המצאת הזמנה לאסיפת בעלי מניות היא ליידע את הנמען בדבר קיומה של האסיפה. בענייננו, התובע וחלק הנתבעים מתגוררים באותו בניין; בקומת הקרקע גרה אימם של הנתבעים, חאתם וחאזם. בקומה מעליהם גרים נאסר והתובע. לא ברור מדוע ההזמנה לא הומצאה ישירות לידיו. לנתבעים לא היה הסבר של ממש לכך פרט לעובדה שלא היו עם התובע בקשר. התנהלות הנתבעים מוקשית במיוחד בשים לב לעובדה כי הם כן ראו לנכון להתייצב בביתו יום למחרת האסיפה הכללית על מנת למסור לו באופן אישי את פרוטוקול החברה. אמנם ניתן להמציא כתבי בי דין גם על דרך ההדבקה, אולם זוהי דרך המצאה נחותה יחסית שכן קיים קושי לוודא שהמסמך אכן הגיע לנמען. עו"ד חמדאן שטיפל במסירת ההזמנה לתובע ומוסר התצהיר לא הוזמנו לעדות. לטענת הנתבעים לא עלה בידם לאתרם. במצב דברים זה, אני קובעת כי לא הוכח שההזמנה אכן התקבלה על ידי התובע עובר למועד קיום האסיפה הכללית.
- הפגמים בכינוס האסיפה הכללית ובהזמנה אליה הם פגמים שיורדים לשורשו של עניין, במיוחד בשים לב לכך שעל הפרק עמד שינוי מהותי בניהול החברה. כאמור, חרף האמור איני רואה מקום לבטל את ההחלטות באופן שהמצב יושג לאחור למצב שהיה לפני קבלת ההחלטות. אנמק.
ראשית, אף התנהלות התובע לא חפה מפגמים משמעותיים, יתכן שאף קשים יותר בעוצמתם מהפגמים בהתנהלות הנתבעים. בתור דירקטור יחיד בחברה, ניהולה היה נתון באופן בלעדי בידיו. במצב דברים זה, לאחר פטירתו של חוסין וקבלת צו הירושה, היה עליו ליזום כינוס של האסיפה כללית לצורך מינוי דירקטור מבין הנתבעים, שהרי לשיטתו ניהול החברה אמור להיות במשותף עימם. התובע נמנע מכך ודומה שיש רגליים לטענת הנתבעים שלא היה מעוניין לכנס אסיפה כללית מהטעם שלא השלים עם השינויים שעשויים להתחולל בעקבות זאת בניהול החברה. הראיה לכך היא, שגם בתביעתו הוא עומד על זכותו להישאר כמנהל יחיד ובעל זכות חתימה בלעדית בחברה ומבקש שינתן צו מניעה שיאסור על שינויים בניהולה. זהו מקרה קלאסי שבו נוצר צורך בכינוס עצמי של בעלי מניות. הנתבעים אמנם לא פעלו בנדון בהתאם להוראות החוק, אך "החטא הקדמון" שהוביל לכך נמצא לפתחו של התובע.