בהתאם, שיתוקם של גופי המינהל אינו יכול להיחשב מדיניות מינהלית תקינה, ומקל וחומר שאין לראות בו מדיניות רצויה. רשויות המינהל נועדו להפעיל את הסמכויות שהופקדו בידיהן לשם מילוי תפקידיהן ומתן שירות לציבור בכללותו; מקום שבו הרשות חדלה מלתפקד, או מביאה במעשיה לשיתוקם של הגופים הפועלים במסגרתה, הנפגע הראשון והעיקרי הוא הציבור - שלמענו נועדה הרשות לפעול מלכתחילה.
- לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אינני נדרש לטענת העותרים כי במהלכים שתוארו לעיל היו מעורבים שיקולים זרים, שבבסיסם רצון הרשות המבצעת להכשיל את עסקת רכישת רשת (ערוץ 13). בהקשר זה, כאמור, נטען כי קשה להתעלם מסמיכות הזמנים בין הפרסומים וההודעות לגבי עסקת רכישת רשת ובין ההצבעה על הרכב המועצה "הנכנסת". אף אינני נדרש לשאלת הרכב המועצה "הנכנסת" בהיבטי ייצוג הולם. בעניין זה חזקה על הוועדה לבדיקת מינויים שתידרש לסוגיה זו בבואה לבחון את כלל המועמדים שיובאו לפניה.
סוף דבר
- על יסוד מכלול הנימוקים שפורטו, נמצאנו למדים כי בהחלטות מושא העתירות הן במישור הוועדה הן במישור הממשלה נפלו שורה של פגמים יסודיים היורדים לשורשו של ההליך המינהלי, זאת הן ביחס לתשתית העובדתית שעמדה לפני מקבלי ההחלטות הן ביחס לפגם ניגוד העניינים שנמצא. לכל אלה מתווספת הוראת חוק הרשות השניה, המחייבת לבחון את כלל המועמדים כמקשה אחת. לכך מצטרפות קביעות הוועדה לבדיקת מינויים בנושא, וכן ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בזמן ניהול ההתדיינות לפנינו ואשר יש להן השלכה ישירה על הרכב המועצה בכללותו.
- אשר על כן אציע לחבריי כי נהפוך את הצו על-תנאי למוחלט, במובן זה שנורה על בטלות החלטות הממשלה, וכן על החזרת עניינם של חברי המועצה "הנכנסת" לבחינתה של הוועדה לבדיקת מינויים - ככל שברצונו של שר התקשורת לקדם החלטת מינוי חדשה בעניינם ובכפוף לכל דין. עוד אציע כי הממשלה תישא בהוצאות העותרים בסך כולל של 50,000 ש"ח שיחולקו באופן שווה בין חמש קבוצות העותרים.
|
יצחק עמית נשיא
|
השופטת רות רונן:
אני מסכימה.
|
רות רונן שופטת
|
השופט אלכס שטיין:
- אני נותן הסכמה חלקית לפסק דינו של חברי הנשיא. כמו חברי, אף אני סבור כי מינויה של ד"ר יפעת בן חי-שגב (להלן: ד"ר בן חי-שגב) לכהונת יושבת-ראש מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (להלן: המועצה) נפגם באופן שיורד לשורש העניין - ודינו בטלות.
- כמו חברי, אני סבור כי מן הדין לבטל גם את מינויים של עוה"ד כנרת בראשי (להלן: עוה"ד בראשי) ושל ד"ר חיים שיין (להלן: ד"ר שיין) כחברים במועצה. זאת, מאחר שאמירותיהם בגנותם של ערוצי ואנשי תקשורת שונים לא עמדו לנגד עיניי הוועדה לבדיקת מינויים (להלן: ועדת המינויים או הוועדה) - ולמצער, בהינתן העובדה שמדובר בהתבטאויות פומביות ידועות, לא קיבלו משקל בהחלטת הוועדה. עם זאת, הנני סבור שהוועדה תוכל לשוב ולשקול מינויים אלה על בסיסו של מסד עובדתי שלם; ואם הוועדה תמצא לנכון לאשר, לבסוף, את המינויים, היא תוכל לעשות כן בכפוף לעריכת הסדרי ניגוד עניינים מוקפדים ונוקשים. זאת, מאחר שאמירות פוליטיות - גם כאלה שמביעות עוינות כלפי יריבים פוליטיים כאלה או אחרים - אינן אמורות, ככלל, לפסול את אומרן מלכהן כחבר או כחברה במועצה.
- בניגוד לדעתו של חברי הנשיא, איני רואה עילה להשיב את עניינם של שאר חברי המועצה שנבחרו לבחינה מחודשת של הוועדה. לטעמי, בחינתם המחודשת אינה הכרחית מאחר שבמינויים אלה לא נפלו פגמים שיורדים לשורש העניין.
- אפרט את נימוקיי.
עניינה של ד"ר בן חי-שגב
- כפי שמציין חברי בפסק דינו, בהתאם להסדר ניגוד העניינים אשר נערך בשעתו לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה היה מנוע מלעסוק במינויה של ד"ר בן חי-שגב. חרף זאת, הוא נטל חלק פעיל במינויה ותמך בו בניגוד גמור לאותו הסדר. לית מאן דפליג שמהלך זה היה פסול מראשיתו ושהמינוי שנעשה בעקבותיו לא היה תקף. מסיבה זו, בסמוך לאחר מינוי זה, התקבלה החלטה חוזרת של ממשלת ישראל למנות את ד"ר בן חי-שגב לתפקיד של יושבת ראש המועצה. החלטה זו נתקבלה ללא הליך מקדים שמטרתו ליצור ניתוק ענייני-אמיתי בין שתי ההחלטות, קרי: מבלי לנטרל את השפעת ההחלטה הראשונה - ובפרט את תמיכתו של ראש הממשלה במינויה של ד"ר בן חי-שגב - על ההחלטה השנייה אשר התקבלה בממשלה. לזאת אוסיף, כי ההחלטה השנייה נתקבלה מבלי שקדמה לה התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה באשר לדרך שבה יש ללכת כדי לרפא את הפגם שאירע.
- על כגון-דא נאמר: "one cannot unring a bell" (Dunn v. United States, 307 F.2d 883,886 (5th Cir. 1962)). את הקול שהשמיע ראש הממשלה לטובת מינויה של ד"ר בן חי-שגב ואת השפעתו הפסולה של קול זה לא ניתן לבטל או לאיין במחי-יד על ידי כינוס נוסף של הממשלה כפשוטו. מן הדין היה לנקות את הליך המינוי מהפגם שנפל בו באמצעות פסק-זמן וחשיבה מחדש על-מנת להבטיח קבלת החלטה דה-נובו, נקיה מהשפעתו של ראש הממשלה; ובהחלט היה מקום להיזקק בעניין זה לייעוצה של היועצת המשפטית לממשלה. בהחלטה השנייה, שכל מטרתה, כלשונה, "למנוע לזות שפתיים", לא סגי.
- מכאן עולה מסקנתי בדבר פסלות מינויה של ד"ר בן חי-שגב לתפקיד יושבת ראש המועצה. סבורני כי העתירות שבאו לתקוף מינוי זה - דינן להתקבל, כך שנוציא מלפנינו צו מוחלט הפוסל את המינוי, כאמור בפסק דינו של חברי הנשיא.
עניינם של עוה"ד בראשי וד"ר שיין
- לטעמי, עמדותיהם הפוליטיות של עוה"ד בראשי וד"ר שיין ואמירותיהם הן עניינם האישי, ואינן יכולות, כשלעצמן, לשמש עילה לפסילתם לכהונה כחברים במועצה.
- אולם, כפי שקבע חברי הנשיא, הוועדה צריכה היתה לשקול את אמירותיהם השונות של השניים ככל שיש בהן נקיטת עמדה עוינת כלפי גופי ואנשי תקשורת מסוימים, כדוגמת ערוץ 12 של הטלוויזיה - עמדה שעלולה לתרגם את עצמה לקבלת החלטות משיקולים זרים ומפלים. מאחד שהוועדה לא עשתה כן, היא קיבלה את החלטתה בדבר מינויים של עוה"ד בראשי וד"ר שיין כחברים במועצה על יסוד תשתית עובדתית בלתי מספקת. אי-מתן משקל לאמירות העוינות שהשניים השמיעו או פרסמו, אף הוא בגדר פגם שפוסל את החלטת הוועדה.
- עם זאת, כפי שכבר צוין על ידי, סבורני כי הסעד הנכון במקרה דנן - לצד ביטול המינויים של עוה"ד בראשי וד"ר שיין - הוא החזרת עניינם לוועדת המינויים כדי שזו תשוב ותשקול את האפשרות למנותם כחברים במועצה, בכפוף לקביעת הסדרי ניגוד עניינים מוקפדים ונוקשים. כוונתי להסדרים אשר ימנעו מעוה"ד בראשי ו/או מד"ר שיין את האפשרות ליטול חלק בהחלטות המועצה שתהיינה קשורות לאנשי תקשורת או לגופי תקשורת שביחס אליהם היה באמירותיו של מי מהם גילוי של עוינות.
- בהקשר זה יש לזכור כי הצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות - ומכאן הצורך להקפיד עם הסדרי ניגוד העניינים אשר יידרשו ביחס לעוה"ד בראשי וד"ר שיין, אם יוחלט למנותם כחברים במועצה.
- בכפוף לאמור לעיל, הנני סבור כי העתירות שבאות לפסול את מינויים של עוה"ד בראשי וד"ר שיין כחברי המועצה - דינן להתקבל, כפי שמציע חברי הנשיא.
עניינם של שאר חברי המועצה
- כפי שכבר צוין על ידי, במינויים של שאר חברי המועצה לא נפלו פגמים שיורדים לשורש העניין.
- מטעם זה, הנני מציע שלא להתערב בהחלטה למנותם לתפקיד. בעניין אחרון זה, לטעמי, דין העתירות להידחות.
אלכס שטייןשופט
|