סעיף 26ח לחוק, קובע כי תוקם "ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה". הוועדה תוקם על-ידי הרמטכ"ל (אשר יהיה רשאי להקים יותר מוועדה אחת), תכלול שלושה חברים (אחד בדרגת אל"מ לפחות ושניים בדרגת סא"ל לפחות), והפרקליט הצבאי הראשי יקבע את סדרי עבודתה (להלן: ועדת הבחינה).
סעיף 26ט לחוק מסדיר את המנגנון להגשת בקשות להקפאת הליכי האכיפה. לפי הוראות הסעיף, על המיועד לשירות בטחון שהוא תלמיד ישיבה, המעוניין בהקפאת הליכים בעניינו, להגיש בתוך 30 יום מיום כניסתו של התיקון לתוקף תצהירים מטעמו ומטעם ראש הישיבה, כמפורט לעיל (סעיפים 26ט(א)-(ב)). ככל שמצאה הוועדה כי התקיימו בו התנאים לפי סעיף 26ד, "לא ייעצר [המיועד לשירות בטחון] בשל עבירה לפי סעיף 46 או לפי סעיפים 92 או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ואם הועמד לדין - ייפסקו ההליכים נגדו" (סעיף 26ט(ד)). ברם, אף טרם אישור הוועדה, כבר מרגע שהגיש המיועד לשירות בטחון בקשה כאמור, יחולו עליו הוראות סעיף 26ז, כך שלא ינקטו לגביו הליכי מעצר ואכיפה (סעיף 26ט(ה)).
סעיף 26יא, כותרתו "פיקוח וביקורת", קובע כי "לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה, ייתן שר הביטחון הנחיות בנושא ויסמיך בודקים"; בהמשך לכך, קובע סעיף 26יב כי "ראה בודק כי יש בישיבה מסוימת אי-נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה, ייתן לראש הישיבה התראה; ראה בודק כי באותה ישיבה נמשכת אי-נוכחות כאמור, תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת".
לבסוף, סעיף 26י קובע כי "לא יראו בקשה כבקשה למתן פטור משירות או לדחיית שירות לפי כל דין ולא יראו בקביעת הוועדה לפי סעיף 26ט(ד) כטעמים למתן פטור משירות לדחיית שירות לפי כל דין או כהסדרת מעמד". משמעות הדברים היא שהפטור מהליכי המעצר והאכיפה שמקנה התיקון אינו פוטר את המבקש מחובת השירות החלה מכוח חוק שירות בטחון, אשר תמשיך לכאורה לחול עליו. כלומר, אין מדובר בהחרגה מתחולת הנורמה עצמה, אלא 'רק' מאכיפתה.
אלו הם עיקרי ההסדר שנקבע בתיקון. טרם אפנה לפרט את טענות הצדדים לגביו, ועל מנת שניתן יהיה לעמוד על טיבן, אתאר בקצרה את הליך החקיקה.
הליך החקיקה
- ראשיתו של ההליך, בשנת 2021, אז כיהנו הכנסת ה-24 והממשלה הקודמת. ביום 12.8.2021, הוגש תזכיר חוק שירות בטחון (תיקון מס' ) שילוב תלמידי ישיבות, התשפ"א-2021. ביום 17.1.2022 הובאה הצעת החוק המבוססת על התזכיר (ה"ח ממשלה 1454,60) לדיון במליאה לקריאה ראשונה - אך לא התקבלה. יומיים לאחר מכן, 19.1.2022, פורסמה הצעת חוק ממשלתית נוספת, המבוססת על אותו תזכיר חוק (ה"ח ממשלה 1502,522). בהצעת החוק צוין כי מטרתו של התיקון היא "לצמצם את אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה". ביום 31.1.2022, עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה - ולא קוּדמה מעבר לכך.
- ביום 10.6.2024 החילה הכנסת ה-25 דין רציפות על הצעת החוק. ההחלטה על החלת דין הרציפות עברה חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, שסברה כי בהינתן שינוי הנסיבות החד שחל מאז אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה - אירועי 7.10.2023, והמלחמה הממושכת שבאה אחריהם - ההצעה אינה מבוססת על תשתית עובדתית עדכנית. במכתב המשנה ליועצת המשפטית לממשלה מיום 16.5.2024, צוין בהקשר זה, בין היתר, כי ההצעה "לא מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת רב-זירתית; היא מובאת לאישור ועדת השרים ללא עמדתו של שר הביטחון, שהוא השר האחראי מכוח חוק יסוד על בניין הכוח של הצבא, וללא עמדת מערכת הביטחון, אשר לחוות דעתם יש משנה תוקף בזמן מלחמה".
- גם היועצת המשפטית לכנסת סברה כי בנסיבות העניין, החלת דין הרציפות - מעוררת קושי. בחוות דעת מיום 6.6.2024, עמדה היועצת המשפטית על כך שבהתחשב בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה; בשינוי הנסיבות שחל עקב פרוץ המלחמה; ובהעדרה של "תשתית מקצועית ועובדתית עדכנית", בין היתר, על רקע העדר עמדות שר הביטחון ומערכת הביטחון - יתכן כי אין הצדקה "להמשיך את הדיון בהצעת החוק מהשלב שאליו הגיעה בכנסת היוצאת". עוד צוין בחוות הדעת, כי "ככל שהצעת הרציפות תתקבל, על המשך הליך החקיקה לעמוד בסטנדרט גבוה של הליך חקיקה נאות". בהמשך לכך, פירטה היועצת המשפטית לכנסת את התנאים שצריכים להתקיים, לשיטתה, על מנת להתגבר על הקשיים הנובעים מהחלת דין רציפות בנסיבות אלו. כחלק מכך, צוין כי על הוועדה לקבל במהלך הדיונים את עמדות שר הבטחון ומערכת הבטחון; עליה לשקול את השפעתה של המלחמה המתמשכת על הצעת החוק; עליה לתת את הדעת על העקרונות שהותוו בפסיקה לגבי סוגיה זו לאורך השנים, ועוד.
- על רקע האמור, וחרף התנגדויות, התקבלה ההחלטה, והצעת החוק שבה לדיונים בוועדת החוץ והביטחון (עתירה שהוגשה נגד ההחלטה להחיל דין רציפות - נדחתה, משנקבע כי אין מקום להתערבות בהליך החקיקה טרם השלמתו; ראו: בג"ץ 4769/24 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ועדת השרים לענייני חקיקה [נבו] (26.6.2025)). הוועדה קיימה למעלה מ-40 דיונים בהצעת החוק בהובלת יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, שבהם נדון מגוון רחב של נושאים הקשורים להצעת החוק, תוך שנשמעו גורמים רבים רלבנטיים לסוגיה.
- בהמשך לכך, לאחר שהודיע ח"כ אדלשטיין כי מוצו הדיונים, וכעת יגובש נוסח כהכנה לקריאה שניה ושלישית, הניח ח"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת, הצעה על סדר יומה של ועדת הכנסת, למינויו של ח"כ בועז ביסמוט לתפקיד יו"ר הוועדה, תחת ח"כ אדלשטיין. בחוות דעת שהוגשה מטעם היועצת המשפטית לכנסת לוועדת הכנסת, צוין כי "על הכנסת להימנע ככל האפשר מהחלפת יושב ראש ועדה מכהן מטעמים פוליטיים, ולנקוט בצעד זה במקרים חריגים שבחריגים"; וכי בנסיבות העניין, ובפרט נוכח הליך החקיקה המעמיק שהתנהל עד אותו שלב בהצעת החוק, החלפת יו"ר הוועדה משיקולים פוליטיים מקימה פגם, אשר עוצמתו "תקהה ככל שהוועדה תפעל תחת ראשותו של יושב הראש החדש לגיבוש מענה הולם למכלול הסוגיות שעלו ושיוסיפו לעלות בדיוני הוועדה הרבים, ובכללן צרכי הצבא ומערכת הביטחון בעת הזו, תוך התייחסות לכלל הנושאים המחייבים הסדרה ובהם הסוגיות המשפטיות". אחר הדברים האלה, ביום 4.8.2026, החליטה ועדת הכנסת על העברת ח"כ אדלשטיין מתפקידו, ואישרה את מינויו של ח"כ ביסמוט במקומו.
- לאחר מינויו של ח"כ ביסמוט ליו"ר הוועדה, נמשכו הדיונים בהצעת החוק, כאשר ביום 27.11.2025, פורסם נוסח מטעמו של יו"ר הוועדה, שעל בסיסו נמשכו הדיונים בהצעת החוק. נוסח זה כלל שינויים משמעותיים למן המתווה של ח"כ אדלשטיין, שאינם מענייננו כאן. ביום 20.5.2026 התקיים הדיון האחרון של הוועדה בנוסח המעודכן, זאת לאחר 46 דיונים שהתקיימו בהצעת החוק בראשותו של ח"כ ביסמוט.
- ביום 30.6.2026, הניח יו"ר ועדת החוץ והביטחון לפני הוועדה נוסח חדש - שונה מזה שקוּדם בוועדה עד אותו שלב - שעל בסיסו נחקק התיקון דנן. זאת, בהמשך לפניית מזכיר הממשלה מיום 26.6.2026, שבה נטען, בין היתר, כי "גל המעצרים של תלמידי הישיבות ולומדי התורה מחולל זעזוע קשה בלב הציבור החרדי. במקום לקרב - הוא מרחיק. במקום לבנות אמון - הוא שובר אותו ובמקום לאפשר שיח של אחריות - הוא יוצר תחושת רדיפה, כאב והקצנה"; וכי "מעצרים אלו של לומדי התורה אינם מקדמים גיוס מקרב הציבור החרדי אלא דווקא מרחיקים גיוס וקיים חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים". על כן, "וכדי למנוע את היפוך המגמה עד כדי ירידה בשיעור המתגייסים", הוצע לקדם את התיקון דנן.
- הוועדה קיימה מספר דיונים במתווה החדש שהוצג על-ידי יו"ר הוועדה. היועצת המשפטית לוועדה, כמו גם היועצת המשפטית לכנסת, הציפו לפני חברי הוועדה קשיים ניכרים ביותר בנוסח החדש. מלבד הקשיים שהועלו לגופו של ההסדר, צוין בחוות הדעת מטעמן (מן הימים 29.6.2026,1.7.2026 ו-12.7.2026), בין היתר, כי נוכח השתלשלות ההליך - בדגש על אופן החלת דין הרציפות, והחלפת יו"ר הוועדה במהלך הדיונים על הצעת החוק, כמפורט לעיל - היה על הליך החקיקה לעמוד בסטנדרט גבוה ביותר; וכי חלף תכליותיה של הצעת החוק שלגביה הוחל דין הרציפות, כמו גם של המתווים השונים שהוצגו במהלך הדיונים בכנסת הנוכחית, נותרה רק התכלית של הכרה בחשיבות לימוד התורה, תוך שהתכליות האחרות - שהיו העיקריות, בדגש על צמצום אי-השוויון בנטל הגיוס - הוסרו לחלוטין. עוד צוין על-ידן, כי בהצעת החוק שלגביה הוחל דין רציפות כלל לא היה הסדר הנוגע לאכיפה כלפי עריקים ומשתמטים; כי שניים מההסדרים החשובים ביותר שנכללו בהצעת החוק המקורית, כמו גם בנוסחים קודמים שנדונו על-ידי הוועדה - יעדי הגיוס וסנקציות כלכליות - נזנחו כליל; כי נזנחו גם הסדרים מרכזיים אחרים, כגון מנגנון עיצומים כספיים שניתן להטיל בעקבות הפרת הוראות ההסדר או הגשת הצהרות שקר, מנגנון פיקוח ובקרה אפקטיבי על עמידה בהוראות ההסדר ועוד; כי "קוצר זמן אינו מאפשר הליך חקיקה לא תקין"; וכי הלכה למעשה, ב'שורה התחתונה', עסקינן ב"שינוי מאוד מאוד מסיבי", כך שמדובר ב"הסדר אחר לגמרי" - כזה ש"לא צולח לא רק את טענת נושא חדש [...], הוא לא צולח גם את המבחנים להליך תקין".
- גם הרמטכ"ל התנגד לתיקון. במכתב מטעמו, מיום 12.7.2026, נאמרו הדברים הבאים:
"לא רק שהצעת החוק אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח הזמן המיידי, אלא ההיפך - היא מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים. בכך, ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל וזאת באופן מובהק וחד משמעי".