(-) היחס בין הסוגיה שעמה נועדה להתמודד הצעת החוק, לבין הסוגיה שעמה מתמודד החוק שהתקבל: בבחינת טענת 'נושא חדש', מן הראוי לבחון אם לאחר התיקונים שבוצעו בו, מסדיר החוק או מתמודד עם אותה סוגיה שעמה ביקשה להתמודד הצעת החוק, או שמא עם סוגיה שונה אך דומה וקשורה במהותה, עם סוגיה שונה לגמרי, וכדומה. מדובר, בניסוח אחר, בתכלית הקונקרטית, המעשית - להבדיל מזו הערכית-מופשטת - שאותה מבקש החוק לקדם. שיקול זה קשור כמובן לשיקול שעניינו בתכלית החוק, אך אינו מוכל בו, ביודענו כי תכליות חקיקתיות מנוסחות, לעתים, ברמת הפשטה גבוהה מאוד, ועשויות להתאים להסדרים שונים לגמרי, המתמודדים עם שלל בעיות (מבחינה טכנית, ניתן לאחד בין שני השיקולים לצורך הבחינה, אך אפשר גם שלא; איני רואה בכך חשיבות רבה, לכאן או לכאן). כך למשל, לשם ההמחשה, ניתן לחשוב על כך שתכלית כללית של 'שמירה על בריאות הציבור', יכולה לשמש בסיס להסדר שתכליתו הקונקרטית היא מניעת התפשטות נגיף הקורונה (ראו: בג"ץ 5469/20 אחריות לאומית - ישראל הבית שלי נ' ממשלת ישראל [נבו] (4.4.2021)); להסדר שתכליתו הקונקרטית היא עידוד התחסנות של ילדים (ראו: בג"ץ 7245/10 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' משרד הרווחה [נבו] (4.6.2013)); ולהסדר שתכליתו היא צמצום הנזקים הנגרמים כתוצאה מעישון (בג"ץ 2951/19 המיזם הרב מגזרי למיגור העישון נ' כנסת ישראל [נבו] (26.11.2019)).
(-) היחס בין היקף תחולת ההסדר לפי הצעת החוק לבין היקף תחולת החוק שהתקבל: ניתן לחשוב בהקשר זה, בין היתר, על 3 מישורים של תחולה - תחולה בזמן, למשל הפיכת הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה כהוראת שעה לחוק קבוע (על כך ששינוי זה, כשלעצמו, אינו משמיע בהכרח כי מדובר ב'נושא חדש', למצער לא כזה המקים פגם היורד לשורש ההליך, ראו: בג"ץ 5160/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת חוקה, חוק ומשפט, פ"ד נג(4) 92,95 (1999)); תחולה מבחינת נמעני הנורמה, למשל הרחבת הסדר שנועד לחול על קבוצה מסוימת לקבוצות נוספות, או צמצום של הסדר שנועד להיות בעל תחולה כללית כך שיחול על קבוצה מסוימת; ותחולה מבחינת אופי והיקף ההתנהגויות המוסדרות. מובן, כי ככל שההבדל בהיקף התחולה בכל אחד מן המישורים גדול יותר, כך תגבר הנטייה לראות בתיקון שהתווסף כ'נושא חדש'.
(-) היחס בין האמצעים שבהם נוקטת הצעת החוק המקורית לבין האמצעים שנקבעו בחוק שהתקבל: גם כאן, קיימת משׂרעת בין חוק הנוקט אמצעים זהים לאלו של הצעת החוק המקורית, לבין חוק הנוקט באמצעים שונים לחלוטין, כך שבגרסתו הנוכחית אין אלא חידושה בלבד (על-פי בבלי, שבועות כה, ב). ככל שנתקרב לקוטב השני, יהיה בכך כדי להטות את הכף לכיוון של קביעה כי מדובר בנושא חדש.
- בהקשר זה האחרון, אציין כי מטעמים ברורים, ראוי לשמר מידת גמישות גבוהה יותר במישור האמצעים מאשר במישור התכלית (המופשטת או הקונקרטית). עוד אציין, כשיקול כללי, כי ככל שמדובר בהסדר רחב וסבוך יותר, שנועד להתמודד עם סוגיה מורכבת יותר - עולה מידת הגמישות לגבי כלל השיקולים. "לא הרי הצעת חוק, אשר מובא בה חוק שלם, אשר חובק הסדרים וסוגיות לרוב, כהרי הצעת חוק, אשר מוצע בה לתקן הוראה אחת העוסקת בנושא נקודתי. ברור, כי היקפו של ה'נושא' במקרה הראשון יהיה רחב בהרבה מן ה'נושא' במקרה השני" (עניין אבו עראר, עמוד 36).
- אם כן, במסגרת בחינת השאלה אם תיקונים שבוצעו בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, חורגים מגדרי נושאהּ של הצעת החוק המקורית, נדרש 'להשוות' בין הצעת החוק לבין החוק כפי שהתקבל בפועל, בין היתר, בהיבטים הבאים: התכליות שנועד לקדם ההסדר - הן ברמה המופשטת, הן ברמה הקונקרטית (קרי, הסוגיה שעמה מתמודד החוק או שאותה הוא נועד להסדיר); היקף תחולתו של ההסדר בממד הזמן, מבחינת נמעני הנורמה ומבחינת אופי והיקף ההתנהגויות המוסדרות; והאמצעים שבהם נוקט ההסדר. ודוק: כפי שהובהר לעיל, אף אם ההשוואה מגלה פער - ואף פער ניכר - בהיבט מסוים, ברי כי אין די בכך לטובת קביעה כי החוק אינו תקף; השאלה היא אם בחינת מכלול השיקולים מלמדת כי החוק שהתקבל אכן חורג באופן מהותי מנושאהּ של הצעת החוק שעליה הוא מבוסס.
כמצוין לעיל, רשימת שיקולים זו, "לבטח אינה ממצה, גם אינה מחייבת" (עניין קוונטינסקי, פסקה 80), ואין בה כדי לשרטט באופן מלא את הקו המבחין; אך ניתן לקוות כי יש בה כדי לסייע, לכלל השחקנים הרלבנטיים - גם במבט צופה פני עתיד - בפרשנות הוראת סעיף 85(א) לתקנון.
- טרם אחתום את הדיון בסוגיה זו, ועל מנת שלא ישתמע מסר שגוי מן הדברים, אבקש לחדד ולהבהיר: ככלל, אין לראות תיקונים המתבצעים במעלה הליך החקיקה באור שלילי; אדרבה, ההפך הוא הנכון. תיקונים המתבצעים בהצעת-חוק, במסגרת עבודת הוועדה שדנה בה, יש בהם כדי להעיד על הליך חקיקה מעמיק ורציני; על מימוש עקרון ההשתתפות; ובהתאם לכך, גם על מתן ביטוי ממשי בחוק שהתקבל לרצונם של חברי הכנסת, המייצגים את האזרחים שבחרו בהם (על חשיבותם של עקרונות אלה בחקיקה, ראו למשל: עניין קוונטינסקי, פסקאות 71-60,81-79; עניין מגדלי העופות, עמוד 81; בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל, פסקאות לז-לח [נבו] (6.9.2017); איתי בר-סימן-טוב "דיני החקיקה" עיוני משפט לז 645,675 (2016)). האור השלילי שולח קרניו אליהם, רק באותם מקרים שבהם הם חורגים מהותית מגדריה של הצעת החוק המקורית, ולפיכך גם חותרים תחת עקרונות יסוד אחרים של הליך החקיקה (כפי שאבהיר להלן).