אמנם, בחלוף העיתים מאז שנכתבו הדברים שצוטטו לעיל הפכנו מורגלים בהליכי פונדקאות, וכיום איננו רואים בהליך הפונדקאות כהכרח בל יגונה אלא כאמצעי חשוב אשר יש בכוחו להבטיח כי מי שאינו מסוגל להביא ילדים לעולם "בדרך הטבע", יוכל לעשות כן בסיוע טכנולוגיות רפואיות. יחד עם זאת, אין באמור כדי לגרוע מכך שמדובר בהליך הטומן בחובו סכנה ממשית לפגיעה בזכויותיה של הפונדקאית, לרבות זכותה לאוטונומיה ולשלמות הגוף (להרחבה ראו: משרד הבריאות המלצות הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל, 59-57 (2012) (להלן: ועדת מור יוסף)). משכך, ישנה חשיבות יתרה בכך שבמסגרת ההליך ייערך בירור שיפוטי אשר נועד להגן על הפונדקאית, ובראש ובראשונה לוודא כי הסכמתה הסכמת אמת היא (ראו: בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים, פסקאות 29-21 לפסק דינו של השופט נ' הנדל [נבו] (1.4.2015); בג"ץ 5771/12 משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, פסקה ל"ג לחוות דעתו של השופט א' רובינשטיין [נבו] (18.9.2014); בג"ץ 625/10 פלונית נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים, פסקה 16 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין [נבו] (26.7.2011)).
- בהכירו סכנות אלו, כלל המחוקק בחוק הפונדקאות מארג של הוראות שנועדו להגן על האם הפונדקאית: החל בשלב אישור הסכם נשיאת העוברים, אשר טעון אישור מראש של ועדה ייעודית שעליה לוודא, בין היתר, כי ההסכם נכרת "בהסכמה ומרצון חופשי ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו", כי: "לא קיים חשש לפגיעה בבריאות האם הנושאת", וכי לא נכללו בהסכם תנאים הפוגעים או המקפחים את זכויותיה (ראו: סעיפים 5-2 לחוק הפונדקאות; כן ראו: הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1995, ה"ח 259, 262-260 (להלן: הצעת חוק הפונדקאות)); עובר בשלב מתן צו ההורות (ראו: סעיפים 12-11 לחוק הפונדקאות; כן ראו: הצעת חוק הפונדקאות, בעמ' 264-263); וכלה באפשרות שמעניק החוק לפונדקאית, בנסיבות המוגדרות בחוק, לחזור בה מהסכמתה להליך אף לאחר שנולד היילוד (ראו: סעיף 13 להצעת חוק הפונדקאות; וכן ראו: הצעת חוק הפונדקאות, בעמ' 264).
לעומת זאת, בהליך פונדקאות חו"ל, מנקודת מבטה של מדינת ישראל, מתקיים ההליך כולו, עד לאחר שנולד היילוד וההורים המיועדים פונים לבית המשפט בבקשה למתן צו הורות, "מתחת לרדאר". אשר על כן, בניגוד למצב לפי חוק הפונדקאות הישראלי, שבו מתן צו ההורות הינו שלב אחד מבין שלבים רבים שתפקידם לוודא את תקינות ההליך ולהגן על זכויות הפונדקאית - בהליכי פונדקאות חו"ל, שלב הבקשה למתן הצו הוא, למעשה, השלב היחיד שבו נבחנת, בישראל, תקינות ההליך כולו, לרבות ההגנה על זכויותיה של הפונדקאית.