ת: כמו שאמרתי אני מועסק אצל אבא שלי ... אני חולה במחלה שלא נדע...ויש ימים שלא יכולתי לעבוד במשרד אז הבאתי אותה שתעבוד במשרד. לפעמים היא מכינה את הטענות ועושה את העבודה שלה, לא תמיד הייתי במשרד יש ימים שלא הייתי במשרד" (ע' 10 ש' 30-35).
- כמו כן, עודי הכחיש בחקירתו הנגדית כי הקים את המשרד עבור התובעת:
"ש: אתה הקמת את העסק בשביל התובעת, כך אני מתרשם.
ת: ככה אתה מתרשם? זה לא נכון. לא נכון. עסק עצמאי, אני הקמתי אותו אגב, אדגיש לביהמ"ש שהיא גם פתחה בד ובבד עוסק מורשה בשנת 2022 והיא לא יכולה לנהל...
ש: כמה זמן היא עבדה בעוסק מורשה?
ת: היא לא עבדה. היא חשבה שכמוני היא יכולה לנהל עסק, לתזמן את עצמה ולנהל משרד והתברר לה שהיא לא באה מהתחום של לנהל משרד עו"ד ומס הכנסה, רו"ח ותשלומים שוטפים. אחרי שסגרה את העוסק מורשה עבדה בחברה אחרת למיטב זכרוני, בתור יועמ"שית ואחרי זה עבדה בעבודה אחרת ואז אצלי כשהיה צורך לעו"ד אצלי במשרד והעסקתי אותה..." (ע' 12 ש' 11-19).
- גרסת התובעת ועודי - הן ביחס לכך שההחלטה על העסקתה נעשתה בהתאם לעלייה בהיקף התיקים בטיפול המשרד, והן ביחס לכך שאם עודי לא היה מעסיק אותה, הוא היה מעסיק עו"ד אחר במשרדו קוהרנטית ומשכנעת. באשר לשאלת העסקת התובעת ביחס לרווחיות המשרד, כפי שהוסבר לעיל, הגם שעל פני הדברים דומה שניתן ללמוד מדוח ההכנסות של עודי כי רווחיו בשנת 2024 היו במגמת ירידה, הדבר לאו דווקא מעיד על כך שלא הייתה עלייה בהיקף התיקים במועד העסקת התובעת. זאת ועוד, אף ייתכן כי כפי שטוענת התובעת, דוח ההכנסות לבדו אינו משקף את רווחיות העסק, למשל בשל הוצאות חריגות, אך התובעת לא טענה כל טענה קונקרטית בנושא וממילא לא הוכיחה שהוצאו הוצאות חריגות כאמור. מכל מקום, מצאתי לקבל את טענת התובעת בסיכומיה, לפיה, גם אם היה מוכח כי בתקופה הרלוונטית, במהלכה החלה התובעת את העסקתה, אכן הייתה ירידה ברווחיות המשרד, הדבר לא בהכרח היה משפיע על בחינת התקיימות יחסי עבודה בעניינה.
- שישית, אין בעובדה כי לא הועסק מחליף במקום התובעת לתקופת חופשת הלידה כדי לשוות לה מאפיינים של עצמאית.
- בהודעתה בפני חוקר הנתבע, נשאלה התובעת אם מונה מחליף לחופשת הלידה והשיבה שבעלה מחליף אותה, ושבכוונתה לחזור לעבודתה לאחר חופשת הלידה (ש' 77-81). כן נשאלה אם יש משימות שהיא ממשיכה לבצע במהלך חופשת הלידה, והשיבה על כך בשלילה (ש' 82-83). עוד טענה התובעת "לדוגמא התקשר אליי לקוח בזמן חופשת הלידה והפניתי אותו למשרד, אין לי איך להגיד מה סטטוס התיק אני מפנה אותו למשרד ועודיי ממשיך את הטיפול בתיק" (ש' 109-110).
- כשנשאל עודי על ידי חוקר הנתבע מי החליף את התובעת בזמן חופשת הלידה, הוא השיב כי "אף אחד. סנדי בקיאה בתיקים, זה לא תיק של שבועיים שלושה, הם אורכים זמן" (ש' 146). בהמשך לכך נשאל מדוע לא גייס עובד מחליף והשיב "אין לי היכרות עם עו"ד בשביל תקופה כזו קצרה וגם להכשיר מישהו וללמד אותו זה ייקח לי שלושה חודשים ואז סנדי כבר תחזור, מי יבוא אליי לשלושה ארבעה חודשים. סנדי תותחית בנזקי גוף וביטוח לאומי. אני לא רוצה ללמד מישהו ואז הוא יהיה מתחרה שלי" (ש' 148-151).
- בחקירתה הנגדית, טענה התובעת כי לא משתלם לעודי להביא מחליפה וללמדה את העבודה, עבור שלושה חודשים בלבד, לכן במהלך חופשת הלידה הוא זה שטיפל בתיקים (ע' 6 ש' 5-10; ע' 8 ש' 2-4). כך גם עודי טען בחקירתו הנגדית כי הוא ביצע את העבודה במהלך חופשת הלידה, וכשנשאל "מדוע לא להביא עובד?" הוא השיב "יש דברים שעשיתי או דברים שיכולים לחכות שהשארתי לה על השולחן כמו השלמת מסמכים לחברת ביטוח ותצהירים שיש ימים להשלים אז השארתי לה" (ע' 11 ש' 15-19).
- שוכנעתי כי ההסבר שניתן על ידי התובעת ובעלה מניח את הדעת. יש הגיון בכך שבנסיבות העניין, עודי בחר שלא להעסיק עו"ד מחליף, בידיעה שהתובעת צפויה לחזור לעבודתה לאחר שלושה חודשי חופשת לידה. כמו כן, חלוקת העבודה נתונה לשיקול דעתו של עודי כחלק מהפררוגטיבה שלו כמעסיק. על כן, יש לדחות את טענת הנתבע לפיה אי העסקת מחליף כאמור מהווה טעם לכך שלא התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבין עודי.
- שביעית, אין חולק כי לא נחתם הסכם העסקה בין עודי לבין התובעת. כך למשל, צוין בסעיף 3 לשאלון לבדיקת יחסי עובד מעסיק; בהודעתה של התובעת לחוקר הנתבע (ש' 102-103); בהודעתו של עודי לחוקר הנתבע (ש' 122-123); ובחקירתה הנגדית של התובעת (ע' 6 ש' 27-28). בהתחשב במכלול נסיבות המקרה, יש ליתן משקל להיותם של התובעת ועודי בעל ואישה, במובן זה שעל אף שלא נחתם הסכם העסקה כאמור, הדבר אינו פוגע בקביעה כי התקיימו יחסי עבודה בין השניים.
- לנוכח כללם של דברים, בחינה מהותית של היחסים מגלה כי הכף נוטה להכרה בהתקיימות יחסי עבודה, וזאת בשל המשקל הרב שיש לתת להתקיימות הפן החיובי ולאי התקיימות הפן השלילי במסגרת מבחן ההשתלבות.
הערה טרם סיום
- התובעת הקדישה חלק משמעותי מסיכומיה לטענות לגבי התנהלות הנתבע בעניינה לאחר הגשת התביעה דנן, ובכללה חסימת האפשרות לתשלום שכר על עבודתה והנפקת שוברים לתשלום מקדמות. כך, למעשה, נכפה על התובעת לפתוח תיק עוסק מורשה ונצבר לחובתה חוב מקדמות. לטענתה, לאחר חזרתה מחופשת הלידה, היא המשיכה בעבודתה באותה המתכונת, אך בשל סיווגה השגוי כעצמאית, נדחתה תביעתה לתשלום דמי לידה בגין לידת בנה השלישי.
- במענה לכך, טוען הנתבע בסיכומיו כי אין לראות בתובעת, אשר קיבלה דמי לידה בגין לידת בנה השני, כעובדת שכירה אלא לראותה כעצמאית החל מחודש מאי 2025. זאת, בשים לב לקושי בפתיחת תיק עצמאי בדיעבד ועל מנת שלא לפגוע בזכויותיה. על כן, החל מחודש זה היא מחויבת בתשלום דמי ביטוח לאומי על פי הכנסתה כעצמאית.
- ודוק, כפי שהוחלט במסגרת דיון קדם המשפט, השאלה שבמחלוקת נוגעת לסיווג העסקתה של התובעת, כשכירה או כעצמאית, בתקופה הרלוונטית לתשלום לדמי הלידה בגין לידת בנה השני של התובעת - כלומר החל מיום 1.4.2024 ועד להגשת התביעה לתשלום דמי לידה ביום 24.2.2025.
- חזקה על הנתבע כי יתקן את רישומיו בהתאם לקביעה בפסק דין זה.
סוף דבר
- אשר על כן, התביעה מתקבלת, כך שייקבע כי בין התובעת לבעלה התקיימו יחסי עבודה.
- בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.