נוכח האמור, בהתאם לחוות הדעת, המקרה הנוכחי אינו בולען משום שהבריכה נבנתה על גבי מילוי עפר גבוה (בגובה של כ-3 עד 8 מטרים) ולא על סלע מסיס, והכשל נבע מסחיפה פיזית של חלקיקי מילוי רופפים על ידי מי הבריכה שדלפו תהליך מחתור - (piping) ולא מהמסה כימית של סלע השתית. כך הבהיר גם ד"ר ירקוני, בעדותו - לשאלות ב"כ איילון, כי במקרה שלפנינו אין מדובר ב"שקיעה טבעית של הקרקע" ובנוסף החלל שנפער לא נוצר "עקב" זליגת המים או המסת הסלע אלא כבר היה קודם כמערה שמולאה בחומר מילוי לא נכון, ואין מדובר בגיר או במלח (שהתמוטטו או נמסו).
ד"ר ירקוני מבהיר כי תהליך מחתור - (piping) אינו בולען. מדובר בתהליך של זרימת מים תת קרקעית - בתעלות, "צינורות", עקב סחיפה של מרכיבים דקים, דבר שגורם לאיבוד יציבות של הקרקע ויצירת התמוטטות מקומית או אף קריסה נרחבת. מקרים מסוג זה נפוצים בעולם בסביות מאגרים, סכרים, ליד נחלים, ליד תשתיות מים דולפות, אך לפי הספרות המקצועית הגיאולוגית "לא נכון להגדירם כ"בולענים"".
- אליבא דאיילון, על פי חוות דעתו של המומחה מטעמה, פרופ' סם פרידמן מהנדס אזרחי, בולען הוא חלל שנוצר על ידי קריסת פני הקרקע כתוצאה מאיבוד תמיכה תת-קרקעית. תופעה זו מתרחשת בדרך כלל כאשר קיים חלל תת-קרקעי, ויכולה להיגרם כתוצאה מהגדלת או התפשטות החלל לקראת פני השטח, או מהחלשת חוזק גג הקרקע (לדוגמה כתוצאה מהרטבה) שמעל החלל.
פרופ' פרידמן מבסס את חוות דעתו על כתבי תביעה, אישום והגנה שהוגשו לבית המשפט, ועל כתבות שהופיעו בתקשורת לגבי האסון. כמו כן, הוא מתבסס על ניסיונו ומומחיותו המקצועיים ועל ממצאים מביקור שערך באתר האירוע ביום 12.6.2025.
לדעתו, המקרה שלפנינו מתאים באופן קלאסי להגדרת בולען מאחר שהבריכה נבנתה מעל מערה תת-קרקעית קדומה באדמת קירטון, אשר פתחה נסתם בעבר על ידי מילוי חרסית ואבנים ללא בקרה הנדסית. חדירת מים רצופה ומשמעותית מדליפת הבריכה לאורך שנתיים גרמה לסחיפת חומר המילוי כלפי מטה אל תוך חלל המערה, עד שגג המילוי איבד את יציבותו, התמוטט וגרם לקריסה פתאומית של רצפת הבריכה.
פרופ' פרידמן מבהיר כי בולענים אינם ייחודיים לים המלח; בעוד שבים המלח הם נוצרים מהמסת שכבות מלח עקב ירידת מפלס המים, בעולם מוכרים בולענים טבעיים באזורי סלע קרבונטי (כגון גיר וקירטון) עקב חדירת מים ממושכת היוצרת מערות קרסטיות. בנוסף, בולענים רבים נוצרים בעולם כתוצאה מפעילות בני אדם מעל מערות קיימות, ובספרות המקצועית מתועדים מקרים רבים של בולענים שהתפתחו מתחת לבריכות שחייה דולפות שהאיצו סחיפת תת-קרקע.
- שני המומחים נחקרו על חוות דעתם ועמדו על חוות-דעתם.
האחד, כי המקרה אינו מתאים גיאולוגית להגדרת בולען, ובולענים מבחינה גיאולוגית זה המסה של אבן גיר או מלח ובארץ ישראל ישנם בולענים רק באזור ים המלח (ד"ר ירקוני). והשני, כי בולען אינו המסה רק של אבן גיר או מלח, אלא יכול להיות גם על גבי חלל שנוצר מקריסת פני הקרקע על גבי מערה קיימת או חלל אחר (ד"ר פרידמן).