ברע (ארצי) 37592-09-26 יוסי אילן – עיריית תל-אביב-יפו

18 ספטמבר 2026

החלטה

השופט אילן סופר

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל אביב (השופטת סימה קרמר; סע"ש 43378-05-25) [נבו] מיום 30.8.2026 (להלן - ההחלטה) בגדרה נדחתה בקשת המבקש למתן סעד זמני אשר יורה על השהיית תוצאות הליכי מכרז פנימי מס' 82/2025, (להלן - המכרז) לאיוש משרת מנהל קטע ותחנת הצלה באגף החופים במשיבה 1 (להלן - העירייה), והקפאת מינויו של המשיב 2 (להלן - המשיב) לתפקיד.

רקע עובדתי לכאורי

2. המבקש, מועסק בתפקיד מציל משנת 1993 באגף החופים בעירייה. המבקש התמודד בעבר במספר מכרזים ולא זכה בהם וניהל מספר הליכים משפטיים כנגד העירייה שאחד מהם הוא הליך מאוחד שעודנו תלוי ועומד (סע"ש 10612-09-22 [נבו]).
3. ביום 21.1.2025 פורסם המכרז מושא הבקשה לתפקיד מנהל קטע ותחנת הצלה באגף החופים שבחטיבת התפעול בעירייה. המבקש, יחד עם ארבעה מועמדים נוספים וביניהם המשיב הגישו את מועמדותם למכרז והוזמנו לוועדת הבחינה (להלן - הוועדה) שהתקיימה ביום 5.5.2025 לבחינת התאמתם לתפקיד.  מועמד אחד הסיר את מועמדותו בסמוך להתכנסות הוועדה.
4. בהרכב הוועדה נכחו החברים הבאים: גב' עדי צברי - סמנכ"ל תכנון, ארגון ומערכות מידע בעירייה, עו"ד רמי בן גל - יו"ר ארגון עובדי העירייה (נציג ארגון העובדים), גב' ענבר סרפר וסרהולץ - משנה ליו"ר ארגון העובדים (נציגת ארגון העובדים), מר טל פילטר - סגן מנהל אגף החופים והמציל הראשי (חבר ועדה), מר אבי זוהר (נציג ציבור) ומר עאטף חיראדלין - מנהל אגף אתרי רחצה ארצי משרד הפנים (נציג משרד הפנים).
5. המבקש שהיה המועמד הראשון שהופיע בפני הוועדה, סירב להציג את עצמו, טען בין היתר כי המכרז פסול ועזב את חדר הוועדה. לאחר שחברי הוועדה בחנו את יתר המועמדים נבחר המשיב כמועמד המתאים ביותר לאיוש התפקיד וזכה במכרז.  ביום 6.5.2025 הודיעה העירייה למבקש כי לא נבחר למשרה.  במכתבו מיום 7.5.2025 לראש העירייה דרש המבקש לבטל את תוצאות המכרז בשל היותו פסול.
6. ביום 18.5.2025 הגיש המבקש לבית הדין האזורי בקשה למתן סעד זמני אשר יורה על עיכוב והשהיית תוצאות הליכי המכרז ולהקפאת מינויו של המשיב לתפקיד. המבקש טען, בין היתר, כי במכרז נפל פגם מנהלי חמור שעניינו פסילה אפריורית שלו מתפקידי ניהול.  לטענתו, פסילה זו נובעת מאמירת מנכ"ל העירייה משנת 2007, לפיה המבקש אינו עומד בנורמות הנדרשות ממנהלים בעירייה.
7. בהחלטה מיום 26.5.2025 שניתנה בתום הדיון קבע בית הדין האזורי כי הצדדים הסכימו לפנות לגישור ביחס לכלל ההליכים התלויים ועומדים ביניהם. בעקבות כך, הבקשה לסעד זמני נמחקה בהסכמה ללא צו להוצאות, תוך שמירת זכות המבקש להגיש מחדש בקשה או תביעה תוך 14 יום מתום הגישור, מבלי שהעירייה תטען לשיהוי בשל חלוף הזמן.
8. ביום 9.11.2025 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לסעד זמני שנמחקה ולראות בבקשה שנמחקה כבקשה תקפה. בקשת הצדדים לאיחוד ההליך עם הליכים נוספים נדחתה.
9. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916ביום 25.6.2026 התקיים דיון בבקשה לסעד זמני מסגרתו נחקרו המבקש ויו"ר הוועדה גב' עדי צברי על תצהיריהם ולאחר שהוגשו הסיכומים ניתנה החלטת בית הדין האזורי.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)החלטת בית הדין האזורי

10. בית הדין האזורי דחה בהחלטתו את הבקשה לסעד זמני. בפתח הכרעתו, נדרש בית הדין האזורי לטענת העירייה בדבר קיומו של השתק פלוגתא, המבוסס על החלטות בהליכים קודמים וביניהם סע"ש 71645-12-25 [נבו] ופסק הדין בערעור לבית הדין הארצי בע"ע 21606-07-26 (להלן - ההליך בבית הדין הארצי) [נבו], שבהם נדונה אמירת המנכ"ל משנת 2007 לפיה המבקש אינו עומד בנורמות של מנהל בעירייה.  בית הדין קיבל את עמדת המבקש בעניין זה, וקבע כי מאחר שההחלטות הקודמות ניתנו במסגרת הליך לסעד זמני בלבד, הן לכאוריות ועל כן הן אינן יוצרות מעשה בית דין או השתק פלוגתא בהליך הנוכחי.  עם זאת, בית הדין האזורי הבהיר כי על המבקש עדיין מוטל הנטל להביא ראיות לכאורה לכך שהאמירה אכן השפיעה לרעה על דעותיהם של חברי הוועדה במכרז הנוכחי.
11. בית הדין האזורי מצא כי המבקש לא עמד בנטל זה ולא הציג ראיות להשפעת האמירה על חברי הוועדה. נקבע כי יו"ר הוועדה העידה באופן אמין וקוהרנטי כי כלל לא ידעה על אמירת המנכ"ל משנת 2007, וכי היא פנתה למבקש בנפש חפצה וביקשה להכירו ולבחון את מועמדותו.  עדות זו שמטה את הבסיס העובדתי תחת טענת המבקש לפיה לאמירת המנכ"ל משנת 2007 הייתה השפעה כלשהי על חברי הוועדה.  עוד ציין בית הדין האזורי כי גם אם היה מוכח כי חברי הוועדה הכירו את האמירה לא היה בכך די לצורך קבלת הבקשה שכן היה על המבקש להראות כיצד הדבר בא לידי ביטוי בהחלטתם ואיך הם מצאו רלבנטיות באמירה משנת 2007 למכרז בשנת 2025.
12. עוד נקבע כי המבקש הכשיל את עצמו כאשר סירב להציג את מועמדותו בפני הוועדה ונטש את הישיבה בהפגנתיות. התנהלות זו מנעה מהוועדה להתרשם מכישוריו באופן בלתי אמצעי, ומשכך לא ניתן לראות בכך שלא נבחר כפגם בהתנהלות הוועדה.  בית הדין האזורי דחה את הטענה כי היה על הוועדה לעצור את המכרז מיד עם העלאת טענותיו, והבהיר כי לא הייתה כל מניעה מצד המבקש לשתף פעולה עם ההליך תחת מחאה.
13. במסגרת בחינת מאזן הנוחות, קבע בית הדין האזורי כי נזקיו הנטענים של המבקש לפגיעה בשכרו ובגובה פנסיית הפרישה שלו הם כספיים במהותם וניתנים לריפוי בסעד כספי עתידי. מנגד, קבלת הבקשה ועיכוב המינוי עשויים לפגוע באופן קשה באינטרס הציבורי ובשמירה על חיי אדם בחופי הרחצה בעיר תל אביב-יפו.

הועתק מנבומשכך נקבע כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח ולו באופן לכאורי קיומו של פגם קונקרטי במכרז.  טענותיו נותרו בגדר השערות סובייקטיביות, וכי התנהלות המבקש בעצמו היא זו שסיכלה את האפשרות לבחון את מועמדותו לגופה.

14. על החלטה זו, מיום 30.8.2026, הוגשה בקשת רשות הערעור המונחת לפניי.

טענות המבקש

15. המבקש טוען כי נפלה טעות משפטית בהחלטת בית הדין האזורי אשר העביר את מרכז הכובד משאלת תקינותו ושוויוניותו של ההליך המינהלי לדרישה כי יוכיח כיצד קביעת המנכ"ל השפיעה בפועל על מחשבתם של חברי ועדת המכרזים. לטענתו, הוטל עליו נטל ראייתי שגוי ובלתי אפשרי להוכיח כי קביעת המנכ"ל משנת 2007 הייתה ידועה לחברי הוועדה בטרם התכנסה.  המבקש טוען כי לעמדת מנכ"ל העירייה קיים משקל מוסדי מהותי ומכריע בבחירה, ולכן הוועדה הייתה מחויבת לבחון את משמעותה; קביעת בית הדין האזורי לפיה הוא זה שהכשיל את עצמו משום שעזב את ישיבת הוועדה ולא המשיך להשתתף בה תחת מחאה, שגויה.  לטענתו, בהתאם לפסיקה, מתמודד היודע על פגם, מנוע מלנצור אותו ולהמתין לתוצאה, ועליו להעלות את הפגם בזמן אמת ולפני שהוועדה מכריעה.  לטענתו, אין להפוך את הכלל המחייב להעלות פגם לפני ההכרעה לכלל הפוך שלפיו סירובו להמשיך להשתתף כאילו לא אירע דבר מנתק את הקשר הסיבתי.
16. לטענת המבקש קיים הבדל מהותי בין האפשרות הטכנית למלא טופס מועמדות לבין הזכות להזדמנות שווה לזכות במכרז ללא השפעת קביעת הדרג הניהולי הבכיר ביותר. אילו סברה ועדת המכרזים כי קביעת המנכ"ל אינה רלוונטית בגלל החלטות אלה או חלוף הזמן, היה עליה לברר זאת בזמן אמת, והיא לא עשתה כן.
17. עוד טוען המבקש, כי בית הדין לא בחן את טענתו לגבי ידיעתם המוקדמת של חברי ועדה אחרים מלבד יו"ר הוועדה, בהם רמי בן-גל, אבי זוהר וטל פילטר. עדותה של יו"ר הוועדה כי לא ידעה על האמירה קודם לכן אינה שוללת את הידיעה של יתר החברים, ובכל מקרה, מרגע שהמבקש הציג את הדברים בפניהם, כל חברי הוועדה ידעו עליהם לפני קבלת הכרעתם.
18. בנוגע למאזן הנוחות, המבקש טוען כי נפלה שגיאה באימוץ טענת המשיבים לפיה מתן הסעד יפגע בשמירה על חיי אדם בחופי העיר תל אביב.  לטענתו, משרת מנהל קטע רחצה אינה משרה הנדרשת במבנה הנורמטיבי של מערך ההצלה, אינה נמנית עם התפקידים שנקבעו למצילי דור ב' בהסכם הקיבוצי, וצפויה להיעלם עם סיום עבודתם של מצילי דור א'.  לעומת זאת, לא ניתן משקל ראוי לכך שזוהי הזדמנותו האחרונה לזכות בתפקיד לפני פרישתו, דבר שישפיע באופן ממשי על שכרו וגמלתו לאחר שבמשך שנות עבודתו הארוכות לא זכה באף תפקיד ניהולי.
19. המבקש מוסיף וטוען כי פסק דינו של בית הדין הארצי אינו מקים השתק עילה, שכן מדובר במכרז נפרד (82/2025), לתפקיד אחר, בפני ועדת בחינה אחרת ובמועד אחר, אשר הוליד החלטה מינהלית קונקרטית ונפרדת.  בית הדין הארצי קבע במפורש שההכרעות הקודמות שבהן נדונה משמעות התבטאות המנכ"ל ניתנו במסגרת בקשות לסעד זמני ולא בתיק עיקרי.  מאחר שהכרעות בהליכי ביניים הן לכאוריות מעצם טיבן, נקבע במפורש כי "אין בכוחן להקים השתק פלוגתא".  בנוסף טוען המבקש כי קיים שוני דיוני מהותי בנושא העדר הגשת כתב תביעה.  שכן בעוד שבמכרז 333/2025 נקבע מועד מפורש להגשת כתב תביעה עד ליום 1.1.2026 והמבקש לא הגישו ועל כך התבססה הכרעת בית הדיו הארצי, בית הדין האזורי במהלך הדיון מיום 25.6.2026 הותיר את שאלת הגשת כתב התביעה להסדרה בהחלטתו והמבקש לא היה מצוי במצב בו הוא אינו מקיים החלטה שיפוטית.

דיון והכרעה

20. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור אף מבלי להידרש לתגובת העירייה.

עקרון השוויון במכרז

21. עקרון השוויון חל על מכרז לאיוש משרה ועל שיקול הדעת של ועדת המכרזים בבחירת מועמד למשרה פנויה. עקרון זה מחייב את חברי הוועדה לבחון כל מועמדות בלב פתוח ובנפש חפצה.  על חברי הוועדה לגבש את החלטתם רק לאחר מתן הזדמנות שווה לכל מועמד להציג את טיעוניו, מבלי להגיע עם עמדה נעולה או דעה מגובשת מראש.  חבר ועדה המקבל החלטה מתוך דעה קדומה ונעילת קו המחשבה, מועל בתפקידו הציבורי ובחובת ההגינות המוטלת עליו (בג"ץ 3751/03 יוסי אילן נ' עיריית תל אביב-יפו, [נבו] (2004)).
22. בנוסף, על חברי הוועדה להימנע לחלוטין משיתוף פעולה עם "מכרז תפור" או "מכרז מכור" שתוצאותיו סומנו מראש. חובה זו מולידה את האיסור על ניגוד עניינים ומשוא פנים, אשר פוסלים את חברותם של מי שחשודים בגיבוש עמדה נחרצת וסופית בטרם עת.  מניעת מצבים אלו חיונית כדי להבטיח את טוהר המידות ואת אמון הציבור בהליך הבחירה (בג"ץ 1356/96 בן דוד נ' ראש הממשלה, פ"ד נ(1) 661,666 (1996)).

00דעה מוקדמת ודעה קדומה

23. 0הכלל המשפטי האמור לעיל אינו מונע מחבר ועדת המכרזים להחזיק בדעות או בהתרשמויות משלו. חברי הוועדה אינם "מלאכים משמים", ולעיתים קרובות הם מכירים את המועמדים השונים מסביבת העבודה המשותפת.  משכך, קיומה של דעה או התרשמות מוקדמת, בין אם היא חיובית ובין אם היא שלילית, היא טבעית לחלוטין (בג"ץ 322/77 הדר נ' בן ארי, פ"ד לא (3) 762(1977)).

בהתאם לכך, עצם קיומה של היכרות מוקדמת או הערכה מוקדמת של מי מהמועמדים אינה מובילה לפסילת המכרז.  כל עוד לא הוכח כי שיקולים זרים הם שהכריעו את הכף, אין בהיכרות המוקדמת לבדה כדי לפסול חבר בוועדה מלשבת בדין.