12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- המשיבים 4-6 הינם חברים בדירקטוריון החברה ומונו לכהן בוועדה מיוחדת שכנוסה לצורך בחינת הצעה לרכישת מלוא מניות החברה.
- לקראת תום שנת 2025 החליטה החברה לצאת למהלך של בחינת אפשרות למכירת מלוא מניותיה והפיכתה לחברה פרטית. במסגרת מהלך זה, מינה דירקטוריון החברה ביום 04/11/25 ועדה מיוחדת שהורכבה מדירקטורים הבלתי תלויים: ד"ר הדר רון, מר נדב קנת ומר מיכאל אנגל, לצורך בחינה ופיקוח על תהליך המכירה והמגעים עם מציעים. לשם איתור רוכשים פוטנציאליים, הסתייעה הועדה המיוחדת הראשונה בשירותיו של בנק אוף אמריקה, בנק השקעות ידוע, אשר ניהל את הליך הבאת וריכוז הצעות רכישה מצד משקיעים.
- בין הצעות הרכישה הרבות שנבחנו על ידי הועדה הראשונה נמנתה הצעה לרכישת מלוא מניות החברה על ידי קבוצה בהובלת מר מאיר שמיר, שכללה גם את מר מזרחי (להלן: "קבוצת שמיר"). לצד האמור שלחה קבוצת סטיל - קבוצת החברות הזרות עליהן נמנית המבקשת, מכתב לדירקטוריון החברה ולמר מזרחי, במסגרתו הציעה לרכוש 51% ממניות החברה במחיר של 18 דולר למניה.
- לאחר שהועדה המיוחדת הראשונה בחנה את ההצעות שהונחו בפניה לרבות הצעת קבוצת שמיר, הודיעה הועדה המיוחדת הראשונה במהלך חודש פברואר 2026 על החלטתה שלא לקדם אף לא אחת מההצעות שהוצגו לה, לרבות הצעת קבוצת שמיר.
- ביום 17/06/26 הגישה חברת Strategy, Ltd M.N. Business שבבעלות מר מזרחי, הצעה חדשה לרכישת מלוא מניות החברה על דרך של מיזוג. בעקבות כך החליט הדירקטוריון ביום 23/06/26 על מינוי ועדה מיוחדת חדשה, שתסתייע ביעוץ משפטי וכלכלי חיצוני. לחברי הועדה המיוחדת מונו הדירקטורים הבלתי תלויים ד"ר הדר רון, מר נדב קנת וד"ר שלמה נס אשר החליף את יו"ר הדירקטוריון הקודם. הועדה המיוחדת קבלה על עצמה לבדוק את ההצעה החדשה שהונחה בפניה וכל הצעה נוספת שתונח בפניה, בהתאם לחובות האמון של חבריה ותוך קידום טובתה של החברה ובעלי מניותיה.
- ביום 09/07/26 ערב הגשת הבקשה, הגישה המבקשת הצעה מטעמה לרכישת החברה. כבר ביום 10/07/26 פרסמה החברה הודעה לציבור לפיה הצעת המבקשת לרכישת מניות החברה מיום 09/07/26 נמסרה לדירקטוריון, הועברה לוועדה המיוחדת ותידון אף היא על ידה, בהתאם לחובות האמון החלות על חבריה.
הועתק מנבו תמצית טענות הצדדים
- במסגרת הבקשה נטען כי בהקמת הועדה המיוחדת נפלו שורה של פגמים ומחדלים קשים ובכלל בדרך הילוכה של החברה ובמצגים שנמסרו על ידה לציבור. לפיכך, ועל רקע העובדה כי המבקשת הגישה הצעת רכש מתחרה ועדיפה כספית קיימת חשיבות להיעתר לסעדים המבוקשים על ידי המבקשת.
- נטען כי שעה שמר משה מזרחי מחזיק בפועל בכ-7% ממניות החברה, נתונה לו יכולת ממשית לכוון את פעילותה של החברה וכח השפעה עצום על הנעשה בחברה על אורגניה ועל מנגנוני קבלת החלטות בדירקטוריון, אשר מורכב ממקורביו, באופן המלמד כי מר מזרחי הוא בעל השליטה בחברה, כל זאת בניגוד להתנהלות החברה ומצגיה לציבור כאילו אין לחברה בעל שליטה, וזו באה גם לידי ביטוי בהיעדר שיקולים עניינים וחוסר תום הלב בתהליכי קבלת ההחלטות בחברה.
- בהקשר זה, הפנתה המבקשת בין היתר לאופן מינוים של חברי הדירקטוריון, העובדה שהמדובר בדירקטוריון קשיח ומדורג, העובדה כי מניות החברה מבוזרות בין עשרות אלפי בעלי מניות, דבר שמאפשר לגרעין המייסדים ובראשו מר מזרחי לשמר כוח השפעה מעשי על הרכב הדירקטוריון ועל מנגנוני קבלת ההחלטות בחברה, תוך צמצום יכולתם של בעלי המניות מן הציבור להשפיע בזמן אמת על ניהולה.
- המבקשת טענה כי קיימים קשרים עסקיים בין מר מזרחי לדירקטורים המסווגים כביכול כבלתי תלויים. בהקשר זה נטען על ידי המשיבה כי המשיבים 4 ו-5 כיהנו ומכהנים לצד מר מזרחי במספר דירקטוריונים ומשכך לא ניתן להכיר בהם כדירקטורים בלתי תלויים או עצמאים. נטען כי העובדה שהצעת הרכישה שהגישה המבקשת בפני הועדה המיוחדת הראשונה עליה נמנו המשיבים 4 ו-5 וכן ד"ר מיכאל אנגל נדחתה על ידי הועדה המיוחדת הראשונה מאששת את המסקנה ויש לראות בכך צעד ראשון של מר מזרחי לקידום הצעתו וקיפוח זכויותיה של המבקשת, כבעלת מניות מיעוט בחברה, תוך סיכול האפשרות לקיים הליך מכירה תחרותי, שקוף ושוויוני שבו תיבחן הצעת המבקשת או כל הצעה אחרת לטובת החברה ובעלי מניותיה. יתר על כן, נטען כי מר מזרחי פעל בתקופה הרלבנטית לצנן את האפשרות לעסקת רכישה ובמקביל רכש בעצמו מניות של החברה בהיקף של עשרות מיליוני ₪ להגדלת אחזקותיו וביצור מעמדו כבעל השליטה ותוך שימוש במידע פנים וניצול הזדמנות עסקית של החברה.
- המבקשת הוסיפה וטענה כי עוד בחודש מרץ 2026 ובטרם הוגשה הצעת "קבוצת מזרחי" התריעה המבקשת בפני הדירקטוריון בקשר עם התנהלותו של מר מזרחי ואולם המענה שקבלה התייחס לטענה כמותית בלבד לפיה נוכח אחזקותיו של מר מזרחי במניות הוא אינו בעל שליטה וכי המשיבים 4 ו-5 הינם דירקטורים בלתי תלויים.
- המבקשת טענה כי הפגמים עליהם הצביעה מצדיקים את מתן הסעדים הזמניים המבוקשים ואף מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת היעתרות לבקשה שכן טובת בעלי המניות כולם עומדת על הכף והנזק שעלול להיגרם ככל שלא יינתן הסעד המבוקש הוא נזק מיידי ובלתי הפיך. לטענת המבקשת, אם ההליך התאגידי הפסול המקודם על ידי החברה ו/או מר מזרחי יקודם על בסיס ההנחה השגויה כאילו אין בחברה בעל שליטה, ואם החלטות נוספות יתקבלו באמצעות ועדה מיוחדת שחוקיות הרכבה וכשירותה מוטלות בספק, עלולה להיווצר מציאות חדשה אשר לא ניתן יהיה להשיבה לאחור. מנגד, נטען כי הנזק שייגרם למשיבים הוא מוגבל אם בכלל קיים. הסעד אינו מכריע במחלוקת, אינו אמור לחייב את החברה להתקשר עם המבקשת או עם גורם כלשהו, ואינו מונע בחינה נקייה, אמיתית ושוויונית של הצעת "קבוצת מזרחי" באמצעות מנגנון כשיר ובלתי נגוע והסעדים המבוקשים נועדו לשמר את המצב הקיים עד לבירור הפגמים המהותיים שנפלו בהחלטת הדירקטוריון ובהרכב הועדה המיוחדת.
- לבסוף נטען על ידי המשיבה כי גם שיקולי היושר ותום הלב תומכים במתן הסעד שכן המבקשת פונה לבית המשפט על מנת למנוע פגיעה בתקינות הממשל התאגידי ובהגינות ההליך ולא כדי להשיג יתרון בלתי הוגן.
- המשיבים טענו בתגובות שהוגשו מטעמם כי דין הבקשה למתן הסעדים הזמניים להידחות.
- במסגרת התגובה שהוגשה על ידי המשיבים 1-3 נטען כי הבקשה נועדה לחבל בפעילותה התקינה של החברה וכל זאת מתוך מניעים זרים של קרן אקטיביסטית שמנסה להשתלט באופן אגרסיבי על החברה ומשאביה, ודורשת במסגרת הבקשה למנוע כינוסה ופעילותה של ועדה מיוחדת שמונתה על ידי דירקטוריון החברה כמהלך וולונטרי שאינו מחויב על פי הדין, על מנת לבחון את הצעת הרכישה שהוגשה לחברת במטעם קבוצת משקיעים עליה נמנה מר מזרחי - מנכ"ל ודירקטור בחברה ובעל מניות מיעוט.
- צוין כי הבקשה אינה מציגה תשתית לכאורה לקיומה של עילת תביעה שכן המבקשת אינה מצביעה על חובה כלשהי בדין או בהלכה הפסוקה לבחון את הצעת הרכישה באמצעות ועדה בלתי תלויה, אינה מצביעה על חובה שבדין שלפיה חברי הועדה ייעמדו בתנאי הכשירות של דירקטור חיצוני במשמעות סעיף 240 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, וממילא אין נפקות לתקנה 5א(א) לתקנות ההקלות בכל הנוגע לזהות חברי הועדה המיוחדת. זאת ועוד, נטען כי המבקשת אינה עומדת בנטל להוכיח כי מר מזרחי הוא בעל שליטה בחברה ובכלל זה אינה סותרת את חזקת היעדר השליטה. יתר על כן, נטען כי המבקשת אינה עומדת בנטל להוכיח את טענתה כי הדירקטורים חברי הועדה המיוחדת אינם בלתי תלויים ובלתי עצמאיים.
- נטען כי מאזן הנוחות פועל באופן מובהק כגד מתן הצווים המבוקשים. לטענת המשיבים 1-3 לא ייגרם כל נזק אם לא יינתנו הצווים המבוקשים גם אם בסופו של יום תזכה המבקשת בתביעה. שכן, הועדה המיוחדת ממילא אינה מוסמכת לאשר את העסקה או לקבל כל החלטה מחייבת בשם החברה. פעולות הועדה המיוחדת שאותן נועדו הצווים הזמניים למנוע: כינוס הועדה המיוחדת, בחינת הצעת הרכישה, גיבוש מסקנות והמלצה לדירקטוריון החברה אם לאשרה או לאו - אינן יוצרות מצב הפיך. מאידך, מתן צווים ומניעת כינוס הועדה המיוחדת ישתקו את יכולתה של החברה לבחון, להעריך, לשפר את הצעת הרכישה של מר מזרחי כך שתוקף ההצעה יפקע והחברה ובעלי המניות עלולים להפסיד עסקה שיכולה הייתה לקדם את החברה ולהביא תשואה אופטימלית לבעלי המניות.
- נטען כי הבקשה לוקה בשיהוי ובמניעות. צוין כי ועדה מיוחדת בהרכב דומה שכללה את ד"ר הדר רון ומר נדב קנת שבמסגרת הבקשה טענה המבקשת כי אינם ראויים התכנסה לפני מספר חודשים ובחנה הצעות רכישה של מציעים שונים, לרבות הצעה שהגישה המבקשת והצעה שהגישה קבוצת שמיר עליה נמנה מר מזרחי, והחליטה שלא להתקדם עם ההצעות. אם המבקשת סברה כי אין לכנס ועדה מיוחדת בהרכב שכזה ואין לאפשר לה לדון בהצעת רכישה מטעם מר מזרחי, היה עליה לפנות כבר באותו השלב ולעתור לצווים הזמניים שלהם היא עותרת כעת. לפיכך נטען כי משהמבקשת לא פעלה כאמור, יצרה המבקשת מצג שלפיו אינה מתנגדת לפעולתה של הועדה המיוחדת ולהרכב חבריה וכשירותם, והבקשה לוקה בשיהוי של ממש. לצד זאת נטען כי שתיקתה של המבקשת במועד הקודם של כינוס הועדה מקימה כלפיה השתק ומניעות.
- המשיבים 1-3 הוסיפו וטענו כי הסעדים הזמניים זהים לסעדים הסופיים שבכתב התביעה ודי בטעם זה להביא לדחיית הבקשה.
- לבסוף נטען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפים תוך הסתרת פרטים מהותיים לרבות זהותה של המבקשת והאינטרסים הזרים המנחים אותה. בנוסף נטען כי המבקשת מטשטשת עובדות מהותיות ובהן העובדה כי ועדה בהרכב כמעט זהה, אשר כלל את שני הדירקטורים שלגביהם מעלה המבקשת טענות בדבר תלות במר מזרחי התכנסה אך לפני מספר חודשים, בחנה ודחתה בין היתר הצעת רכישה שהוצעה על ידי קבוצת שמיר שכללה את מר מזרחי.
- במסגרת התגובה שהוגשה על ידי המשיבים 4-6 הוסיפו המשיבים 4-6 וטענו כי יש לסלק את הבקשה בהיותה מוקדמת ותיאורטית ולמעשה מבקשת למנוע את כינוס הועדה המיוחדת עוד בטרם בחנה את ההצעות ולו באופן ראשוני ובטרם ניהלה משא ומתן לגבי תנאיהן ושעה שממילא ההתקשרות בהצעה כפופה לאישור אסיפת בעלי המניות של החברה.
- עוד טענו המשיבים 4-6 כי לא רק שפסיקה עקבית של בתי המשפט קבעה כי אין מקום ליתן סעד זמני שמהותו מניעת כינוסו של גורם לקבלת החלטות להבדיל מסעד זמני המונע הוצאתן לפועל של החלטות, כי אין בתביעה סעד עיקרי שאותו נועד הסעד הזמני לשרת ואף מטעם זה דין הבקשה להידחות.
- 00 עוד ובנוסף נטען כי סיכויי התביעה להתקבל הינם נמוכים, שכן בין היתר, כשירותם של דירקטורים בלתי תלויים נבחנת לפי הדין הזר שלא נטען ולא הוכח והניסיון לעקוף את תחולת הדין הזר באמצעות הטענה כי מר מזרחי הוא בעל שליטה חסר בסיס.
0
- לבסוף נטען כי חברי הועדה המיוחדת הינם אובייקטיבים, נטולי פניות ואין כל זיקה אישית או עסקית או יחסי תלות בינם לבין מר מזרחי המקימה חשש שאינם יכולים לבחון בהגינות עסקה עמו ובכל מקרה המבקשת לא הציגה נתונים שיש בהם לבסס זיקה אישית או כלכלית קונקרטית שעלולה להעיב על שיקול דעתם ובכל מקרה מאזן הנוחות נוטה בבירור למסקנה כי אין להיעתר לבקשה למתן הצווים המבוקשים.