| בית משפט השלום בתל אביב -יפו
|
| ת"א 29022-12-24 קינן ואח' נ' יהלום ב.כ. בע"מ
|
| לפני כבוד השופט עדי הדר
|
|
| התובעים : יריב קינן ועוד 37 אח'
ע"י ב"כ עו"ד אליה ספיר
נגד
|
|
פסק דין
לפני ביהמ"ש תביעה לפיצוי של רוכשי דירות חדשות נגד המוכרת בגין איחור במסירה.
הגשת כתבי טענות ודיונים
- התובעים הגישו בתאריך 11.12.24 כתב תביעה על סך של 1,159,941 ₪. הנתבעת, לאחר שביקשה וקיבלה ארכות, הגישה בתאריך 27.3.25 כתב הגנה. ביהמ"ש קבע בתאריך 24.7.25 כי מוצו ההליכים המקדמיים והורה לצדדים להגיש ראיותיהם. התובעים, לאחר שביקשו וקיבלו ארכות, הגישו בתאריך 28.8.25 ראיותיהם, והנתבעת, לאחר שביקשה וקיבלה ארכה, בתאריך 20.10.25. הדיון הראשון התקיים בתאריך 11.11.25 ובו ביהמ"ש קבע מועדים לשמיעת חקירות המצהירים וכן פתח בהליך למינוי מומחה לשמאות מטעמו. ביהמ"ש מינה בתאריך 13.1.26 השמאית גלית אציל, כמומחית מטעמו. המומחית הגישה חוות דעתה בתאריך 15.3.26. הדיון השני התקיים בתאריך 29.3.26 בהיוועדות חזותית עקב תקופת מצב החירום המיוחד וביהמ"ש קבע מועדים חדשים לשמיעת ראיות. הדיון השלישי התקיים בתאריך 30.6.26 ובו הצדדים הגיעו להסכמה לפיה חקירות העדים יתייתרו מבלי שהדבר יהווה הודאה או זכות לצד השני וכי יוגשו סיכומים. ביהמ"ש נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, ובהתאם נתן צו להגשת סיכומים. התובעים הגישו סיכומיהם בתאריך 21.7.26 והנתבעת, לאחר שביקשה וקיבלה ארכה, בתאריך 17.9.26.
דיון והכרעה
- על ביהמ"ש לקבוע האם הנתבעת אחרה במסירת הדירות ואם כן, האם עומדות לה הגנות מפני חיובה בתשלום פיצוי בגין האיחור.
האם הנתבעת אחרה במסירת הדירות?
- התובעים טענו בכתב התביעה כי התקשרו עם הנתבעת בחוזה לרכישת דירות מגורים ברח' דרך הארגמן 11 ו- 13 בעיר יוקנעם ב"פרויקט יהלום" (הכולל בתוכו דירות במחיר למשתכן ו-דירות בשוק החופשי), בין השנים 2020-2022 וכי הנתבעת היא חברה העוסקת בתחום בינוי וייזום בתחום נדל"ן. עוד טענו, שהנתבעת אחרה במסירת הדירות בין 9 -4 חודשים וזאת בניגוד לדין ולהוראות ההסכם ולכן ביקשו לחייב אותה לשלם פיצוי. עוד טענו, שהנתבעת התייחסה באדישות ובדרך מזלזלת לפניות הרבות של מרביתם, ולחילופין נקטה טקטיקה של גרירת רגליים וטענה בפניהם טענות בעלמא, כאשר החליטה שלא לעמוד בהוראות ההסכם וכך גם לא בהוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, (להלן: "חוק המכר דירות") ועד למועד הגשת התביעה, טרם שילמה להם פיצויים כלשהם. עוד טענו, שבמסגרת ההסכמים שנחתמו, במהלך שנת 2020, שהם ההסכמים המוקדמים בזמן ובמסגרת "מחיר למשתכן", נקבע מועד מסירה לתאריך 31.12.2022 ובמסגרת ההסכמים שנחתמו, במהלך שנת 2021-2022, שהם ההסכמים המאוחרים בזמן ובמסגרת השוק החופשי, נקבע מועד מסירה לתאריך 24.05.2023. אולם, טענו, בניגוד להתחייבותה של הנתבעת בהסכם, ובניגוד להוראות הדין, היא לא פעלה כאמור למסירת הדירות במועד, ובסופו של דבר נמסרו הדירות באיחור של בין 4-9 חודשים מזה הקבוע בהוראות חוזי הרכישה וכן בהוראות חוק המכר דירות.
- על פי ההסכמים שצורפו לראיות התובעים, על הנתבעת היה למסור את הדירות במועדים שונים שהמאוחר שבהם הוא בתאריך 24.5.23. לפי גרסת הנתבעת, היא מסרה הדירות במועדים מאוחרים יותר מחלוף מועד המסירה החוזי, אך כפי שיפורט בהמשך, העלתה טענות שונות מדוע לא חלף מועד המסירה החוזי, ואם חלף, מדוע יש לפטור אותה מתשלום פיצוי בגין האיחור. מכאן שקמה חבות לכאורה בתשלום פיצוי בגין איחור במסירה לפי סעיף 5 לחוק המכר דירות. תיקון מספר 9 לחוק המכר דירות, מתאריך 30.6.22, קובע כי הוראותיו לא יחולו על דירות שחוזה המכר לגביהן נכרת קודם לכניסת התיקון לתוקף - ראו בסעיף 11 (ד) לחוק, שנוסף לו במסגרת התיקון. הנתבעת טענה בכתב ההגנה שמלבד שני הסכמי מכר לדוגמא, התובעים לא צירפו לכתב תביעתם את הסכמי המכר שנחתמו בין הצדדים, אשר הינם בגדר "מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות" וזאת בניגוד לתקנה 15 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, וביקשה להורות על סילוק התביעה. התובעים צרפו הסכמי המכר לתצהיריהם וטענו בסיכומיהם שכל ההסכמים נחתמו לפני 30.6.22 ולכן ביהמ"ש קובע שחל על המחלוקת בהליך זה חוק המכר דירות במתכונתו בטרם תיקון 9 נכנס לתוקפן.
- ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916לפיכך, הסעיפים הנוגעים לענייננו בחוק המכר דירות הם הסעיפים שלהלן:
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)"5א (א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה - המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה: