עוד נטען כי תקופת אי-התחרות הוגבלה לשלוש שנים, וכי לא הוכח כי יש בכך כדי לסתום את הגולל על אפשרות חזרתו של כהנא לעסוק בתחום המיקרוסקופים האלקטרוניים בסיומה של תקופה זו. ביחס לכך טען המשיב כי המערערים לא הוכיחו את טענתם מרחיקה הלכת שלפיה נוכח מאפייני שוק המיקרוסקופים האלקטרוניים משמעותה של תקופת אי-התחרות בת שלוש שנים בלבד היא נטרולו המוחלט ולצמיתות של כהנא מהשוק.
- לבסוף, טען המשיב כי אין כל מקום להתערב בשיעור ההוצאות שנפסק לחובת המערערים. זאת משום שהמקרה דנן אינו בא בגדר החריג המצומצם המצדיק את התערבות ערכאת הערעור בהוצאות שנפסקו וכי ההוצאות שנפסקו במקרה דנן אינן חריגות ביחס להיקפו של התיק. לצד זאת, לשיטת המשיב, יש לפסוק למערערים הוצאות של ממש בערכאה זו נוכח העובדה שמדובר בערעור עובדתי מובהק ונעדר כל יסוד, ואשר כתב הערעור בו נוסח באופן לא הולם.
המשך ההליך בפנינו והתייחסות לטענת הסף של המשיב
- בטרם אעבור לדון בערעור לגופו מצאתי להתעכב על העובדה שבכתב הערעור אכן העלו המערערים טענות מסוימות בסגנון מביש ובצורה המשתלחת בבית משפט קמא.
בסגנון טיעון שכזה נתקלים אנו מעת לעת, אך לרוב הינו שמור לבעלי דין המייצגים את עצמם אשר בלהט הרגע אינם כובשים את כעסם (וגם בכך יש פגם), ולא לעורכי דין האמונים על ייצוג מרשיהם תוך שמירה על כבודו של ההליך המשפטי וענייניותו.
כאמור לעיל, בתשובתו לערעור, טען המשיב כי דין הערעור להימחק על הסף נוכח טענות אלו של המערערים.
- אכן, לא ניתן להשלים עם צורת טיעון שכזו. כתב הטענות שבפנינו נוסח בניגוד למצוותה של תקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה כי: "כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח". הטלת דופי במותב היושב בדין בשל חוסר שביעות רצון מקביעותיו לגופו של עניין, מפריעה לקיומו של דיון צודק יעיל וענייני וחותרת תחת ההליך כולו. יפים לעניין זה דבריו של הנשיא א' ברק (אף שנאמרו בהקשר שונה מעט): "גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין" (ע"א 5803/04 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 5 (29.10.2004)).
משכך, במסגרת הדיון שהתקיים בפנינו ביום 10.2.2025 התייחסנו לטענת המשיב כי יש לסלק את הערעור על הסף ועימתנו את באי-כוח המערערים עם השפה הבוטה שבה נוסח כתב הערעור. בעקבות כך, הודיע בא-כוח המערערים כי: "אין לי אלא להתנצל".