אשר לשאלה אם הוצגו תחשיבים המבססים את הגיונה של חלוקת התמורה, סבורני כי לא עלה בידי המערערים לשכנע כי נפלה טעות כלשהי בקביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה לא הוצגו תחשיבים המבססים את ההיגיון הכלכלי שמאחורי חלוקת התמורות.
כמו כן, להשקפתי, בניגוד לעמדתם של המערערים, הרי שיש רלוונטיות לא רק לשאלת פיצול ההסכמים אלא גם לאותנטיות פיצול התמורה. אמנם, ככל שייקבע כי פיצול ההסכמים היה אותנטי, קרי - כי היה צורך אמיתי בהתקשרות של כהנא בהסכם אי-התחרות (וראו על כך להלן) - הרי שברי כי יש היגיון כלכלי בפיצול התמורה הכוללת ששילמה החברה הרוכשת, לשני ההסכמים. על אף האמור, גם כאשר ישנה הצדקה לפיצול התמורה, ברי כי אופן פיצולה, קרי - חלוקת התמורה בין שני ההסכמים - עשוי לשפוך אור על אותנטיות ההסכם.
בהקשר זה אוסיף כי אין בידי לקבל את עמדתם של המערערים שלפיה משעה שהתמורה בכל אחד מההסכמים הינה תוצאה של משא ומתן, הרי שאין מקום להרהר אחר אופן פיצולה. אבהיר. הסיטואציה בה עסקינן הינה עסקה המערבת שלושה צדדים - החברה הרוכשת, חברת איזנברג וכהנא - שבה כהנא וחברת איזנברג "מספקים" יחד את התמורה החוזית המבוקשת (לרבות אי-תחרות אפקטיבית מצידם), אשר הינה תמורה חוזית שאינה ניתנת להפרדה לחלקים. במצב דברים זה, מנקודת מבטה של החברה הרוכשת, המשא ומתן מתנהל על הסכום הכולל אותו היא מוכנה לשלם, לחברת איזנברג ולכהנא יחד, בגין התמורה הנגדית המבוקשת על ידה, אותה ביכולתם לספק לה רק יחד. בשים לב לכך שאין בפנינו עסקה מודולרית, הניתנת להפרדה לחלקים, מנקודת מבטה של החברה הרוכשת לא מתנהל משא מתן נפרד על התמורה לחברת איזנברג בגין רכישת הפעילות והתחייבותה שלא להתחרות בה ומשא ומתן נפרד עם כהנא בגין התחייבותו שלא להתחרות בה, אלא מתנהל משא ומתן על הסכום הכולל, אשר אופן חלוקתו בין כהנא לחברת איזנברג לא יהיה בדרך כלל מעניינה של החברה הרוכשת (אלא בהקשרי חסכון במס). במצב דברים זה, בניגוד לעסקה מודולרית הניתנת להפרדה לחלקים, אין מקום לקבל את הטיעון כי משעה שהתמורה המפוצלת היא תוצאה של משא ומתן בין הצדדים הרי שאין להרהר אחר אותנטיות אופן הפיצול: התמורה הכוללת הינה אכן תוצאה של משא ומתן בין הצדדים, שהינם, לעניין זה, בעלי אינטרסים מנוגדים. מאידך, פיצולה של תמורה זו אינה בהכרח תוצאה של משא ומתן בין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים.
ודוק, בענייננו, המשא ומתן עם החברה הרוכשת נוהל על ידי כהנא הן בשמו והן בשם חברת איזנברג (כאשר חברת איזנברג היא בבעלותו). לעומת זאת, כאשר כל אחד מהצדדים לעסקה המשולשת מיוצג בנפרד, הינו בעל אינטרס עצמאי ונפרד, ומתנהל משא ומתן בין כלל "צלעות" המשולש, אפשר כי ניתן יהיה לראות באופן פיצול התמורה כתוצאה של משא ומתן זה. אולם לא אלו הן הנסיבות דנן.