סעש (נצ') 15884-05-26 נועם כהן – איתוראן ספורט קרית שמונה (2001) בע"מ

החלטה

1. לפנינו בקשת הנתבעת לעיכוב הליכים והעברת התובענה למוסד לבוררות וגישור של ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן - המוסד לבוררות).
2. במסגרת הבקשה ביקשה הנתבעת את צירופה של ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן - ההתאחדות) כ"ידיד בית המשפט" או כצד להליך.

רקע עובדתי

3. הנתבעת הינה עמותה המפעילה את קבוצת הכדורגל הפועל קריית שמונה בליגה הנמנית בין הליגות השונות של ההתאחדות לכדורגל.
4. התובע הינו שחקן כדורגלן מקצועי הרשום בהתאחדות לכדורגל, שהועסק אצל הנתבעת בעונות המשחקים 2022/2023,2023/2024,2024/2025, מיום 1.7.2022 ועד ליום 31.5.2025.
5. ביום 6.5.2026 הגיש התובע תביעה בסך כולל של 284,730.20 ₪. לטענתו, כאשר הסתיים ביום 31.5.2025 החוזה לעונת 2024/2025, לא פנתה אליו הנתבעת בהצעה לחידוש ההתקשרות, ולכן סיום העסקתו הינו פיטורים בהתאם לסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.  כמו כן, טוען התובע כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה באופן שיטתי, בחוסר תום לב, תוך הפרות יסודיות של החוזה לתקופה קצובה ושל זכויות שונות של חקיקת המגן.  התובע עתר לסעדים כספיים בגין הפרשות לקרן הפנסיה, פיצוי בגין אי קיום שימוע, דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, גמול עבודה ביום המנוחה, תשלום בגין זכייה באליפות, תשלום בגין פיצויי פרישה, תשלום עבור דמי שכירות וכן פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב.

תמצית טענות הצדדים

טענות הנתבעת -

6. הנתבעת טוענת כי מכוח חוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן - חוק הספורט), ההתאחדות לכדורגל התקינה את תקנון המוסד לבוררות (להלן - התקנון), שקובע בוררות חובה ביחס לנושאים המפורטים בסעיף 2 לתקנון. בנוסף להוראות התקנון המחייבות, בסעיף 7 להסכם ההעסקה שבין הצדדים, המבוסס על נוסח אחיד של ההתאחדות לכדורגל, ישנה תניית בוררות מפורשת לפיה כל סכסוך הנוגע להסכם ההעסקה יידון לפני המוסד לבוררות.
7. הנתבעת סקרה את המגמה שחלה בפסיקה, לפיה את מרבית הסכסוכים בתחום הספורט יש להעביר למוסדות הבוררות, שכן הם מחזיקים בכלים הייחודיים לדון בסכסוכים בעולם הספורט, וכי במקרים שבהם התובענה היא בעיקרה בעלת אופי חוזי מבחינת היקפה הכספי, יחול הכלל לפיו "הולך הטפל אחר העיקר" והמוסד לבוררות ידון גם בשאלה האגבית לסוגיה החוזית. עוד נטען כי ההתאחדות לכדורגל ערכה בשנים האחרונות רפורמה מקיפה בתקנון על מנת להתאימו לדון גם בתובענות הכוללות רכיבים קוגנטיים, וכן מונו כבוררים לצורך דיון בתובענות קוגנטיות שופטי בית הדין לעבודה בדימוס.  מאז דן המוסד לבוררות כדבר שבשגרה בתובענות הכוללות רכיבים קוגנטיים.
8. הנתבעת הפנתה להחלטה שהתקבלה לאחר כניסת הרפורמה לתוקף בסע"ש (חי') 61319-10-25 שרעבי - מועדון הכדורגל - מכבי נתניה (2016) בע"מ (חל"צ) מיום 26.4.2026 (להלן - עניין שרעבי), אשר קיבלה בקשה לעיכוב הליכים והתובענה הועברה למוסד לבוררות ביחס לתקופת העסקה שקדמה למועד תיקון התקנון, כאשר לטענת הנתבעת הסמכות העניינית לדון בתובענות לזכויות קוגנטיות של כדורגלן, מסורה באופן ייחודי למוסד לבוררות.
9. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916עוד טוענת הנתבעת (בתשובה לתגובת התובע) כי התיקונים שנערכו בתקנון נעשו בשיתוף ארגון השחקנים וקיבלו את ברכת בית הדין הארצי. הנתבעת ציינה כי לפני בית הדין הארצי עודנה תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור ביחס לאותה החלטה, אולם לטענתה העקרונות והטעמים שנקבעו על ידי בית הדין הארצי ברורים וספק אם ישונו.
10. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)כמו כן, טוענת הנתבעת כי התובע עצמו הגיש אך לא מכבר תביעה הכוללת רכיבים קוגנטיים למוסד לבוררות, וצירפה לתשובתה העתק של התביעה הנושאת תאריך 12.4.2026 - עובדה שלטענתה הוסתרה מבית הדין. הנתבעת מציגה גם החלטה של המוסד לבוררות מיום 22.6.2026 הסוקרת את התהליך שעבר התקנון וקובעת כי הסמכות כיום לדון בתובענות קוגנטיות בענייני כדורגל נתונה למוסד לבוררות.

טענות התובע -

11. התובע טוען כי אין בתיקון התקנון או בהוראות הסכם ההעסקה כדי לעקר את סמכות בית הדין לדון בתובענה. כמו כן, לטענתו אין ברפורמה הנטענת כדי להביא לסטייה מההלכה הפסוקה לפיה תובענות ביחס לזכויות קוגנטיות אינן ניתנות להתניה ולא ניתן להעבירן לבוררות שכן הסמכות העניינית והייחודית בהן מסורה לבתי הדין לעבודה.
12. התובע טוען כי קבלת עמדת הנתבעת תביא לכך שתיקון תקנון פנימי, שהתקבל לאחר סיום יחסי העבודה ולאחר התגבשות עילות התביעה, יפקיע בדיעבד מעובד את זכותו לברר זכויות מגן לפני הערכאה הסטטוטורית שהוסמכה לכך בחוק, והדבר אינו מתיישב עם האופי הציבורי של זכויות המגן ועם הוראות סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, וסעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.
13. לטענת התובע, אין מדובר בהסדר מחייב, וההחלטה שניתנה בעניין שרעבי היא החלטה של בית דין אזורי ואינה מהווה הלכה מחייבת, וכי תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור בבית הדין הארצי ביחס אליה. עוד נטען כי אין בכך שהתיקון לתקנון נעשה בשיתוף ההסתדרות או בהסכמתה כדי ליתן לו תוקף מחייב הגובר על הוראות הדין הקוגנטי, וכי הסכמות בין גופים בענף הספורט אינן גוברות על הוראות החוק.
14. התובע מוסיף וטוען כי אף שהנתבעת מנסה להציג את ההליך כהליך שעיקרו חוזי ומסחרי, התביעה עוסקת בעיקרה בזכויות קוגנטיות אשר אינן ניתנות להתניה, ולצידם גם רכיבים כגון מענקים ופרמיות מכוח ההתקשרות החוזית. לטענתו, אלה האחרונים הם בגדר הטפל, כאשר העיקר בתובענה הן זכויותיו הקוגנטיות, ואין ברכיבים החוזיים כדי לעקר את סמכותו של בית הדין לעבודה.

03עמדת ההתאחדות

15. ההתאחדות מפרטת כי בהתאם לסעיף 11(א) לחוק הספורט, התקינה את תקנון המוסד לבוררות, הקובע כי סכסוכים בעלי אופי אזרחי-כספי בקרב הגורמים המרכזיים בענף, יתבררו בפניו. כמו כן, שחקני הכדורגל בליגות המקצועניות בישראל נדרשים לחתום בכל עונה על תניית בוררות מוסכמת, המקנה למוסד לבוררות סמכות ייחודית לדון בסכסוכים שבינם לבין קבוצתם.  מדובר בהסכם סטנדרטי עליו חותם כל שחקן כל עונה, המהווה נספח לתקנון הבקרה התקציבית של ההתאחדות.
16. בשנים האחרונות נבחנה שאלת סמכותו של המוסד לבוררות לדון בתביעות שחקנים שעילתן בדיני העבודה הקוגנטיים, והסוגיה נדונה במסגרת בר"ע (ארצי) 19063-02-21 בבייב ואח' - מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ ואח' (מיום 18.3.2025) (להלן - עניין בבייב). בעקבות משא ומתן ממושך ומעמיק בין ההתאחדות, מנהלת הליגות וההסתדרות, שלווה על ידי בית הדין הארצי במסגרת ההליך בעניין בבייב, תוקן תקנון המוסד לבוררות כך שיתאפשר בירור תובענות שעניינן זכויות עבודה קוגנטיות.  הוסכם כי גם תביעות בעלות אופי קוגנטי יתבררו במוסד הבוררות של ההתאחדות, בכפוף לשינויים מוסכמים בתקנון ולמינוי בוררים שהם שופטים בדימוס של בית הדין לעבודה, ניהול ההליך לפי הדין המהותי, קיום הליך ראיות כנהוג בבתי הדין לעבודה ותוך הנמקה של ההחלטות, וכן כי ניתן יהיה להגיש ערעור ברשות לבית הדין לעבודה.  לאחר פסק הדין בעניין בבייב, השלימה ההתאחדות את הליכי האישור של נוסח התיקון לתקנון, וביום 7.7.2025 הנהלת ההתאחדות אישרה את הנוסח המעודכן של תקנון המוסד לבוררות.  בהמשך, ועדה פריטטית שבה לקח חלק גם נציג ארגון השחקנים, מינתה שלושה שופטים בדימוס של בית הדין לעבודה כבוררים בעניינים קוגנטיים.
17. עוד הוסיפה ההתאחדות כי נכון למועד כתיבת עמדתה (17.9.2026), המוסד לבוררות במסלול הקוגנטי פעיל ומתפקד, ומתנהלים לפניו 82 תיקים, וכבר ניתנו על ידו פסקי דין רבים. לטענתה, ההסדר החדש נקלט כראוי והוא מספק מענה יעיל ומקצועי לסכסוכים, ונכון להיום המוסד לבוררות הוא הפורום המתאים והראוי לבירור סכסוכים משפטיים בענף הכדורגל, לרבות רכיבים קוגנטיים.
18. לפיכך, ההתאחדות סבורה כי אין מניעה להמשך בירור הסכסוך במסגרת המוסד לבוררות. בכך אישרה ההתאחדות את טענת הנתבעת לפיה התובע עצמו הגיש תביעה למוסד לבוררות וכי הליך הבוררות תלוי ועומד.

דיון והכרעה

19. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן:
20. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט-1969, קובע כי לבית הדין האזרוי לעבודה נתונה סמכות ייחודית לדון בתובענות "בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" וכן בתובענות שעילתן "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו ... ".
21. סעיף 10(א) לחוק הספורט, תשמ״ח-1988 (להלן - חוק הספורט) קובע את סמכות ההתאחדות להתקין תקנונים: "התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו - בכפוף לסעיף 11, העברת ספורטאים - בכפוף לסעיף 11א, וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים". סעיף 11 (א) לחוק מוסיף וקובע: "הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט".
22. סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ״ח-1968 (להלן - חוק הבוררות), קובע את התנאים לעיכוב הליכים:

")א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.