תא (ת"א) 9884-06-23 טל אוהב ציון נ' רונן אוהב ציון - חלק 4

ומההלכות - ליישומן

האם בפני התובעים נפרש המידע הנדרש על פי החוק?

65. בראי האמור לעיל, את טענת התובעים בדבר הימנעות ממסירת מידע - מוצאת אני לקבל. כאמור, התובעים טענו כי הנתבעים ניצלו את מעמדם ותפקידם בחברות ומידרו אותם ממידע אודות החברות, הנתבעים מנגד טענו כי הם פעלו בשקיפות מלאה, העבירו את כל המסמכים המבוקשים לתובעים ולמנהל העיזבון, וכי דרישות המידע הנוספות של התובעים אינן אלא "מסע דיג" נעדר רלוונטיות.  במחלוקת זו, מקבלת אני את עמדת התובעים.
66. ראשית, ממסמכי התובעים אשר צורפו לתביעה עולה כי כחצי שנה לאחר העברת המניות ופקיעת מינוי של רו"ח בוכניק, זומנו התובעים על ידי רו"ח קורנפלד לאסיפת בעלי מניות לשם החתימה על הדוחות הכספיים של אחים אוהב ציון לשנת 2020. (נספח 5 לתצהיר טל - מכתב מיום 22.8.22).  אולם, משעמדו התובעים שוב ושוב על זכותם לקבלת מידע הנוגע לנתבעות כהכנה לחתימה על הדוחות (נספחים 6-7 ונספח 9 לתצהיר טל) הנתבעים לא השיבו דבר, למרות שמסמכים אלו נדרשים לשם קבלת החלטת התובעים בעניין אישור הדו"חות הכספיים.
67. בנקודה זו לא למיותר להפנות לסעיף 185(א)(2) לחוק החברות הקבוע כדלקמן:

185".   (א)       בעל מניה זכאי לדרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה בכל אחד מאלה:

(...)

(2)       בחברה פרטית - אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה".

68. מהראיות עולה כי אמנם ביום 19.1.23 השיבו הנתבעים לתובעים וסברו שיצאו ידי חובתם כשאר הפנו אותם "למנהל העיזבון מר יניב בוכניק" (ראו נספח 10 לתצהיר טל) ובהמשך אף לרואי החשבון של החברות: "לסכם איתם עלות שעת עבודה לקבלת החומר" (נספח 11 לתצהיר טל, עמ' 58 לנומרטור). איני סבורה כי הפניות אלו עונות על דרישות החוק - בראש ובראשונה, רו"ח בוכניק סיים את תפקידו כבר בחודש מרץ 2022, וזאת עוד בטרם אושרו הדו"חות הכספיים שעמדו להצבעה.  משכך - אינו מהווה כלל גורם רלוונטי.  ושנית - החובה להמצאת החומר מוטלת על החברה, באמצעות מנהליה, ולא די להפנות לרואה החשבון שלה.
69. עוד סבורה אני כי ניסיונות הנתבעים להציג מצג של שיתוף פעולה טרם ההליך המשפטי התבררו כמראית עין בלבד, שעה שמהראיות עולה כי גם לאחר דרישות חוזרות ונשנות - מרבית מתגובת הנתבעים לבקשות התובעים הסתכמו בהפניית התובעים לרו"ח המטפלים בנתבעות השונות - וללא קבלת כל התייחסות עניינית לטענות שהועלו במסגרתן (ראו נספח 19 לתצהיר טל: "לשאלות בנוגע למאזנים נא לפנות ישירות לרואה חשבון גבריאל אל נתן"; נספח 20 לתצהיר טל: "שאלות בנושא המאזן נא ליצור קשר ישירות לרואה חשבון משה קונרנפלד"; נספח 27 לתצהיר טל "הנני מפנה אותך שוב למר בוכניק").
70. גרסת הנתבעים בדבר שיתוף פעולה עם התובעים להמצאת מסמכים קרסה אף במסגרת ההליך, כאשר בתחילה, הוצהר על ידי בא כוחם כי יאותו לגלות מסמכים כפי שידרשו (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 4.3.24 בשורה 1). בהמשך התברר שגם לאחר שתי פגישות שנערכו בעניין המסמכים, לא הומצאו לתובעים המסמכים שנדרשו, ראו בעניין זה חוות דעת גלנדר הראשונה בפרק ד סעיף 11: "אקדים את המאוחר ואציין כי המסמכים שהועברו הם חלקיים מאוד ולא מספקים מענה על חלק הארי מהשאלות שהועלו על ידי", בעמ' 5: "חרף פניות בעל פה (במסגרת שתי הפגישות שהתקיימו בהמלצת בית המשפט הנכבד) ובכתב (כאמור בעקבות בקשות הנתבעים), הנתבעים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת או מענה כלשהו, לאף לא אחת מהסוגיות שהועלו" וכן בעמ' 20: "חשוב לציין שאף על פי שביקשתי נתונים כספיים עבור השנים שלפני פטירתו של אלי ז"ל, המידע כאמור לא נמסר לידי, מה שלא מאפשר לי לבצע ניתוח אנליטי תוך השוואת הנתונים הכספיים לפני לעומת אחרי פטירתו" וכן, בעמ' 26 בסעיף 6, בחקירת גלנדר עמ' 18, שורת 28-26 ועוד.
71. גם בשלב גילוי המסמכים, נראה היה כי הנתבעים "בוחרים להעביר מסמכים טיפין טיפין ומהתנהלות עולה שמאותרים מסמכים הגם שנטען כי אינם קיימים, כמו כן אינם עומדים במועדים... לגבי המסמכים החסרים לשנים הרלוונטיות - יש לגלותם במלואם" (ראו החלטתי מיום 14.5.25).  הלכה למעשה, גם לאחר מתן החלטותיי הנ"ל התברר כי לא הוגש מלוא החומר שהתבקש, וראו חוות דעת גלנדר המשלימה, בעמ' 4: "הנתבעים לא העבירו את מלוא המסמכים שהתבקשו על ידי לצורך ניתוח הדוחות הכספיים במלואם"....  "הדוחות המבוקרים הנוספים שהתקבלו תומכים במסקנות חוות דעתי הראשונה, אינם נותנים מענה מלא לשאלות ולסוגיות שהוצפו בעבר בעל פה ובכתב ואשר דורשים מידע נוסף מעבר לדוחות הכספיים מבוקרים כאמור" וכן בפרק ו' בסעיפים 3.1.3,3.2.3, ו-3.3.3.  במסגרתו פרטה היא : "מידע נוסף הנדרש לצורך הבדיקה ולא נמסר על ידי הנתבעים".
72. בעניין זה איני מקבלת את טענת רונן אשר הצהיר בעדותו כי "כל מה שהיה לי - העברתי במלואו" (עמ' 47, שו' 3) ראשית, האמור נסתר על ידי פרופ' גלנדר בחוות דעותיה כאמור. שנית, הדבר אף אינו עולה בקנה אחד עם סירובו העקבי של רונן לאורך ההליך להעביר פרוטוקולים והחלטות של הנתבעות והסתפקותו בנימוק הלקוני כי המידע שהתבקש "לא רלבנטי ובגדר מסע דיג פסול" (ראו מענה לדרישת גילוי המסמכים והשאלונים, ברשימת בקשות התובעים, מיום 11.2.25 בעמ' 19 לנומרטור).  בעניין זה אציין כי הסברו הדחוק של רונן בעדותו בדבר אי המצאת המסמכים כי "יכול להיות שלא היה רלוונטי לדרישה" (עמ' 48, שו' 16) ואת הודאתו כי פעל לפי ייעוץ משפטי "מה כן חובה, מה לא חובה" (עמ' 50 שו' 19) סותרים חזיתית את גרסת ההגנה לפיה הנתבעים לא הסתירו דבר.

 האם הנתבעים עמדו בנטל השכנוע המוטל על כתפיהם?

73. אם לא די באי מסירת המידע שהתבקש ואי מתן הסבר מדוע לא סופקו כל המסמכים שהתבקשו, הרי שהנתבעים נמנעו באופן מכוון מלמסור תצהיר או אף להביא לעדות את הגורמים אשר יכלו לספק את התשובות למידע שהתבקש. הלכה למעשה, הנתבעים נמנעו מלזמן לעדות את יורם - לטובתו ולטובת חברות שבשליטתו נפרעו מרבית ההלואות; וכן את רו"ח החברות, עורכי הדוחות הכספיים, רו"ח קורנפלד ורו"ח אל נתן.  ברי כי זימונם של רו"ח אלו היה בו כדי לשפוך אור על הסוגיות המהותיות שבמחלוקת, בראש ובראשונה מאחר והם אלו אשר ערכו את הדוחות הכספיים.  לעניין זה איני מקבלת את טענות הנתבעים כי היה על התובעים להזמינם לעדות, שכן אלו הינם מצויים בשליטת הנתבעים, והם אלו שבידם המידע וההסברים לנעשה בנתבעות.  ראו בעניין זה אמרת רונן בעמ' 67 שו' 16-15 (אחת מבין רבות שכאלו יש לומר): "אולי פה רואה חשבון היה צריך לעמוד ולתת את ההסבר למה הוא סיווג את זה כסיווג כזה ולא אחר".
74. ומעל הכל זועק חסרונה של חוות דעת נגדית וחוסר התמודדות של מומחה מטעם הנתבעים עם הטענות והתהיות שהועלו בשתי חוות הדעת של פרופ' גלנדר. עוד בקדם המשפט, בטרם הגשת תצהירים, ציינתי בפני הצדדים את חסרונה של חוות דעת מטעם הנתבעים.  חסרונה של חוות הדעת מקבל משנה תוקף לנוכח ההלכות הכלליות והקונקרטיות שנזכרו לעיל (ראו סעיפים 61-62 לעיל): "בעל השליטה בחברה הוא איש-פנים שבידו ההסבר האמיתי לנעשה, ובלבו הרצון להסתיר פרטי מידע שאינם לטובתו - זאת, בשעה שבעלי מניות המיעוט, שלכאורה קופחו, נמצאים במצב של נחיתות בכל הקשור ליכולתם להגיע למידע כאמור" (עניין גינזבורג, בסעיף 35).
75. אם לא די באמור, הרי שמעבר לכך, גם רונן בחקירתו חזר שוב ושוב והפנה את ב"כ התובעים לרואי החשבון של הנתבעות או לעורכי דינו. כך למשל כאשר נשאל מדוע סירב למסור ניירות עבודה השיב כי הוא מקבל ייעוץ מקצועי ואף טען כי הוא ביקש מרואה החשבון להעביר והאחרון "והעביר, מה שהוא מצא לנכון אליו" (עמ' 49 שו' 32-20; עמ' 50 שו' 19-18; עמ' 51 שו' 2-1; עמ' 63 שו' 13).  אציין כי חקירתו הנגדית של רונן סבלה מהפרעות והתנגדויות מצד באי כוחו, שזכו גם להתייחסות בית המשפט, על כל המשתמע מכך (ראו לעניין זה בעמ' 44 שו' 40-30; עמ' 45 שו' 23-18; עמ' 57 שו' 24-12).
76. יש לזכור את יחסי הכוחות הלא שיוויונים במקרה שלפנינו - הדור המייסד והבוגר (רונן ויורם), שהיו מעורבים בניהול החברות מיום הקמתן ועד היום, מול התובעים, האחיינים הצעירים שאינן מעורבים כלל בניהול, ואמם (ענת) נמצאת במאבקים משפטיים מול יורם ורונן. לדידי, די באינדקציות שהובאו בפירוט בחוות הדעת של פרופ' גלנדר בנושאים מסויימים, עליהם ארחיב בפרק הבא, על מנת להעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעים, בעלי הידע והגישה למידע שהתבקש.  אלו האחרונים בחרו שלא להגיש חוות דעת מטעמם ואין מנוס מהפעלת החזקה שנזכרה לעיל ומהמסקנה שהנתבעים כשלו מלשכנע את בית המשפט ש "החברה לא נוהלה בדרך שעולה כדי קיפוח המיעוט", כנדרש בפסיקה.

ניתוח טענות הקיפוח לגופן

77. ניתן לחלק את טענות התובעים לקיפוח לארבעה ראשים - טענות בדבר הקטנת הרווח של החברות, על ידי העמסת הוצאות, אגב ביצוע רישומים כוזבים לכאורה; טענות לעניין הלוואות הבעלים, רישומן ופרעונן; טענות לגבי התנהלות חברת רנסנס; טענות בדבר אי מתן הזכות לממש את האופציה. בעוד שאת הטענות בשני הראשים הראשונים מצאתי לקבל (בהסתייגות שתצויין להלן), קובעת אני כי הטענות בשני הראשים האחרונים לא הוכחו כדבעי, אפרט מסקנותיי על פי הסדר שלעיל.

(א) עליה ניכרת בהוצאות הנהלה וכלליות - זקיפת הוצאות דירה, אחזקה ודמי ניהול חריגים

78. בחוות דעת גלנדר הראשונה סקרה היא את דוחות אוהב ציון אחזקות החל מהשנים 2013 ועד לשנת 2022, וציינה כי החל משנת 2017, היקף הוצאות הנהלה וכלליות עלה באופן ניכר בהשווה לשים שטרם פטירתו של אלי. המומחית קבעה כי עיקר הגידול נובע מהוצאות שכר דירה ואחזקה, דמי ניהול ומשכורות נלוות וכן הוסיפה כי בדוחות הכספיים, בביאורים לדוחות אלו ואף לאחר שבקשה, לא ניתן כל הסבר בדבר מהות הוצאות אלו (סעיף 3.3.1.2 לחוות דעת גלנדר הראשונה).
79. המומחית הפנתה בין היתר לדוחות אוהב ציון השקעות והצביעה על כך שסמוך לפטירתו של אלי, בשנת 2017, נוצר סעיף הוצאות חדש בדמות "שכר דירה ואחזקה", אשר לא היה קיים בשנים 2016-2013. בעוד שבשנים 2017 ו- 2018 עמדו הוצאות אלו על סכומים נמוכים יחסית.  (45,000 ₪ ו -63,000 ₪).  הרי שבשנים שלאחר מכן "'קפץ" סעיף זה באופן דרמטי לסך של 705,000 ₪ (לשנת 2019) ולסך של 437,000 ₪ (לשנת 2020, יצויין כי בשנים שלאחר כן עמד הוא בממוצע על סך של כ-150,000 ₪).
80. וכך ציינה המומחית בחוות דעתה הראשונה בעמ' 12: "בדוחות הכספיים או בביאורים אין כל הסבר בדבר מהות ההוצאות ובפרט לסיבה בעטיה הן החלו להיזקף דווקא החל משנת 2017.. וכן לגידול המשמעותי בהוצאות בשנת 2019.  הוצאות אלו מסתכמות ב"כ-1,450 אלפי ₪ בין השנים 2022-2017", ראו גם בחוות הדעת המשלימה בעמ' 9.
81. הנתבעים כזכור לא הגישו חוות דעת נגדית; לא הביאו את עורך הדוחות לחקירה והסתפקו בעדותו של רונן. כשנחקר רונן בסוגיה זו, השמיע הוא גרסאות סותרות, כבושות ומתפתלות, החל מטענת בא כוחו לפיה מדובר בהוצאה בגין עבודות תחזוקה ושיפוצים, דרך התחמקותו של רונן ותשובתו לפיה יש להעביר את השאלה לרו"ח החברה (עמ' 63, ש' 13-10) וכלה בטענה כבושה כי מדובר בהסכמי שכירות עליהם חתם אלי "ממש לפני שהוא נפטר" (עמ' 63, שו' 33).  גרסאות אלו לא רק שאינן מתיישבות זו עם זו, אלא שאף לא אחת זכתה לעיגון ראייתי, ואפרט.
82. גרסת הנתבעים בדבר הסכמי שכירות היסטוריים שהותיר אלי המנוח לא זכתה לתימוכין, שעה שלא הוצגו בפני בית המשפט ולמומחית ההסכמים הנטענים. טענת הנתבעים כאילו התובעים לא ביקשו לעיין בהסכמים אלו נסתרה מפורשות בעדותה של פרופ' גלנדר, אשר אישרה כי דרשה לקבלם שוב ושוב ללא הועיל.  ראו נספח 28 לתצהיר טל בעמ' 169 לנומרטור; חוות דעת גלנדר המשלימה, בעמ' 9, בסעיף 3.1.3: "פירוט מידע נוסף הנדרש לצורך הבדיקה ולא נמסר על ידי הנתבעים...פירוט בגין מהות שכר דירה ואחזקה והסבר לגידול המשמעותי משנת 2019 ואילך".  לא זו אף זו, המומחית הבהירה בחקירתה מדוע ביקשה את הצגת הסכמי השכירות, ומקבלת אני את הסברה, ראו בעמ' 20 שו' 2-7: "אני אחזור, לא ביקשתי לעבור על כל חוזה השכירות מול כל הדיירים, השאלות שלי היו מאוד ספציפיות לתנועות חריגות, לתנועות בין חברתיות, אם בשנה מסוימת אני רואה 600,000 דמי שכירות לחברה שהיא בעצם בעלת הנכס ויש לה הוצאות דמי שכירות, אז אני שואלת, כן, וזה מה שביקשתי, ביקשתי רק מענה קונקרטי לשאלות שהצבתי בחוות הדעת, לא לעשות את כל הביקורות מחדש".
83. בהעדר הסכמי שכירות, ובהינתן אופיה של החברה (חברה להשכרת נכסים (!) ), ולאחר שרונן לא הצליח לתת הבהרה לרישום בדוחות בנקודה זו והפנה, חזור והפנה, לרואה החשבון "צריך להפנות את השאלה הזו לרואה חשבון", (עמ' 63 שו' 13), והודה: " בזה אולי אתם צודקים, אולי פה רואה חשבון היה צריך לעמוד ולתת את ההסבר למה הוא סיווג את זה כסיווג כזה ולא אחרת" (עמ' 67 שו' 15-16), נאלץ הוא להודות ש"אין לי מושג" (עמ' 63 שו' 16), וככל שהנראה הסכום של 600,000 שולם "כדמי ניהול" ל"חברה קשורה" (עמ' 64, שו' 33-32), למרות סיווגו בספרים כ"שכר דירה ואחזקה".
84. למעשה, הסבר חדש זה ניתן עוד קודם לכן על ידי בא כוח הנתבעים, במהלך חקירת המומחית, ראו בעמ' 20 שו' 8-10: "ואם אני אומר לך שה ש-600,000 שאת טוענת שזה דמי שכירות - זה הבל הבלים, כי מדובר בכספים שאוהב ציון מימנה עבור מגדל קיסר לבצע עבודות שיפוצים בבניין"... על כך השיבה המומחית תשובה מוחצת: "אז אם אתה אומר ״הבל הבלים״, לשיטתך הדוחות הכספיים...  אבל אם אתה אומר ״הבל הבלים״ ובדוחות הכספיים זה רשום כדמי שכירות, אתה בעצמך עכשיו אומר שהדוחות הם הבל הבלים" (עמ' 20 שו' 11 , 15-16).
85. בהמשך חקירתה, כשנשאלה שוב האם בקשה לקבל הסברים והכיצד עדותה מתיישבת עם תשובה קודמת שלה לפיה היא אינה חולקת על הדוחות הכספיים, השיבה : "אז על ה-700 האלה שפתאום out of nowhere ב-2019 כתוב ״הוצאות שכר דירה״, אם זה שיפוץ - בכלל, יש פה גם סוגיה מול רשות המיסים, כי כשרושמים משהו כהוצאה- זו הוצאה מוכרת, אם זה שיפוץ אז זה צריך להיות רכוש קבוע וזו לא הוצאה באותה שנה גם מול רשות המיסים, צריך לפרוץ את זה דרך הוצאות הפחת, אז מה זה אומר? שהוציאו על שיפוץ וכתבו ״הוצאות שכר דירה״ ואתה בזה מתפאר עכשיו ואומר לי שמשהו בניתוח שלי לא נכון?" (עמ' 27 שו' 33 - עמ' 28 שו' 5).
86. משקרס הסבר הסכמי השכירות שחתם כביכול אלי ז"ל; ושהבין רונן כי ההסבר החדש (דמי הניהול) מעמיד בצל כבד ביותר את נכונות האמור בדוחות הכספיים ; ומשלא הוצגה ראיה המאשרת כי אותה "חברה קשורה" אליה כביכל עברו דמי הנהול היא אכן מגדל הקיסר, ניסה רונן להפחית מחשיבות הסיווג וטען "הכסף עדיין נשאר בתוך החברות", עמ' 66 שו' 27. גם טענה זו התבררה בהמשך כבלתי מדוייקת, בלשון המעטה, ובכל מקרה הממצא המתקבל בנקודה זו הינו ברור - למרות שהוצאה נכבדה בסך של 600,000 ₪ נרשמה כ"דמי שכירות", לא היו ולא נבראו דמים שכאלו.
87. בעניין זה אני מקבלת את טענות התובעים כי הנתבעים ביצעו תיקון רטרואקטיבי בסך של 300,000 ₪ בגין הוצאות דמי ניהול, תיקון שהנתבעים התעלמו ממנו לחלוטין בתצהירם, ורונן אישר בחקירתו כי: "אין לי את ההסבר החשבונאי המקצועי לתת לאן זה נעשה" (עמ' 68 שו' 8-7). נוסף על כך, איני מקבלת את טענות הנתבעים בסיכומיהם לפיהן מדובר בחיוב בסך של 150,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים עבור הוצאות ניהול כנגד חשבוניות מס שטרם נמשכו על ידם (סעיף 30 לסיכומיהם) -מדובר בטענות חדשות ומאוחרות, שלא גובו במסמכים כדין ובזמן אמת.

 (ב) ירידה ברווח התפעולי של אוהב ציון השקעות החל משנת 2019; עליה ביתרת הספקים

88. גם בעניין שבכותרת משנה זו הנתבעים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לממצאיה של פרופ' גלנדר לפיהם ממוצע הרווח התפעולי של אוהב ציון השקעות צנח באופן דרמטי ממוצע של 647,000 ש"ח לסך של 424,000 ₪ בלבד בתקופה שלאחר פטירת אלי ז"ל (החל משנת 2019, ראו עמוד 6 לחוות הדעת המשלימה).  לא רק שהנתבעים נמנעו מלהתייחס לסוגיה זו בתצהירם, אלא שרונן התחמק ממענה בעדותו, ובא כוחו נאלץ להתערב שוב ושוב ולטעון טענות במקומו (עמ' 57 שו' 26-13).  למעשה, רק בעקבות התערבויות אלו העלה רונן גרסה חדשה שלא נטענה קודם לכן, לפיה הירידה נובעת משתי הוצאות חריגות שהוצאו לכאורה בגין התקנת "צ'ילרים בגג" ("סדר גודל של כמעט 600-700 אלף ש"ח") והתקנת "מתזים" ("כמעט 500,000 ₪") (עמ' 58, ש' 33-34).
89. ברם, גרסה זו קורסת לחלוטין ואינה מתיישבת עם העובדה שרונן העיד כי הוצאות אלו שולמו בשנת "2018 אם אני לא טועה" (עמ' 59, שו' 1-19), ודווקא בשנת 2018 עמד הרווח התפעולי על סך של 774,000 ₪ - הרווח הגבוה ביותר שנרשם בכל השנים. יתרה מכך, רונן לא ידע לספק כל הסבר ענייני לצניחה הנוספת ברווח התפעולי בשנת 2023 בהשוואה לשנת 2022 ופטר את העניין בטענה המתחמקת כי "זה היה צריך לקבל תשובה מרואה החשבון, אין לי כרגע" (עמ' 60, שו' 29).  הימנעותם המכוונת של הנתבעים מלזמן את רואי החשבון שלהם לעדות בסוגיות ליבה אלו שומטת אף את הקרקע תחת הגנתם ומבססת את טענת קיפוח התובעים.
90. מצאתי מקום לקבל אף את טענת התובעים באשר לסוגיית הגידול החד ביתרת הספקים של אוהב ציון השקעת החל משנת 2023. הנתבעים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת מדוע החל משנה זו עלתה יתרת הספקים של החברה מסך של 14,000 - 0 ₪ בממוצע לסך של 361,000 - 319,000 ₪ בממוצע, כאשר ניכר כי מדובר בקפיצה חריגה ודרמטית אשר לא סופקה בעניינה כל הצדקה חשבונאית או עסקית מצד הנתבעים.  ראו בעניין זה בעמ' 13 לחוות הדעת הראשונה בו ציינה המומחית כי הסכום האמור נובע "מיתרת תשלום לצדדים קשורים, בסכום של 175 אלפי ₪ באופן שווה לחברות - רנסנס וחברת י.א.צ השקעות..  שהינה חברה בבעלות מלאה של יורם", וכן בעמ' 11 לחוות הדעת המשלימה.  יצויין כי המומחית ביקשה מהנתבעים הסבר באשר למהות הקשר עם החברות, אולם הנ"ל לא סופק לה, ראו בעמ' 14 לחוות הדעת הראשונה.  סבורה אני כי הסבריו של רונן לסוגיה זו בחקירתו עת טען כי: "כמו שאני מזדקן ההוצאות שלי גדלות, גם הבניין הזה מזדקן וההוצאות שלו גדלות" (עמ' 72, שו' 22) אינם מניחים את הדעת, והימנעותו מלהציג כל מסמך בעניין הוצאות אלו, או למצער, ליתן הסבר הגיוני בדבר הוצאות אלו - מדברת בעד עצמה.
91. אם אסכם עד כה, המומחית העלתה קושיות רבות בשתי חוות הדעת מטעמה, המלמדות על כך שהנתבעים פעלו על מנת להעמיס עלויות על האחים אוהב ציון (כביכול שכר דירה, משכורות, הוצאות שונות), הכל במטרה להקטין את הרווח. הקטנת הרווח משמעה שלא נותרת יתרה לחלוקה, בין היתר לתובעים, ואילו הנתבעים מקבלים כספים מהחברות בדרכים אחרות - אם על ידי הסטה לחברות אחרות, אם כדמי ניהול, ואם בדרך של פירעון הלוואות בעלים - על כך בפרק הבא.

(ג) שינויים ברישומי ההלוואות בספרי אוהב ציון ומגדל הקיסר - מחיקת הלוואה ורישומה מחדש כהלוואת "מנהלים" (הנתבעים) בלבד

92. מן הראיות אשר הובאו בפניי עולה כי בדוחות הכספיים של אוהב ציון השקעות לשנים 2020-2019 נרשם תחת סעיף השקעות לזמן ארוך הלוואה לזמן ארוך הלוואה שהועמדה לחברת הבת, מגדל הקיסר, בסך של כ-1.7 מיליון ש"ח (ראו במוצגי התובעים, ת/1, בעמ' 110 לנומרטור). והנה, בדוחות הכספיים של אוהב ציון השקעות נעלמה הלוואה זו לחלוטין מספרי החברה ללא כל זכר או ביטוי לפירעונה (ראו בדו"ח אוהב ציון השקעות לשנת 2021 במוצגי התובעים, ת/1, בעמ' 79 לנומרטור).
93. במקביל לכך, עיון בדוחות מגדל הקיסר, מלמד כי בדוחות 2020-2019 נרשמה תחת סעיף "התחייבות לזמן ארוך" התחייבות לטובת "חברת האם" - אוהב ציון השקעות בסך של כ-2.7 מיליון ₪. על פי רישום זה, חלקם היחסי של יורשי אלי ז"ל אמור לעמוד על סך של כ- 900,000 ₪, ראו במוצגי התובעים ת/1 בעמ' 46 ועמ' 57 לנומרטור.  והנה, מדוח מגדל הקיסר לשנת 2021 עולה כי הלוואה זו אף היא נמחקה לחלוטין ותחתיה נרשמה התחייבות על שם המנהלים, קרי הנתבעים יורם ורונן בלבד בסך של כ- 3.1 מיליון ₪ (מוצגי התובעים ת/1 בעמ' 27).
94. כשנשאל רונן מדוע נערך שינוי זה לטובת ה"מנהלים" (עמ' 78 שו' 21-17) השיב : " אז שוב, את השאלה הזו הייתי מפנה שוב, לרואה חשבון" (עמ' 78 שו' 24), ואישר כי באותה תקופה היו רק שני מנהלים: רונן ויורם. כשנשאל רונן: "אנחנו גם רואים שההלוואה שהייתה רשומה עד עכשיו לטובת אחים אוהב ציון נרשמה לטובת המנהלים, גם גדלה ב-500,000 שקל, נכון?", השיב : " כן", ובהמשך כשנשאל: "אוקיי, אז בעצם אתה אומר, השאלה היא למה זה רשום על שני המנהלים, התשובה זה רואה החשבון, זה לא אתה?" השיב העד: נכון, כן" (פרו' עמ' 79 שו' 1-8).
95. עוד נשאל רונן: "באיזו שנה מגדל הקיסר פרעה את ההלוואה שאחים אוהב ציון העמידה עליו החל מ-2014?" (עמ' 72 שו' 30-23, וכן בעמ' 73 שו' 16-15), ועל כך השיב תחילה כי הוא "לא יודע" (עמ' 72, שו' 34, עמ' 73 שו' 3, שו' 17) ובהמשך: "לא זכור לי". רונן ניסה להפחית מחשיבותם של שינויים רישומיים אלו וטען כי "כל הכספים נמצאים כל הזמן בתוך המערכת" (עמ' 74, שו' 2) ואולם כאשר אומת עם אי ההלימה בדוחות הכספיים לאוהב ציון השקעות עת נפרעה ההלוואה (עמ' 74 שו' 24-17) התחמק ממענה והפנה את השאלה: "לרואה החשבון" (עמ' 74 שו' 25).  בהמשך, לאחר שעומת רונן עם דוחותיה הכספיים של אוהב ציון השקעות לשנת 2023 בו נכתב מפורשות כי הועמדה הלוואה לחברה קשורה בסך של 1.9 מליון ₪ (עמ' 76 שו' 4) התחמק הוא ממתן מענה וטען: "אם הייתם מגיעים אז בהחלט הייתם מאירים את עיניו של רואה החשבון והייתם גם מקבלים תשובה" (עמ' 76 שו' 12-11).  לא יכולה להיות מחלוקת שציפיה סבירה של בעל מניות הינה שהרישומים בדוחות ישקפו את המציאות.  בנוסף, אם נערך שינוי מהותי (הגורם אליו נפרעת הלוואה), מצופה היה כי עניין זה יובא לאסיפה הכללית, להצבעה, וכי ימסרו כל המסמכים וההסברים מבעוד מועד.  משאלו אינם פני הדברים, מדובר בקיפוח.

(ד) פירעון לא יחסי של הלוואת הבעלים בשנת 2022-2021

96. בסעיף 3.3.2.2 לחוות דעת פרופ' גלנדר הראשונה הצביעה היא על כך שבין השנים 2022-2021 נפרעו הלוואות של יורם או חברות שבבעלותו על סך מצטבר של כ- 2.4 מיליון ₪ ובשונה מהסכם ההלוואה לפיו פירעון הלוואות הבעלים יתבצע "פרו-רטה": "סכומים אלה נפרעו לטובת חברות שבבעלות מלאה של יורם ללא התייחסות ופירעון להלוואת הבעלים אשר ניתנה על ידי אלי" (עמ' 16 לחוות הדעת). רונן בתצהירו הודה כי בוצע החזר הלוואת בעלים ליורם בלבד (סעיף 16 לתצהיר רונן) ואולם, בעדותו טען רונן כי מתוך הסך שהוחזר ליורם (2,350,000 ₪), הסך של 400,000 ₪ הינו עבור משכורות (ראו חקירתו בעמ' 84 שו' 23: "400,000 ₪ זה שכר עבודה, הוא הוציא חשבונית מיד").  רונן הודה כי סך של 1,900,000 ₪ נפרע עבור הלוואות (עמ' 84 שו' 19), וכשנשאל על ידי בית המשפט מדוע רק יורם קיבל כספים כהחזר הלוואות, השיב (עמ' 84 שו' 30-39): " אני אסביר לך, כי יורם נתן את ההלוואות הכי גדולות בחברות".
97. בהמשך, כשהופנה רונן לסעיף 9 להסכם ההלוואה ומנגנון החלוקה היחסית עת מוחזרות הלוואות ונשאל בעניין זה: "עזוב שהן היו גבוהות, נגיד הן היו הכי גדולות, אבל היה להם מעמד אחר?"... ועל כך השיב: "לא היה שום מעמד, אם היו מבקשים בהחלט גם הייתי מאשר" (עמ' 85 שו' 1-3).  וכשנשאל מפורשות : " למה לא חילקתם את זה פרו רטה? אתה מכיר את המונח ״פרו רטה״? השיב: " אני חושב שאם הייתה מגיעה דרישה - בהחלט היינו מחלקים את זה, אני גם חושב שלא היה מספיק כסף אז באותו זמן לחלק, היה בסך הכל סך של, אם הייתה דרישה - היינו מחלקים, אני גם היום מאשר, אם גם היום יבקשו" (עמ' 85 שו' 6-11).  כשנשאל רונן היכן הפרוטוקולים המאשרים את הפירעון ליורם בלבד, השיב תשובה לא עניינית (עמ' 85 שו' 17-19).
98. איני מקבלת את הסבריהם של הנתבעים לפירעון הלוואה ליורם בלבד, שלא בהתאם להסכם ההלוואה. ראשית אזכיר כי קולו של יורם, אשר הינו דמות מפתח בשאלת ההלוואות, לא נשמע בהליך זה, על כל המשתמע מכך.  שנית, וגם בהנחה שיורם נתן את ההלוואות הגבוהות ביותר לחברות (ואיני קובעת ממצא בעניין זה), הדבר אינו מצדיק התעלמות מהמנגנון הקבוע בהסכם ההלוואה עליו חתומים כולם.  שלישית - התנערותו של יורם מהסכם ההלוואה הינה טענה המתבררת בבית משפט לענייני משפחה, ובשלב זה, כל עוד אין הכרעה בטענותיו, ההסכם מחייב לכל דבר ועניין ולא ניתן לפעול בניגוד לאמור בו.  רביעית - העובדה שהצדדים לא פנו לבוררות באשר לפרשנות הסכם ההלוואה (ראו עדות רונן בעמ' 85 שו' 32-34) אף היא אין בה כדי להביא לביטולו באופן חד צדדי.
99. מכל המקובץ עולה תמונה ברורה - לאחר פטירתו של אלי נפרעו הלוואות בעלים לטובת יורם בלבד. פירעון זה נעשה בניגוד למנגנון הקבוע בהסכם ההלוואה; יש לראות בכך פגיעה בציפיית התובעים לקבל את חלקם היחסי בהחזר הלוואות, והדבר עולה כדי קיפוח מיעוט.

(ה) הקטנה רטרואקטיבית של יתרות הלוואת הבעלים אשר הייתה רשומה על שם אלי ז"ל עד לפטירתו - בצריך עיון

100. התובעים טענו כי לאחר פטירת אלי, הנתבעים ביצעו שינויים בכרטיסיית החו"ז של אוהב ציון השקעות והקטינו את יתרת הלוואת הבעלים אשר הייתה רשומה על שם אלי ז"ל ב-980 אלפי ₪. בעניין זה נסמכו התובעים על ניירות העבודה שקיבלו מהנתבעים; חוות דעת גלנדר (ראו בחוות דעת גלנדר הראשונה בסעיף 3.3.2.2.  וכן בחוות דעת גלנדר המשלימה בסעיף 3.1.1.ה: "נמצאו כי נעשו רישומים במסמכי הנהלת החשבונות של החברה, באופן אשר הפחית את יתרת החוב של החברה כלפי אלי ז"ל ב"כ-980 אלפי ₪") ומכתב בוכניק.  הנתבעים הדפו טענה זו וטענו כי סכומי הלוואות הבעלים של אלי עמדו תמיד על סך של כשני מיליון ₪ והתיקון שבוצע בוטל (סעיף 19 לתצהיר רונן, חקירת רונן עמ' 80 שו' 21).
101. מהתשתית הראייתית אשר הונחה בפני עולה תמונה לפיה לכאורה בתקופה שבין מאי לאוקטובר 2018 נרשמו בדוחות אוהב ציון השקעות פקודות יומן רטרואקטיביות לשנת 2016 (קרי עבור שנה לפני פטירת אלי), במסגרתם הקטינו הנתבעים את יתרות הפתיחה של אלי ובמקביל הגדילו הם את יתרות החוב של החברה כלפי הנתבעים בסך של 900 אלפי ₪.
102. במסגרת חוות דעת גלנדר הראשונה בעמ' 15 בחנה היא את דו"ח מאזן בוחן יתרות לשנת 2016, והראתה כי הגם שביום 29.5.18 נכתב כי יתרת הלוואת הבעלים של אלי עמדה על סך של 3.9 מליון ₪ הרי שביום 22.10.18 נכתב כי זו קטנה לסך של 2.9 מיליון ₪ ובמקביל כאמור, עלתה יתרת החוב של החברה לנתבעים בסך של כ-900 אלפי ₪. לעניין זה ציינה גלנדר כי לא היה ברשותה מידע אודות מועד העברת פקודות היומן ומהותן עבור שנים 2019-2018 ועל כן אין באפשרותה "להסיק האם פקודות היומן על סך כ-900 אלפי ₪ בוטלו והיתרות חזרו לקדמות (ואם כן אז מדוע?), או שהסכום הנ"ל נמשך על ידי האחים והיתרה קטנה בהתאם לסכום המשיכה".
103. רונן טען כי "התיקון" ברישום זה "בוטל", אולם לא סיפק מסמכים בדבר פירעון ההלוואות הבעלים או השינויים שבוצעו (עמ' 83, שו' 9-10, שו' 30: "אני צריך לבדוק מול הרואה חשבון שלי"). בהמשך אף הציג גרסה מתגלגלת באשר לפעולות הקיזוז (עבור הלוואת אלי ז"ל) והפירעון (עבור הנתבעים).  בתחילה טען הוא כי: "רק מי שקיבל חזרה היה יורם" (עמ' 83 שו' 20) וכי "ייתכן מאוד (שאלי - הערה שלי) משך מחברות אחרות ואז עשו את הקיזוז פה, את זה אני צריך לבדוק, לי את את התשובה כרגע" (עמ' 83 שו' 22-24) כאשר נשאל מתי נמשך הכסף על ידי אלי, השיב הוא כי: "אחרי שהוא נפטר, כן, שהיו לו משיכות לפני כן, יכול להיות" (שו' 28).
104. לא למיותר להזכיר את מכתב בוכניק בו נאמר: "העברות בסכומים חריגים מכרטיסי החו"ז של אלי אוהב ציון, לטובת כרטיסי החו"ז של אחיו, ה"ה יורם ורונן אוהב ציון. העברות האמורות יצרו הקטנה של יתרת הזכות המגיעות למנוח במיליוני שקלים, לטובת בעלי המניות האחרים".  איני מקבלת טענת הנתבעים לפיה מכתבו של בוכניק מיום 4.10.23 אשר מאשר כי הנתבעים שיתפו באופן "מלא" פעולה עמו (לצרכי ביקורת) יש בו כדי ללמד שהרישומים תוקנו, מה עוד שבוכניק היה בתמונה רק עוד חודש מרץ 2022; דו"חות 2021 אושרו רק מאוחר יותר ולא היתה על ידו כל ביקורת לגבי הנעשה ממועד עזיבתו.
105. למרות האינדקציות אשר הובאו לעיל והונחו בפניי בדבר ביצוע שינויים בדיעבד בהלוואות הבעלים הרשומות, בחרתי שלא לקבוע ממצא קונקלוסיבי בעניין זה. כנזכר לעיל, בבית המשפט לעייני משפחה מתנהלת תביעת יורם הנוגעת להלוואות הבעלים (תמ"ש 55656-12-21).  עיון בכתב התביעה בתביעת יורם (צורף כנספח ב' לתצהיר רונן) מעלה כי עיקר טענת רונן באותו ההליך הינן כי במהלך השנים העביר הוא לחברות המשפחתיות הלוואות בעלים בשיעור גבוה משמעותית מהלוואות הבעלים שהעמידו יתר האחים וללא שחתמו הסכמי הלוואה מסודרים (סעיפים 17 ו-28 לתביעת יורם).  בתביעה זו עתר הוא להשבה של כספים.  מאותה התביעה עולה כי הגם שמדובר בתביעה על סך של מעל ל-5 מיליון ₪, הרי שרק סך של 900,000 ₪ מיוחסים לאוהב ציון אחזקות (סעיף 10 לתביעת יורם) ולמעשה התביעה מתייחסת בעיקרה לנתבעות אחרות שכלל אינן חלק מהליך זה ("סוכה לבנה", סעיפים 7-8 לתביעת יורם, חברת "החניון המרכזי" סעיף 9 לתביעת יורם, ראו בעניין זה גם יתר הנתבעות באותה התביעה כדוגמת הנתבעת 2 שם - אר אס איי חברה לבניה בע"מ).
106. דומה כי עניין גובה ההלוואות הנ"ל (ודוקו, להבדיל ממצאיי בסעיפים 92-99 לעיל שעומדים על תילם ללא קשר להכרעת בית משפט למשפחה) ידון במלואו בהלך המקביל. הלכה למעשה, ניתנה על כך הסכמה דיונית עוד בישיבת קדם המשפט שהתקיים בפניי ביום 6.11.25, עת הצהירה ב"כ התובעים כדלקמן: " יש נקודה אחת של הלוואות הבעלים שזה חלק מהתביעה ששם אם גבירתי תחליט לא לדון בנושא הזה, אפשר לשים כוכבית ובזה לא לדון ונתייחס להוצאות וככל שההליך שם יתברר, אם נתקדם בהתאם להחלטת כבודה, אנחנו מבינים את העניין, היא נקודה חופפת" (פרו' עמ' 10 שו' 21-24).  לפיכך, איני קובעת ממצא עובדתי בנוגע לנזכר בתת פרק זה וההכרעה בשאלת גובה הלוואות הבעלים אשר העניק כל בעל מניות לחברות תוכרע על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

טענות נוספות לקיפוח - שנדחות