"הביטוי "קיפוח", שהחליף את הביטוי "עושק בעלי מניות המיעוט", הביא עמו פרשנות ליברלית המקלה על בעלי מניות המיעוט שקופח לזכות בסעד כנגד בעלי מניות הרוב המקפח... קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה".
- 00בע"א 8857/21 טל גינזבורג נ' מדיפאוור אוברסיז (פורסם בנבו, ניתן ביום 26.2.23, להלן: עניין גינזבורג), בסעיף 33, סוכמה ההלכה הרווחת :
0"זה מכבר הכירה פסיקתנו בנסיבות שונות כנסיבות אשר מקימות את זכותו של בעל מניות המיעוט להסרת הקיפוח ולהפרדת כוחות בחברה, ובהן: ניהולה הכושל של חברה; פגיעה מתמשכת בציפיותיו הלגיטימיות של המיעוט להשתתפות בניהולה השוטף ובחלוקת רווחיה; וכן משבר אמון חריף בין בעלי המניות בחברה פרטית אשר מנוהלת כמעין-שותפות (ראו: עניין אדלר, שם; ע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין, פ"ד מו(1) 125,131-130 (1991); רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380,383 (2005); ע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' חביב, פסקאות 18-17 [פורסם בנבו] (28.2.2016); וכן ע"א 4588/19 קרדוש-סאלם נ' חברת קרדוש ושות' בע"מ, פסקאות 17-16 לפסק דיני [פורסם בנבו] (20.4.2021))."
- ככל שייקבע על ידי בית המשפט כי הוכח קיפוח, אזי כאמור, לבית המשפט שיקול דעת נרחב במתן הסעדים וההוראות להסרת הקיפוח והפתרון למקרה שבפניו תוך שהוא אינו כבול לסעד שנתבע בתביעה, (עניין אדלר, פסקאות 72 ו- 76, צפורה כהן בעמוד 173), בעניין זה אדון בהמשך.
נטל ההוכחה הנדרש להוכחת קיפוח
- כפי שצויין בסעיף 35 לעניין גינזבורג :
"כללי הראיות אשר חלים בכגון דא קובעים כי על בעל המניות אשר טוען לקיפוח מוטל נטל הבאת ראיות: הנטל להציג ראיות לכאורה בדבר קיום הקיפוח הנטען. אם יצליח התובע להראות קיפוח ברמת הוכחה לכאורית זו, יעבור נטל ההוכחה אל הנתבע אשר יידרש להוכיח אחרת. נטל זה, משמעו נטל השכנוע: הנתבע יידרש להביא ראיות אשר תשכנענה את בית המשפט, על פי מאזן ההסתברויות, כי הדברים אינם כפי שהם נראים וכי לאמיתו של דבר החברה לא נוהלה בדרך שעולה כדי קיפוח המיעוט (ראו: עניין גליקמן, בעמ' 287,289; עניין בכר, בעמ' 248; ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, פסקה 40 [פורסם בנבו] (28.5.2012)). הטעמים להעברתו של נטל השכנוע כאמור אל הנתבע זהים לאלו שמאחורי הכלל "הדבר מעיד על עצמו" אשר משתייך לדיני הנזיקין (ראו: סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין); וכן ישראל גלעד דיני נזיקין - גבולות האחריות ב 1259-1258 (2012)). כאשר מכלול הנסיבות וניסיון החיים הכללי מאששים את תרחיש הקיפוח, בעל השליטה בחברה הוא איש-פנים שבידו ההסבר האמיתי לנעשה, ובלבו הרצון להסתיר פרטי מידע שאינם לטובתו - זאת, בשעה שבעלי מניות המיעוט, שלכאורה קופחו, נמצאים במצב של נחיתות בכל הקשור ליכולתם להגיע למידע כאמור. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר הנתבעת היא החברה עצמה. מנגנון זה מקיים שוויון בין בעלי הדין בהתדיינות אזרחית כאשר בית המשפט נדרש להכריע בטענת הקיפוח - לכאן או לכאן - בתנאים של חוסר ודאות עובדתית (ראו: Alex Stein, Foundations of Evidence Law 219-225 (Oxford University Press - 2005); וכן Ariel Porat & Alex Stein, Tort Liability under Uncertainty 92-95 (Oxford University Press - 2001))".
- לצד ההלכה הקונקרטית הנ"ל הנוגעת להוכחת טענת הקיפוח, לא יהיה זה מיותר להזכיר את ההלכה הכללית הקובעת כי הימנעות בעל דין מהבאת ראיה או עדות רלוונטית המצויה בהישג ידו, וללא הסבר סביר, מקימה נגדו את החזקה הידועה כי אילו הובאו אותן ראיות או עדויות, הן היו פועלות לחובתו ומחלישות את גרסתו (ראו ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ, פורסם בנבו, ניתן ביום 27.7.08, בפסקאות 25-27).
זכותו של בעל מניות לקבלת מידע
- לעניינו כאמור טענו התובעים כי למרות דרישות חוזרות ונשנות, לא קיבלו את המידע והמסמכים שהתבקשו, בין היתר על ידי המומחית, כדי להתחקות ולעמוד על טיב הפעולות שבוצעו בחברות ובספריהן. זכות העיון במסמכי החברה והזכות למידע של בעלי מניות הינה עקרון יסוד בדיני החברות, והינה מעוגנת בסעיפים 187-184 לחוק החברות, ראו גם מאמרו של י' דנצינגר, "הזכות למידע אודות החברה", בורסי 2000, בעמ' 6-7.
- בבסיסה של זכותו של בעל מניות למידע ניצבות מספר תכליות מהותיות המשולבות זו בזו: במישור האישי, היא נועדה לאפשר לבעל המניות להגן על קניינו; לקבל החלטות מושכלות בנוגע להשקעתו (לרבות אופן הצבעתו באסיפות הכלליות - ראו רע"א 981/18 קידוחי מוסא בע"מ (דריל קינג) נ' בדארנה, פורסם בנבו, ניתן ביום 2.5.18, בסעיף 6) ולכלכל את צעדיו ככל שמתעורר צורך בנקיטת הליכים משפטיים כנגד החברה, בעלי מניותיה ואורגניה (רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי, פורסם בנבו, ניתן ביום 27.8.14, בסעיף 58). בית המשפט העליון עמד על חשיבותו המהותית של מידע בקבלת החלטות של בעלי מניות בע"א 741/01 מאיר קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל פורסם בנבו, ניתן ביום 19.5.03, בסעיף 10:
"המידע הוא כלי חיוני למימוש זכותו של בעל מניות לעשות במניותיו ובזכויותיו הרכושיות בחברה בדרך שתאפשר לו מיצוי מרב התועלת מרכושו".