- המשיבים התייחסו גם לטענה הנוגעת לאי-חלוקת דיבידנדים. לגישתם, הפסקת החלוקה נעשתה לאור ההחלטה המוסכמת על כל בעלי-המניות להשקיע את כספי החברה ביוזמות נוספות. הם הוסיפו כי במועד מתן העדויות בהליך, היה ברור לכל כי החברה אינה במצב המאפשר חלוקת דיבידנדים. על כל פנים, לבעל מניות אין זכות קנויה לחלוקת דיבידנד.
- המשיבים התייחסו בהרחבה למסקנה של רו"ח סלובודיאנסקי בחוות-דעתו, לפיה לחברה יש הכנסות לא מדווחות בשווי כ- 3.5 מיליון ₪. לטענתם של המשיבים, הפער בהכנסות אליו מתייחס רו"ח סלובודיאנסקי נובע מהענקת הנחות ומבצעים בבר; הענקת שתיה ואוכל חינם לאנשי צוות, ספקים, בעלי-מניות ועוד; "פינוקים" חינם ללקוחות הבר (לטענת המשיבים "פינוקים" הינם משקאות המחולקים חינם לבאי הבר לאחר שהם רכשו מספר משקאות בתשלום, ועל-מנת לעודד את הלקוחות לשוב בעתיד לבר – ר' פ/19.4.2016, עמ' 55, ש' 15-11); וגודל כוסות הבירה. לטענת המשיבים, הם – בניגוד למבקשים - תמכו את טענותיהם הללו בעדויות וראיות שלא נסתרו על-ידי המבקשים. המשיבים הוסיפו כי טענת המבקשים אודות קיומן של הכנסות בלתי-מדווחות, מייחסת להם עבירה פלילית. לכן, הנטל בהוכחת הטענה הוא גבוה יותר. רו"ח פרבר הצביע על הטעויות השונות שבחוות-דעתו של רו"ח סלובודיאנסקי, טעויות שהן שהביאו אותו למסקנה השגויה אודות קיומן של הכנסות בלתי-מדווחות.
- המשיבים התייחסו בסיכומיהם למספר טענות שהמבקשים לא חזרו עליהן בסיכומים מטעמם – הטענה אודות סיום ההתקשרות עם מר חסון, והטענה אודות החשש מפני סיום ההתקשרות עם בעלי-מניות נוספים. מאחר שהמבקשים זנחו טענות אלה, אין מקום להתייחס אליהם במסגרת פסק דין זה.
- המשיבים הוסיפו וטענו כי הם פועלים לטובת החברה ולטובת כל בעלי-מניותיה. הם ציינו כי במהלך השנים בהם נוהלה התביעה, התדרדר מצבו של הבר והוא הפך מבר מוביל לבר המצוי במצב קשה. לגישתם, הדבר נובע בין היתר מהסכסוך בין בעלי-המניות ומפעולותיהם המזיקות של המבקשים, כמו גם מעבודות הרכבת הקלה באזור הבר, ממבצע צוק איתן ומ"ירידה בטרנדיות". בעקבות כל אלה, נקטו המשיבים בצעדי התייעלות כדי להתאים את עלויות התיפעול להיקף הפעילות המצומצם בבר: כך, המשיבים 2-1 חדלו לעבוד כמנהלים ולקבל תמורה על כך, משרת איש התיקונים צומצמה, כמות המאבטחים צומצמה, נעשה חסכון בהוצאות תוכן וכו'. המשיבים אף החליטו להימנע מלמשוך את מלוא דמי-הניהול המגיעים להם על-פי ההחלטה בצווים הזמניים - לאור מצב החברה. יחד עם זאת, מדיניות ה"פינוקים" לא נפגעה, מה שמעיד על חשיבותה להצלחת הבר.
- המשיבים טענו כי מנהלי החברה משקיעים את מלוא מרצם בבר, וכי הם מעודדים את כל בעלי-המניות להיות פעילים בו. הם אף טענו כי הם מאפשרים סחר חופשי במניות החברה. כך במהלך השנים בהן היה הבר פעיל, בוצעו עסקאות רבות במניות החברה, גם עם צדדים שלישיים. לטענת המשיבים ביקשו אותם צדדים שלישיים לרכוש את מניות המבקשים, אך אלו סירבו. המסקנה העולה מכך היא כי חרף העובדה שמדובר בחברה פרטית, יכול בעל-מניות המבקש למכור את מניותיו - למצוא מי שירכוש אותן ממנו, בין בתוך החברה או מחוצה לה.
- המשיבים ציינו כי המבקשים פועלים על-מנת לפגוע בחברה, בעיקר כאשר הם לוקחים חלק בהקמת ברים המתחרים בבר הרדיו. מעבר לכך, המבקשים פוגעים בחברה לאור ניסיונם לגרוף רווחים אישיים, ובכך שהם צורכים שתייה ומזון מעבר לתקציב המוסכם. לפגיעות אלה נוספה העובדה כי המבקשים הגישו את התובענה דנן. המשיבים טענו כי המבקשים לא הוכיחו טעם המצדיק התערבות בוטה של בית-המשפט בחברה תוך כפיית רכישת מניותיהם של המבקשים – רכישה המהווה פגיעה קניינית בבעלי-מניות הרוב. לגישת המשיבים, מלכתחילה על המבקשים לנסות ולמכור את מניותיהם בשוק החופשי. המשיבים הוסיפו כי אין מדובר במקרה דנן בחברה שהיא ב"מעין שותפות", חברה מהסוג שלגביו נקבע כי ישנם מקרים המצדיקים "הפרדת כוחות".