באשר לשווי החברה, הפנו המשיבים להלכה הפסוקה על-פיה יש לאמוד את שווי החברה על-פי שיטת היוון תזרימי מזומנים (DCF), ולא על-פי שיטת שווי השוק. הם הוסיפו כי יש להעדיף את הערכת השווי של רו"ח פרבר על פני זו של רו"ח סלובודיאנסקי הלוקה ב"אופטימיות יתר". עוד טענו המשיבים כי הם העמידו את כל המידע הנדרש בפני בית-המשפט כדי להפריך את טענות המבקשים בעדויות שהובאו על ידם ושלא נסתרו.
דיון
- מספר נושאים טעונים בירור והכרעה במסגרת פסק-הדין הנוכחי. ראשית יהיה מקום לבחון את השאלה האם המבקשים קופחו. כפי שעולה מהאמור לעיל, מבוססת טענת הקיפוח על עמדת המבקשים לפיה המשיבים ניהלו את החברה כדי לקדם את האינטרסים העצמיים שלהם ולא לטובת החברה. לגישת המבקשים, אין להם עצמם תפקידים בחברה ולכן הם אינם יכולים ליהנות מהבעלות שלהם; קשה להם למכור את המניות שלהם בחברה במחיר הוגן והם הפכו לכן ל"בני ערובה" של המשיבים. במסגרת בירור טענת הקיפוח יהיה מקום לברר – כפי שיפורט להלן - את השאלה מהו היו יכולות להיות הציפיות הלגיטימיות של המבקשים במסגרת החברה, והאם ציפיות אלה נפגעו.
אם ייקבע כי היה קיפוח בניהול החברה על-ידי המשיבים, יהיה מקום לבחון את השאלה מהו הסעד הראוי בנסיבות הענין, והאם יש לקבל את בקשת המבקשים בהקשר זה לפיה המשיבים ירכשו מהם את מניותיהם.
אם תתקבל בקשת המבקשים, וייקבע כי מניותיהם יירכשו על-ידי המשיבים, יהיה מקום לבחון את השאלה מהו שווי החברה, וזאת בהתאם לחוות-הדעת המומחים מטעמם של שני הצדדים או בהתאם לנתונים נוספים שעולים מהראיות. לאור זאת יהיה מקום לקבוע מהו שווי המניות של המבקשים שאותן יהיה על המשיבים לרכוש מהם.
כל העניינים הללו יידונו בפירוט להלן.
האם היה קיפוח?
- השאלה הראשונה שיש לבחון אותה במסגרת פסק-הדין, היא השאלה האם התקיימו תנאי ס' 191 לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). הסעיף קובע:
"(א) התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי-המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו ענייני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי-המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".
- ההלכה הפסוקה התייחסה לשאלה מהו קיפוח, בין היתר בפסק-דין שניתן לאחרונה על-ידי בית-המשפט העליון בע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' דדון (28.2.2016) (להלן: "עניין פרט תעשיות"). באותו ענין קבע בית-המשפט (כב' השופטת חיות) כי –
"משהומר סעיף 253 לפקודת החברות בסעיף 191 לחוק החברות, ומשהחל בעקבות כך השימוש בטרמינולוגיה של 'קיפוח' תחת טרמינולוגיה של 'עושק המיעוט', זכה הסעיף לפרשנות ליברלית והורחב מעגל המקרים הבאים בגדר עילה זו... כך נקבע כי יש לבחון האם נפגעו ציפיותיהם הלגיטימיות של בעלי-המניות הטוענים לקיפוח וכי התשובה לשאלה הזו היא תלוית נסיבות ועשויה להשתנות ממקרה למקרה בשים לב למכלול השיקולים הצריכים לענין".(ר' גם: ע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר (14.12.2006); ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ (28.5.2012)).