- המשיבים טענו כי יש לדחות את עמדתו של רו"ח סלובודיאנסקי לפיה הרישום והביטול בקופות הבר נועד כדי לשלשל את הרווחים לכיסם של בעלי-מניות הרוב במקום לקופה. ראשית, אף לא אחד מעדי המבקשים טען כי הוא ראה או שהוא יודע שהמשיבים גונבים כספים מהבר. שנית, לטענת המשיבים הוכח כי לבעלי-המניות אין גישה לכספים המופקדים בקופה של הבר, ורק הברמנים נהנים מגישה כזו. בנוסף כל פעולה נרשמת בקופה, גם אם היא "פינוק" או אם היא מבוטלת בסופו של דבר, מאחר שזהו האופן בו מתבצע המעקב אחרי המלאי. מר נאמן העיד בהקשר זה כי דו"ח בו יש 17% ביטולים אינו יוצא דופן.
באשר לטענה הנוגעת לעליה חריגה בהוצאות החברה, טענו המשיבים כי ניתן להסבירה בהוצאות האחזקה בחלוף הזמן ובעובדה שלא נעשה שיפוץ בבר. עליה נוספת בהוצאות קשורה בהבאת תקליטנים מחו"ל. העלייה בהוצאות הניהול נבעה מחילופי גברי בבר. המשיבים אף ציינו כי בתקופה המדוברת עברה החברה ביקורת של מס הכנסה, שלא מצא דופי בהתנהלותה.
- באשר לטענת רו"ח סלובודיאנסקי בדבר חשד לפיו בעלי-מניות הרוב מתוגמלים מפעילותם בפסאז' ללא שיתוף בעלי-מניות המיעוט, הדגישו המשיבים כי מניות החברה בפסאז' הועברו לצד ג' ללא תמורה, וכי הם עצמם לא הרוויחו מהעברת מניות הזו, העברה שנועדה לצמצם את חשיפת החברה והפסדיה.
דיון
שיעור המוצרים שאין כנגדם הכנסות מדווחות
- כפי שהובהר לעיל, טענת המבקשים הנוגעת להכנסות הלא מדווחות מבוססת על חוות-דעתו של רו"ח סלובודיאנסקי שהתייחס להפרש בין עלות המכר כפי שהיא עולה מדוחות החברה לבין עלות המכר המשוקללת כפי שהוא חישב אותה לשנים 2012-2014. חישוב זה מעלה קיומו של פער לא מוסבר בסכום של 3.5 מיליון ₪. מאחר שהמבקשים לא העלו טענת קיפוח בנוגע לשנת 2012, הרי שיש להתייחס לשנים 2013-2014 בהן שיעור הפער הוא 2,539,352 ₪. המשיבים טענו כאמור כי הפער הזה נובע ממוצרים של הבר שחולקו ללא תשלום.
חרף המחלוקות שהיו בין רואי-החשבון, הם הסכימו בסופו של דבר על נתון דומה לפיו בין 15% ל-20% מכלל התצרוכת בבר חולקה ללא שנגבה תמורתה תשלום שהגיע לחברה (פס' 78.5 לחוות-דעתו הראשונה של רו"ח פרבר; פס' 206 לחוות-דעתו השלישית של רו"ח פרבר; פ/19.4.2016, עמ' 34, ש' 20 לחקירתו של רו"ח סלובודיאנסקי).
האם חלוקה של 15%-20% מתצרוכת הבר ללא תשלום היא סבירה?
- המומחים היו חלוקים ביניהם בהתייחס לשאלה האם חלוקה בשיעור של 15%-20% היא סבירה. המשיבים טענו כאמור כי מדובר בשיעור סביר, בעוד שעמדת המבקשים היתה כי מדובר בשיעור החורג באופן משמעותי מהסביר והמקובל בתחום הברים. לגישתם, אם אלה פני הדברים, המסקנה היא כי המשיבים העלימו הכנסות או לפחות כי הם ניהלו את הבר באופן רשלני.
- רו"ח סלובודיאנסקי ביסס את מסקנתו בנושא זה על ניסיונו כחוקר בכיר במחלקה הפלילית של רשות המיסים. הוא קבע בהתאם לניסיון זה כי האחוז הסביר של חלוקה חינם בברים הוא 3%-5%. אחוז גבוה יותר אינו סביר (פ/19.4.2016, עמ' 25-24). רו"ח פרבר הודה, לעומת זאת, כי לו עצמו אין ניסיון או ידע בנוגע לאחוז המקובל בברים לחלוקה חינם. את מסקנתו לפיה האחוז המקובל הוא 15%-20% ביסס רו"ח פרבר על שיחות שהוא קיים עם שני רואי-חשבון אחרים העוסקים בתחום הברים. רואי-החשבון הללו אמרו לו בעל-פה כי מדובר באחוז סביר (פ/19.4.2016, עמ' 83-82).