אני סבורה כי יש להעדיף את מסקנתו של רו"ח סלובודיאנסקי בהקשר זה, מסקנה שהיתה מבוססת על ניסיונו המקצועי הרלוונטי, ניסיון שהקנה לו מומחיות והבנה עליהם הוא הסתמך. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם ההתרשמות הכללית החיובית שלי מעדותו המקצועית והאמינה של רו"ח סלובודיאנסקי. המסקנה העולה מהדברים הללו היא כי חלוקה של 15%-20% משיעור המכירות הכולל בבר בחינם, חורגת מהסביר בהתייחס לאחוז של חלוקה חינם בברים.
האם ניתן לקבוע כי המשיבים גנבו חלק מהכנסות הבר?
- לעובדה שבבר ישנן מכירות שאין כנגדן הכנסה באחוז שהוא בלתי סביר יחסית למקובל בברים אחרים (לגישת סלובודיאנסקי – מדובר בהפרש של למעלה מ-10% מהנהוג בברים אחרים), יכולים להיות לכאורה שני הסברים אפשריים. האחד – כי הבר מתנהל בצורה רשלנית, תוך חלוקת מוצרים בכמויות בלתי-סבירות ללא תשלום; והאחר – כי חלק מהכנסות הבר נגנבות, ולכן אינן מגיעות לידי החברה.
- השאלה איזו מבין שתי המסקנות הללו היא המסקנה הנכונה, איננה שאלה פשוטה. בהקשר זה יש לציין קודם כל כי העובדה שהבר פועל בצורה לא כלכלית תוך חלוקה של מוצרים ללא תשלום באחוז בלתי סביר, מעוררת כשלעצמה תמיהה.
- התמיהה הזו מתחזקת נוכח התנהלות המשיבים בנוגע לנתונים שהיו אמורים להיות בידיהם, ושהם לא גילו אותם למומחה מטעם המבקשים, ואף המומחה מטעמם לא עשה בהם שימוש. המשיבים נמנעו מלהעביר לרו"ח סלובודיאנסקי נתוני אמת שהיו בידיהם הנוגעים להתנהלות החברה (או שהם העבירו נתונים חלקיים רק לאחר שתי חוות-הדעת שניתנו על-ידי רו"ח סלובודיאנסקי, ראו פס' 205 לחוות-דעתו השלישית של רו"ח פרבר). כתוצאה מכך נאלץ רו"ח סלובודיאנסקי לבצע חישובים עצמאיים ולאסוף נתונים בדרך עקיפה (פ/19.4.2016, עמ' 26, 33).
אולם גם המומחה מטעם המשיבים, רו"ח פרבר, נמנע מעריכת חישובים עצמאיים תוך הסתמכות על מלוא הנתונים שהיו זמינים לו. חוות-דעתו של רו"ח פרבר עסקה רק בניסיון לקעקע את חוות-הדעת של רו"ח סלובודיאנסקי – ולא בניסיון עצמאי להסביר את האופן בו החברה התנהלה על-סמך מכלול הנתונים הנוגעים לכך. רו"ח פרבר לא נתן כל הסבר משכנע לכך שחוות-דעתו לא הציגה חישוב עצמאי ונתוני אמת על התנהלות הבר (פ/19.4.2016, עמ' 77-76). יתרה מזאת, הוא העיד כי הנתון של חלוקה חינם של 15%-20% מתצרוכת הבר – אף הוא "נמסר לו" ולא חושב על-ידיו (פס' 206 לחוות-דעתו).