חוו"ד רו"ח סלובודיאנסקי
- המבקשים הפנו לחוות-הדעת שהוגשה מטעמם על-ידי רו"ח סלובודיאנסקי. לגישתם, חוות-דעת זו מעלה כי המשיבים קיפחו אותם בקיפוח חמור, תוך שהם מקבלים דמי-ניהול ושכר-עבודה שאינם משקפים את מצב החברה. משיכות הכספים הללו מהוות משום כך דיווידנד, שמחולק שלא כדין רק למשיבים. מאחר שנטען כאמור כי אין משקל לחוות-דעתו של המומחה מטעם המשיבים – שהמשיבים התנערו ממנה, הרי שאין חוות-דעת נגדית המערערת על מסקנות חוות-דעתו של המומחה מטעם המבקשים, רו"ח סלובודיאנסקי. לאור חוות-דעת זו, יש להיעתר לסעד המבוקש על-ידי המבקשים, ולהורות למשיבים לרכוש מהם את המניות שלהם לפי שווי חברה של כ-4.91 מיליון ₪. יש לקבל את חוות-דעת סלובודיאנסקי גם ביחס להכנסות הלא מדווחות שהיו לחברה בשנים 2012-2014 בסכום מוערך של 3,539,352 ₪ וכן ביחס לעובדה כי בשנת 2014 נגרם לחברה הפסד כספי כתוצאה ממשיכת דמי ניהול בסכום של 1.1 מיליון ₪ על-ידי בעלי-מניות הרוב.
עילות התביעה והעמידה בנטל
- המבקשים ציינו כי המשיבים כולם, יחד ולחוד, גרמו למבקשים לנזקים תוך הפרת חובותיהם על-פי דין, בין כדירקטורים, כנושאי משרה או כבעלי-מניות הרוב בחברה. בכלל זה הפרו המשיבים חובותיהם הן מכוח דיני החברות והן מכוח דיני החוזים. המשיבים 1-3 הם בעלי-מניות ודירקטורים בחברה, הם זוכים לתשלום דמי-ניהול כנגד שירותים לחברה והם רואים עצמם כ"מנכ"ל" של החברה. המשיבה 4, חברת גארד, היא חברה בבעלות מר גזית. היא חלק מדבוקת השליטה בחברה יחד עם משיבים 1-3, ואף היא נושאת באחריות לנזקי המבקשים.
- המבקשים ציינו כי לגישתם הם עמדו בנטל שהוטל עליהם מכוח עדויותיהם וחוות-הדעת מטעמם. עוד טענו המבקשים בהקשר זה כי נטל ההוכחה צריך לעבור למשיבים - שהודו בעובדות שנטענו על-ידי המבקשים, אך טענו כי המבקשים אינם זכאים לסעד המבוקש על-ידיהם. נטל ההוכחה צריך לעבור הן משום שהעובדות נושא התביעה מצויות בידיעתם המיוחדת של המשיבים, והן משום שהמשיבים לא חשפו את מלוא המסמכים לעיני המבקשים, ולא תמכו את טענותיהם בראיות.
לאור כל אלה, יש לקבוע כי המבקשים עמדו במידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, שכן גרסתם מסתברת יותר מזו של המשיבים. לכן יש לקבל את התביעה במלואה ולהורות למשיבים לרכוש מהמבקשים את מניותיהם בהתאם לשווי החברה כפי שהוא עולה מחוות-דעת סלובודיאנסקי קרי סכום של 4,912,660 ₪.