אנו מצהירים בזאת כי בתום 30 יום מחתימת מסמך זה יהיה על הצדדים להגיע לחוזה חתום לשיווק בוסטון אקוסטיקס בישראל. במידה ולא תוחזר יתרת הסחורה ויוחזר הכסף על יתרת הסחורה לחב' מיוזיק בוקס 2000 בע"מ או לחילופין יבוטלו הצ'קים והסחורה תחזור לבוסטון אקוסטיקס".
בזיכרון הדברים הוסכם, אפוא, בין הצדדים כדלקמן:
א. העברת זכויות השיווק לנתבעת באופן בלעדי.
ב. התקשרות לשלושה חודשי ניסיון.
ג. תוך 30 יום ייחתם בין הצדדים חוזה קבע.
ד. הנתבעת מסרה לתובעת 3 שיקים על סך כולל של 150,000₪ בצירוף מע"מ.
ה. השיקים ייפרעו כנגד מכירות בפועל של הנתבעת.
ו. לא תצליח הנתבעת למכור סחורה, יידחה מועד פירעון השיקים עד למכירת הסחורה. לחלופין, הצדדים ישיבו זה לזה את הסחורה והשיקים.
- ההסכמה בדבר שלושה חודשי ניסיון אינה מתיישבת עם התחייבות להתקשר בהסכם קבע תוך 30 יום. יחד עם זאת, מאחר שהעסקה בין הצדדים כשלה עוד קודם לתום שלושה חודשים ובין הצדדים לא נעשה כל הסכם נוסף, אין משמעות לסתירה הנ"ל לצורך ההכרעה במחלוקת שבין הצדדים.
- עוד יצוין כי בזיכרון הדברים לא אוזכרה העסקה בשווי 58,000₪ שנעשתה בין הצדדים עוד קודם כאמור לעיל בסעיפים 10 ו-13.
- בגין הסחורה נשוא זיכרון הדברים, התובעת הפיקה חשבוניות כדלקמן:
א. חשבונית מספר 1104 מיום 06.02.12 על סך 44,637₪.
ב. חשבונית מספר 1105 מיום 06.02.12 על סך 67,530₪.
ג. חשבונית מספר 1106 מיום 06.02.12 על סך 44,069₪.
(נספחים ה'1-ה'3 לתצהיר עופר).
מנגד הנתבעת נתנה לתובעת שיקים כדלקמן:
א. שיק מספר 12306825 על סך 58,000₪ משוך ליום 02.04.12.
ב. שיק מספר 12306826 על סך 58,000₪ משוך ליום 02.05.12.
ג. שיק מספר 12306827 על סך 57,010₪ משוך ליום 02.06.12.
בגין השיקים מסרה התובעת קבלה מספר 1103 מתאריך 16.02.12. (נספח ד' לתצהיר עופר).
- אין מחלוקת בין הצדדים כי פירעון השיקים היה מותנה במכירת סחורה בשווי מקביל לסכום השיק/ים. גם אין מחלוקת בין הצדדים כי הוסכם ביניהם כי אם לא יעלה בידי
--- סוף עמוד 5 ---
הנתבעת למכור סחורה, תבוצע השבה, הנתבעת תחזיר לתובעת את הסחורה שלא נמכרה והתובעת תחזיר לנתבעת בהתאמה שיק/ים.
ג(2) טענת הנתבעת להפרת חוזה מצד התובעת
- הנתבעת טענה, כי הסחורה לא נמכרה בגלל התנהלותו של עופר. לטענתה, עופר התחייב לשתף פעולה ולהביא להצלחת העסק והוא הפר את התחייבותו. יחיאל ומאיר טענו בתצהיריהם שעופר לא היה רציני, לא יזם ולא הניע את שיתוף הפעולה, לא התעניין בהצלחת העסק או בקידום היוזמה, לא סיפק תכניות עבודה ופרטים, לא סיפק מענה טלפוני ולא קידם את השלמת התוכנית העסקית. (סעיף 9 לתצהיר מאיר. סעיף 18 לתצהיר יחיאל).
- עופר הכחיש עצם קיומה של התחייבות של התובעת לפעול לקידום עסקה של הנתבעת. לגרסתו, למרות שלא התחייב לכך, הוא פעל נמרצות להצלחת עסקה של הנתבעת. לדבריו, היה לו אינטרס ברור בכך ששיתוף הפעולה בין הצדדים יקרום עור וגידים באופן מידי. לדבריו, מיום חתימת זיכרון הדברים הוא הגיע יום יום לבית העסק של הנתבעת, הכין עבור יחיאל ומאיר כרטיסי ביקור, ביצע מכירות ללקוחות הנתבעת, נפגש עם לקוחות הנתבעת, נסע עם יחיאל לפגוש לקוחות ונסע עם יחיאל לאשדוד ללקוח חשוב של הנתבעת. לדברי עופר, בפברואר 2012 אביו חלה והיה בבית חולים על ערש דווי. חרף מצבו של אביו, עופר עבד במסגרת שיתוף הפעולה בכל יום. ב- 09.03.12 נפטר אביו של עופר.
- לדברי עופר, הנתבעת היא זו שהפרה את התחייבותה להקים מחלקה נפרדת ואולם תצוגה בהשקעה של 100,000₪. לדבריו, כאשר שאל אודות ביצוע אולם התצוגה יחיאל טען שהוא עוד לא השיג קבלן שיפוצים. לדברי עופר, הוא מסר ליחיאל פרטי קבלן שיפוצים שהיה מוכן לבצע את העבודה ב- 70,000₪ במקום 100,000₪ אך יחיאל דחה אותו. עוד לדברי עופר, יחיאל טען שהוא לא השיג סוכן מכירות. עופר שלח ליחיאל שני מועמדים והוא דחה אותם. (סעיפים 11(ב)-(ג), 12 ו- 15 לתצהיר עופר. פרוט' עמ' 17 ש' 8-10).
- בחקירתו הנגדית יחיאל אישר, למעשה, את גרסתו של עופר לפיה, הנתבעת התחייבה להקים מחלקה נפרדת ואולם תצוגה. הוא אישר שהצדדים אכן שוחחו על כך שלנתבעת יידרש אולם תצוגה ושיהיה עליה לשכור סוכן מכירות. הוא גם אישר שעופר ביצע מכירות ללקוחות של הנתבעת ואף נסע ללקוח של הנתבעת באשדוד. (פרוט' עמ' 25 ש' 29-31). בהמשך חקירתו הוא התחמק ממתן תשובות בטענה שאינו זוכר. יחיאל נשאל אודות ההשקעה הכספית שנדרשה בהקמת אולם התצוגה והוא טען שהוא אינו זוכר. הוא נשאל אם דובר בין הצדדים כי שווי ההשקעה 100,000₪. גם על כך השיב שהוא אינו זוכר. הוא נשאל אם עופר הכין עבורו ועבור מאיר כרטיסי ביקור. גם על כך השיב שאינו זוכר. (ר' פרוט' עמ' 22 ש' 27-עמ' 23 ש' 18. עמ' 25 ש' 19-20). יצוין כי גם בעניינים אחרים עליהם נשאל יחיאל, הוא הרבה לספק את התשובה "לא זוכר". ר' למשל פרוט' עמ' 26 ש' 3-12.
--- סוף עמוד 6 ---
- בזיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים אין כל אזכור להתחייבות המיוחסת על ידי הנתבעת לתובעת. מדובר במסמך שנערך על ידי יחיאל ומאיר והם ייחסו לתוכנו חשיבות רבה. גם במכתבים ששלחה הנתבעת לתובעת לאחר שיחסי הצדדים עלו על שרטון, אין אזכור להתחייבות הנטענת והנתבעת לא הלינה על ההפרה הנטענת בכל צורה ואופן. (ר' מכתב מאיר לתובעת מיום 10.05.12. מכתב מאיר לעו"ד ניסן מיום 30.10.12. מכתב עו"ד לוי לעו"ד נתנאל מיום 16.03.14). עובדות אלה תומכות בגרסתו של עופר לפיה, סיוע לנתבעת בבניית העסק וקידום המכירות לא היה חלק מהסכמות הצדדים.
- מעבר לאמור לעיל בסעיפים 23 ו- 24, עופר מסר גרסאות מפורטות ביחס לתמיכה שהוא סיפק לנתבעת. כך למשל בעניין הכנת כרטיסי ביקור ליחיאל ומאיר. ר' פרוט' עמ' 16 ש' 30-עמ' 17 ש' 3:
"ת. ב- 15.2 מה קרה? הלכתי לשם ועשיתי בעצמי, הלכתי לבית דפוס ועשיתי כרטיסי ביקור גם ליחיאל וגם למאיר ושמתי על שולחן במשרד שלהם.