תמים דעים אני לחלוטין עם פסק דין זה.
גם בדיון שהתקיים בפני, לא הוכח וגם לא מצאתי כל פגם, בהתנהלות עו"ד איתן קונדה, "קניוני הים" ו"אזורים", בכל הקשור למכירת "המקרקעין" ורכישתם על ידי "קניוני הים".
כבר נאמר, שלא היה כל איסור על עו"ד איתן קונדה לנהל מו"מ עם "אזורים" ולרכוש את "המקרקעין", מבלי להביא את הדבר לידיעת הדיירים ולשתפם בכך.
כבר נאמר, שלא היה כל איסור על "אזורים" לנהל מו"מ עם עו"ד איתן קונדה/"קניוני הים" ולמכור את "המקרקעין" ל"קניוני הים" תוך שמירה על זכויות הדיירים החוכרים, מבלי להודיע ולשתף בכך את כלל החוכרים.
--- סוף עמוד 16 ---
"המקרקעין" נמכרו ל"קניוני הים" לאחר שהתבצעה התמחרות טלפונית בין "קניוני הים" לבין "חברת רבד" אשר הציעו את המחיר הגבוה ביותר עבור המקרקעין.
בעדותו מספר ויקטור ארביב:
"ת: יכול להיות שהיו הצעות אחרות מצד גורמים שונים, וההצעות היו הצעות שאנחנו לא קיבלנו אותן. יכול להיות." (עמ' 310)
את הליך ההתמחרות ניהל "מר חיים יודלביץ סמנכ"ל "אזורים".
עם זכיית "קניוני הים" בהתמחרות, העביר מר יודלביץ את פרטי ההתקשרות לאישור המנכ"ל.
על התנהלות ההתמחרות ואישורה מספר ויקטור ארביב:
"העד: ...ואני זוכר שישבתי בחדר מסוים בבניין, בחברה, והתנהל מו"מ שלא אני ניהלתי אותו, ניהל אותו הבוס שלי, שהוא היה סמנכ"ל בחברה,
עו"ד גיצלטר: מה שמו?
העד: חיים יודלביץ', והמו"מ ככל הזכור לי התנהל טלפונית בין איתן לבין עוד אחד שככל הזכור לי שמו היה גרין, הייתה שיחה טלפונית, בסופו של דבר הוא אמר לי, הבוס שלי, שאיתן זכה בתמחור, בתמחור שהיה בין שניהם, ההצעה של איתן הייתה יותר גבוהה והוחלט למכור את זה לחב' קניוני הים שאיתן הוא אחד הבעלים שלה. אני עוד זוכר משהו, שמייד כשהסתיים המו"מ, הכנו איזה פרוטוקול כזה ועבר לאישור המנכ"ל, היה מנכ"ל בחברה בשם לפקו, לב, שכחתי את שמו הפרטי,
עו"ד חורף: דוד,
העד: דוד לב. וזה אושר, אני רואה את התמונה בעיניים שלי של הפרוטוקול, אושר למכור את זה במחיר מסוים.
עו"ד גיצלטר: אותו גרין, אתה זוכר מאיזו חברה הוא, אולי?
ת אני לא כל כך, אמרו לי פעם שהוא עבד בחב' ראב"ד, רבד, אני, זכור לי במעורפל, כן." (עמ' 309)