הוא אמר: רבותיי, קראתי את המסמכים היטב, הבנתי על מה אתם מדברים, הוא שאל אם יש למישהו מה להוסיף או לתת איזה דגש או אחר, ואמר: תראו אני כבר בישיבה הראשונה רוצה לתת לכם הצעת מגשר, שזה הסכום שאני חושב שאתם צריכים סביבו לסיים את התיק הזה, והוא נקב: 2,000,000 שקל. 2,000,000 שקל האלה זה בעצם, הגענו אליו שזה יהיה ה-1,930,000 ועוד ה-70,000 שקל שזה היה החזר האגרה, זה הגיע ל-2,000,000 שקל.
ש: אתה זוכר את הליך קבלת ההחלטות להצעת הפשרה,
ת: כן.
ש: מבחינת דיירי התובעים, דיירי הבניין?
ת: כן, זה היה הליך מאוד ארוך ומורכב. כב' השופט אזר ז"ל דרש, בשלב מסוים הורה, שהתובעים יהיו כל הדיירים בבניין. וכשהגענו לשלב של אישור הסדר הפשרה, כינסנו אסיפה כללית של כל דיירי הבניין, היה הליך די ארוך לפני זה של זימון האסיפה על מנת להגיע לכך שזימון אסיפה והנושא שידונו בה יגיע לכל הדיירים, מה שהצלחנו, מדובר על למעלה מ-200 דיירים ודיירים שהתחלפו ונכנסו, זה מאוד מורכב.
במהלך האסיפה אני הצגתי את הפשרה שמונחת על השולחן, התקיימה הצבעה שאישרה ברוב קולות ולאחר מכן לא הסתפקנו בזה אלא הוצאנו במכתבים רשומים הודעה לכל הדיירים שידענו עליהם שעומדים להגיש לבית המשפט בקשה לאשר את הסדר הפשרה הזה ושמבקשים את התייחסותם בפרק זמן נקוב. לאחר שפרק הזמן הנקוב, למיטב זכרוני, לא קיבלנו כל הסתייגות מאלה שלא נכחו באסיפה הכללית לאלה שכתבנו להם את המכתבים הרשומים הללו עם ההודעה, הגשנו את זה לאישור של בית משפט." (עמ' 215-214)
...
ש: אתה זוכר מתי הדיירים אישרו את הפשרה?
ת: בסופו של יום, אם אני רואה כאן, ב-1 לאפריל 2007 זה תאריך שאני זוכר היטב, השופטת פלפל נתנה תוקף להסדר הגישור. זה היה לקראת, אם
--- סוף עמוד 62 ---
אני לא טועה, זה היה לקראת סוף 2006, והאינטרוול שלקח אחר כך מסוף 2006 עד שזה הוגש באפריל 2007, נבע מכך שרצינו לעשות את כל התהליך הזה אצל כל אותם דיירים שלא השתתפו באסיפה, ששם דנו בנושא של הפשרה, וגם לקח קצת זמן מול השופט שטרוזמן כדי שהוא יאשר את זה כהסכם גישור." (עמ' 219-218)