תביעה זו עוסקת בשלוש פרשיות עיקריות והן:
א. פרשת מקלדה: סלאח מקלדה (להלן: "מקלדה") הינו סוחר דגים גדול שנהג לרכוש מהמדגה במשך שנים רבות דגים, ובמהלך השנים צבר חוב גדול למדגה. התובעים מייחסים לנתבעים ביצוע עוולות של רשלנות – פזיזות, הפרת חובת הזהירות וחובות האמון כלפי התובעים. בנוסף מייחסים להם התובעים קבלת שוחד וטובת הנאה ממקלדה. לטענתם אבי קיבל כבשים מאת מקלדה בשוחד וטובת הנאה ואילו צבי קיבל כספים בסכומים של מאות אלפי שקלים ועוד טובות הנאה – כל זאת למען ימשיכו לספק לו דגים למרות חובו ההולך וגודל ואי עמידתו בהתחייבויות.
ב. פרשת שופרסל – כוללת שלוש טענות עיקריות:
- במשך מספר שנים שימשה רשת שופרסל צינור שיווק עיקרי לפעילות המדגה בדרך של זכיינות להפעלת עמדות למכירת דגים במספר סניפים של הרשת. בתאריך 16/12/2010 הודיעה רשת שופרסל באופן חד צדדי על סיום ההתקשרות עם התובעים וביטול הזכיינות באחד עשר סניפים, כל זאת בעקבות הימצאות תעודות וטרינריות מזוייפות במשלוחי דגים של התובעים לרשת. לטענת התובעים, סיום ההתקשרות עם שופרסל, על ההפסדים הכספיים הכבדים שהדבר הביא, נגרמו בשל התרשלותם ומחדלם הקשה של הנתבעים.
- בחודש מרץ 2010 התגלה פער בסך של 225,000 ₪ בין הכמויות שדווחו במכירות על ידי סניפי שופרסל לבין תשלומי שופרסל לתובעים, עניין אשר לטענת התובעים לא טופל על ידי צבי במסגרת תפקידו.
- לאחר סיום הקשר העסקי בין התובעים ושופרסל, הגיע לידי התובעים מידע לפיו עוד כאשר הועסק צבי ע"י התובעים, הוא ניסה להפקיע את זיכיון העבודה שלהם עם שופרסל ולהעבירו לידיו.
ג. פרשת מירס / אורנג':
פרשה זו עניינה החלטתו של אבי בתחילת שנת 2011 להעביר את רשת הטלפונים הסלולאריים של המדגה מחברת מירס לחברת אורנג'' ללא הסדרת המעבר ותוך יצירת חיוב של 170,000 ₪ לתובעים, שהוקטן בסופו של דבר לסכום של 120,000 ₪ במשא ומתן בין התובעים לבין חברת מירס. ספיח לפרשה זו הוא שימוש פרטי של בני משפחתו של אבי ב- 6 מכשירים שהוא מסר לשימושם הפרטי בשווי כולל של 70,000 ₪.
בנוסף העלו התובעים טענות ספציפיות כנגד אבי בלבד בנוגע לשליחת יד ברכוש המדגה.
- להלן אדון בהרחבה בכל אחת מהפרשות שפירטתי לעיל, תוך התייחסות לראיות הצדדים ומכלול טענותיהם בכל אחת ואחת מהפרשיות.
פרשת מקלדה: