בית-המשפט סייג את הדברים בהערה הבאה -
"הדירקטור הסביר אינו נדרש ואינו יכול להיות בלש או חוקר, והוא נסמך על דיווחיהם של בעלי-התפקיד בחברה ועל היועצים של החברה בתחומים השונים. במצב הדברים הרגיל, אין לדירקטוריון ייעוץ מקצועי-עצמאי, אלא באותם מקרים מיוחדים בהם ראוי לדירקטוריון לדרוש חוות-דעת נוספות ולקבל ייעוץ חיצוני לנושא ספציפי, כמו יועץ משפטי או רואה-חשבון" (שם, בפס' 53).
- מסקנה דומה עולה מדבריה של המלומדת א' חביב-סגל המציינת בהקשר זה בספרה -
"החובה להפעיל שיקול-דעת עסקי פעיל מחייבת את חברי ההנהלה והדירקטוריון בחובה נלווית נוספת - היא חובת איסוף האינפורמציה. על ההנהלה ועל הדירקטוריון להפעיל את שיקול-דעתם העסקי על יסוד האינפורמציה הרלוונטית לקבלת ההחלטות. מכאן, שמחדל באיסוף האינפורמציה יכול לשמש כבסיס להטלת אחריות בגין הפרת חובת הזהירות. חובת איסוף האינפורמציה הפכה, במהלך השנים, לחובה המרכזית במסגרתה של חובת הזהירות. למעשה, ברוב רובם של המקרים שבהם הוטלה אחריות על הדירקטורים בגין הפרה של חובת הזהירות, נעשה הדבר על סמך הפרתה של החובה לאסוף אינפורמציה" (ר' שם, בפרק י', פס' 2.א.).
- מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הוראת ס' 253 לחוק החברות, המחייב דירקטור לנקוט "אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על-ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור".
סבירות האמצעים תיבחן - כפי שיתואר להלן, בהתאם למכלול הנסיבות.
ענינו הרואות כי הוראות הדין הרלוונטיות והפסיקה שפירטתי לעיל, חלות הן על אבי וצבי כנושאי משרה בכירים בתאגיד והן על צדדי ג' 3 – 16 כחברי דירקטוריון ומנהלי הוועד הממונה.
- דיון והכרעה:
לאחר שסקרתי בהרחבה את המצב המשפטי החל על המקרה שלפנינו, הנני נדרש כעת לבחון את מכלול ראיות הצדדים. העוולה העיקרית עליה משתיתים התובעים את טענותיהם וראיותיהם הינה עוולת הרשלנות. בהקשר זה ראוי להדגיש את המובן מאליו והוא שעל מנת שהתובעים יזכו בתביעתם על סמך עוולה זו, עליהם לעבור כידוע שלוש משוכות. בראשונה על התובעים לעמוד בנטל המוטל על שכמם ולהוכיח את חבותם של הנתבעים לפי הסטנדרטים הכלליים של דיני הנזיקין, דיני החוזים ודיני החברות, דהיינו חובת הזהירות וההתרשלות באי קיומה. היה ויעמדו בנטל זה עליהם לעבור את המשוכה השניה ולהוכיח את הקשר הסיבתי בין חבותם של הנתבעים לבין הנזק הנטען ואם יצליחו לעבור משוכה זו עליהם לעבור את המשוכה השלישית והיא להוכיח את גובה הנזקים שנגרמו להם בעקבות מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים.