על פי התיאוריה של רו"ח פלג, מקלדה שילם תמורת כל קניותיו זולת אלו של הרבעון האחרון אולם כאשר בסופו של דבר נדחק רו"ח פלג לפינה, הוא התחמק מתשובה עניינית והשיב: "תשמע, אני לא יודע לאן אתה מכוון. יש טעות אחת בסיסית בכל התזה שאתה מנסה לפתח. מערכת יחסים של סוחר עם לקוח זה לא כמו מערכת יחסים של .... עם בנק. ויהיה טעות בכלל להמשיך בכיוון זה" (עמ' 1460 שורות 18 – 20). עם זאת, הוא הסכים עם ב"כ התובעים כי במקרה הבנק אם לא היו מעיפים את מנהל הבנק, אזי היו מעיפים את זה שמעליו, מאחר ועליו היה לשלם עבור מחדל זה (עמ' 1460 שורות 7 – 9).
רו"ח פלג עומת בהמשך בחקירה נגדית כי טיעונו שמקלדה שילם את החוב שהיה עד ליום 31/01/10 בלתי סביר, והסביר כי כוונתו הייתה שהוא שילם את כל החוב פחות 3 מליון ₪ (עמ' 1476 לפרוט' מיום 02/06/15 שורות 1 – 12).
ב. על פי הטבלה א – 2 לחוות דעת רו"ח ארדה, עולה כי אלמלא המשיכו התובעים לספק סחורה למקלדה היה החוב בסוף 2009 עומד על סך – 2,366,518 ₪, ודווקא האספקות הנוספות במהלך שנת 2010 בסכום של כ- 4 מיליון ₪ אפשרו למקלדה להגדיל את החוב בסכום הקרוב ל- מיליון ₪ נוספים עד שהגיע לסכום של 3,044,259 ₪ בסוף שנת 2010.
אוסיף עוד, כי הנתונים שהצביע עליהם רו"ח פלג בעמ' 10 לחוות דעתו על פיהם "דווקא חל שיפור בגבייה בסוף שנת 2009 ותחילת שנת 2010 ולא על הרעה", סותרים חזיתית את הקביעות בחוות דעתו של רו"ח ארדה, ואינם מתיישבים עם הטבלאות שנערכו על ידי רו"ח ארדה, לכן אין כל מקום לקבלם.
ג. באשר לימי האשראי, עמדתו של רו"ח פלג הובעה בעמ' 9 לחוות דעתו, לפיה הגידול במספר ימי האשראי נבחן לאור הגידול בהיקף הפעילות מול הלקוח. לשיטתו, תוצאה זו מקובלת, שכיחה ובעלת הגיון כלכלי. אלא שבפועל הסתבר כי עמדה זו אינה נכונה. רו"ח פלג עצמו הפריך עמדה זו בחקירתו הנגדית, מאחר והודה כי התייחס רק לשיקול אחד להצדקת הגידול בימי האשראי (שיפור תנאי האשראי ללקוח), שהינו השיקול של היקף המכירות הגדל. בקביעה זו התעלם רו"ח פלג ממכלול גורמים ושיקולים מהותיים והכרחיים אחרים שיש לבוחנם בהקשר של קביעת תנאי האשראי ללקוח, והם בין היתר: רמת אמינות הלקוח, נסיון העבר עמו, חוסן פיננסי, בטחונות, מידע מגורמי אשראי וביטוח אשראי שהינם תנאים מקובלים בענף. זאת ועוד, בחקירתו הנגדית הסכים רו"ח פלג כי מדיניות אשראי חייבת לכלול מספר רב של שיקולים. הוא ציין במפורש כי: "מדיניות אשראי זה דבר רחב" ולא רק הפרמטר של היקף הקניות (עמ' 1461 לפרוט' מיום 02/06/15). בהקשר זה אני מקבל את עמדת התובעים כי הגדלה של מס' ימי האשראי בד בבד עם הגידול בפעילות מול הלקוח, מגדילה שבעתיים את הסיכון בחשיפה לחוב הלקוח מקום בו גם גובה החוב עולה וגם מספר הימים שהחוב נשאר פתוח – גדל בנסיבות אלו. הרי שהעמדה אותה הציג רו"ח פלג חסרת כל הגיון כלכלי.