עדות זו של מרגלית בהקשר לעיל, מעוררת תהיות וסימני שאלה. אציין כי ככלל עדותו של מרגלית הותירה עליי רושם מהימן, אולם ההבהרות שמסר לעניין זה, אינן מניחות את הדעת, אסביר את דבריי:
א. עם כל הכבוד לא ברור מהיכן למרגלית יש את הסמכות או הכישורים המשפטיים לקבוע כי אין לייחס לדעתו של היועץ המשפטי של המדגה מזה שנים יותר מדי משקל. מרגלית לא הצביע על מקרה כלשהו בו התרשל עו"ד עוז בטיפולו, נהפוך הוא עו"ד עוז בסעיף 12 (ב) למכתבו ת/10 התריע דווקא על כך שיש לפעול באופן מיידי לגביית חובו של מקדלה. לטעמי, מרגלית נטל סמכויות מעבר לסמכויות שהוקנו לו, והיה עליו לכל הפחות לכנס ישיבה של הוועד הממונה, להציג בפניו את ההמלצה שקיבל מעו"ד עוז ולקבל החלטה מוסדרת בעניין על מנת לגבות את החלטתו, דבר שנמנע מלעשותו. יתירה מזו הרי מרגלית טען בעדותו כי עו"ד עוז כשל בצורה מחפירה ועל פי גרסה זו ראוי להטיל על עו"ד עוז חלק מהאשמה. אם אכן מרגלית צודק בגרסתו אזי ראוי היה לצרף את עו"ד עוז כנתבע נוסף בתיק.
ב. מרגלית טען כאמור בעדותו שצריך להכין את ה- CASE באופן הכי מקצועי שבעולם. אודה כי לא ירדתי לסוף דעתו של מרגלית. הרי ברשותו של מרגלית היו שיקים של מקלדה שחזרו. בנסיבות אלו היה עליו לרוץ ולפתוח תיק הוצל"פ ובמסגרתו להטיל עיקול לפני מתן אזהרה על מנת למנוע הברחת נכסים ממקלדה לבנו. ניתן היה אף לפעול להרמת מסך לגבי כל נכס שהועבר כבר לבן, לפתוח מייד תיק מימוש לגבי המקרקעין ואף להמשיך הלאה להליכי פירוק או פש"ר ככל שהדבר יידרש. פעולות אלו נדרש היה לעשות מיידית, כפי שהמליץ עו"ד עוז, כאשר ההגיון הבריא והשכל הישר מחייבים לנקוט בהליכים אלה. אוסיף כי מרגלית נשאל בחקירתו הנגדית אם בתאריך 13 ינואר 2011 עת שקיבל את מכתבו של עו"ד עוז, מקלדה כבר העביר את הנכסים שלו לבנו, והשיב בשלילה:
ש: "הפעילות עברה והתבצעה על ידי הבן שלו כבר. המועד הפורמאלי של הקמת החברה נמצא במסמכים, אני משער שזה היה קצת יותר מאוחר" (עמ' 408 שורות 9 – 11).
מדברים אלה ניתן להבין כי אם התובעים היו נוקטים בפעילות מהירה כפי שהמליץ עו"ד עוז, הייתה אפשרות סבירה מאוד למנוע מהלך ההברחה מאת מקלדה לבנו.
ג. במהלך חקירתו הנגדית נשאל מרגילת כמה זמן לשיטתו הוא צריך ללמוד את הנתונים כדי שיוכל להתחיל בהליכי הגבייה, והשיב כי לפי הערכתו דרושים לו מספר חודשים (עמ' 410 שורות 15 – 25, עמ' 411). סבור אני כי תקופה כה ארוכה ללימוד הנתונים מופרזת בנסיבות העניין. בהקשר זה מקובלת עליי עמדת ב"כ צבי, לפיה זוכה שאוחז בשיקים שחוללו על ידי חייב כגון מקלדה עליו להזדרז ולפתוח כאמור תיק הוצל"פ ולנקוט בצעדים המשפטיים שפירטתי לעיל. לא צריך ידע משפטי מיוחד כדי ללמוד את התיק, קל וחומר כאשר היועץ המשפטי של המדגה התריע בפני מר מרגלית כי עליו להזדרז ולפתוח בהליכי גבייה. זאת ועוד, מעיון ב- ת/22א' שצורף לתצהירו של מרגלית עולה, כי בקשת הפתיחה של תיק ההוצל"פ של הקיבוץ נגד מקלדה, הוגשה ביום 02/11/11, דהיינו מיום קבלת מכתבו של עו"ד עוז ביום 13/01/11, חלפו כ- 10 חודשים עד שנאותו התובעים לפתוח בהליכי גביה נגד מקלדה. לא צריך להכביר מילים, כי חלוף של כ- 10 חודשים מאז שנכנס מרגלית לתפקיד ועד שהתחיל לנקוט בהליך הגבייה הראשון נגד מקלדה, הינה תקופה ארוכה ובלתי סבירה בנסיבות העניין, כאשר נסיון החיים והשכל הישר מלמדים כי במהלך תקופה זו יכול היה מקלדה בנקל להבריח את כל נכסיו. לראיה, כאשר סוף סוף התחילו בהליכי ההוצל"פ מצאו התובעים כי הנכס היחיד שניתן להיפרע ממנו הייתה הקרקע אשר צבי בעצמו דאג לרשום עליה שעבוד מדרגה ראשונה.