לטענת התובעים, פחות מחודש לאחר שהודיע צבי על התפטרותו מעבודה עם התובעים נוסדה ונרשמה ביום 17.11.10 חברת בקרנה דג בע"מ ע"י משפחת שטראוס- בני דודיו של צבי. כאמור בתאריך 16.12.10 הודיעה שופרסל לתובעים על הפסקת הקשר העסקי בין הצדדים וביום 1.2.11 החלה חברת בקרנה דג בע"מ באספקה לשופרסל, לאחר שהזיכיון עבר אליה וצבי שימש במסגרתה בתפקיד ניהולי. התובעים הוסיפו וטענו כי לבני דודיו של צבי אשר הקימו את החברה לא הייתה כל פעילות קודמת בתחום הדגים. כן הפנו למערכת היחסים הקרובה לטענתם בין צבי ובין חיים לשם ששימש מנהל בכיר בשופרסל. לטענת התובעים, ברור כי אין המדובר בצירוף מקרים וחיבור כל הראיות מלמד על ניסיונו של צבי לחתור להפקעת זיכיון התובעים בשופרסל ולהעבירו לעצמו, כל זאת בשעה בה הוא עצמו הועסק ע"י התובעים.
לאחר שבחנתי את כלל טענות התובעים לעניין זה מצאתי כי דינן להידחות.
ראשית וחשוב מכל, כלל לא ברור לי מהו לטענת התובעים הקשר הסיבתי בין מעשיו הנטענים של צבי ובין הנזק שנגרם להם וכיצד הם קושרים בין השניים? גם אם נקבל את טענות התובעים כי התנהלותו של צבי בחודשים שלפני התפטרותו נועדה לחתור להפקעת זיכיון התובעים בשופרסל, הרי שבפועל, לטענת התובעים עצמם, הסיבה להפסקת הקשר העסקי בין שופרסל והתובעים נבעה נוכח סוגיית התעודה המזויפת ולא בשל העברת הזיכיון לחברה אחרת. בנסיבות אלו, אין כלל חשיבות לזהות החברה עמה החלה שופרסל לעבוד לאחר שהפסיקה את ההתקשרות עם התובעים ובוודאי שלא ניתן לטעון כי אותה חברה "גנבה" את הזיכיון מהתובעים. ברור כי בהעדר קשר סיבתי בין מעשיו הנטענים של צבי לעניין זה ובין הנזק שנגרם לתובעים, לא ניתן לקבוע כל חבות במסגרת תביעה זו. מכל מקום לטעמי לא עמדו התובעים בנטל המוטל עליהם להוכיח אותה "הפרת אמונים חמורה, מעילה באמון וחתירה תחת הקיום הכלכלי של מעסיקיו" אותה הם מייחסים לצבי. לעניין זה נזכיר כי למעשה מייחסים כאן התובעים לצבי פעילות המהווה מרמה והפרת אמונים, אשר לגביהם כבר נקבע בפסיקה נטל הוכחה מוגבר. לעניין זה נקבע:
"אך טבעי הוא, שבית משפט היושב לדין אזרחי ידרוש הוכחה יותר קרובה לוודאות מן המבחן הרגיל, אם מיוחסת לבעל דין מרמה ולא למשל רשלנות גרידא…" (ע"א 373/89 מסרי נ' חלף פ"ד מה (1) 742).
עיקר הראיות שהביאו התובעים להוכחת המיוחס לצבי הינם האמור בתצהיריהם של מקלדה, מרגלית וראול לעניין אמירות שונות של צבי בעת שעבד אצל התובעים, כמו גם להשתלשלות העניינים העובדתית לאחר שהתפטר. אלא שבחנתי ראיות אלו מלמד כי אין בהן די על מנת לעמוד בנטל המוטל על כתפי התובעים.