הגם שאכן ראיות אלו מעלות חשדות מסויימים אודות התנהלותו של צבי, הרי שאלו נותרו בגדר ספקולציות והשערות בלבד ולא היה בהן די על מנת לעמוד בנטל המוטל על כתפי התובעים להוכיח את טענותיהם כנגד צבי בסוגיה זו. לעניין זה אציין כי במסגרת הגנתו הראה צבי באמצעות העתקי הודעת דואר אלקטרוני כי סמוך לתקופת התפטרותו פעל למצוא עבודה כשכיר, בין היתר בקיבוצים שונים (ראו נספחים נ/2 – ל/2 לתצהירו), כאשר מן הסתם באם כל פעולותיו של צבי באותה תקופה נועדו לשם "גניבת" הזיכיון וייסוד חברה חדשה, לא היה טורח בחיפוש עבודה כשכיר. יתרה מכך, כעולה מהראיות שהונחו לפניי, הרי לאחר שהחל המשבר בין התובעים ושופרסל בשל סוגית התעודה המזויפת, פעל צבי במטרה לפתור את המשבר. לעניין זה אין לי אלא להפנות לעדותה של חווה, אשר משמשת כיו"ר הקיבוץ והעידה מטעם התובעים. בכל הנוגע לניסיון פתרון המשבר עם שופרסל נשאלה והשיבה:
"ת:הם פנו אלינו והודיעו לנו שהם מפסיקים את השיווק.
ש: הם לא מודיעים למה? אתם יכולים עכשיו לעשות שתי אפשרויות: או
להיאבק להגיד: רגע למה? לעשות בירור.
ת: ניסינו להתקשר , אמרתי,
ש: ניסיתם , פגישה.
ת: ניסינו להתקשר אליהם בכל דרך אפשרית.
ש: טוב.
ת: והם לא היו מוכנים להיפגש איתי.
ש: או.קיי.
ת:עד אותה פגישה שצביקה הצליח לייצר." (ראו עמ' 571-572, ש' 21-5 לפרוטוקול מיום5.11.14) (ההגדשה שלי- ז.ה.).
אף כאן דומה כי אדם הפועל על מנת "לגנוב" את הזיכיון מהתובעים, לא ישקיע מאמצים במטרה להביא לפגישה בינם ובין החברה שאת זיכיונה חמד והדברים לא עומדים בקנה אחד עם ההיגיון והשכל הישר. מכל מקום, התובעים לא השכילו להראות ולו ראיה ממשית אחת לפיה צבי ייסד את בקרנה דג בע"מ, כאשר כל טענותיהם בעניין נטענו בעלמא, על דרך של ניחושים בלבד וללא כל תימוכין.
סוף דבר לסוגיה זו, אני קובע כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להראות כי צבי חתר לגנוב את זיכיון שופרסל מהתובעים לעצמו, מכל מקום, אין כל קשר סיבתי בין הפעולות שביצע והנזק הנטען בתביעה.
ג. טענות הצדדים לעניין הפרשי ההתחשבנות מול שופרסל:
לטענת התובעים תחשיבים המבוססים על דוחות של שופרסל עצמה ומפורטים במסמך שהוגש ע"י התובעים (ראו ת/33), מגלים הפרשים בין מכירות הדגים של התובעים בסניפי שופרסל ובין התשלומים שקיבלו משופרסל עבור אותן מכירות. הוסיפו וטענו כי הפערים העומדים לזכותם הינם בסכום כולל של 290,000 ₪ החל מחודש אוגוסט 2009 ואילך. לטענת התובעים הפערים התגלו עוד בתקופת כהונת הנתבעים והובאו לידיעתם ע"י הנהלת החשבונות של התובעים וצבי אף דיווח על כך לפורום ההנהלה הפעילה של הקיבוץ והתחייב לגבות את ההפרש, אולם בפועל לא נעשה דבר. התובעים טוענים כי על צבי, בהיותו הממונה על הקשר השיווקי עם שופרסל וכמנהל הכספים והעסקים של הקיבוץ, היה לטפל בגביית ההפרש או לפחות לבררו ולדווח לגופים המתאימים. לטענתם, משלא עשה כן, רובץ החוב לפתחו עקב רשלנותו וחוסר האכפתיות שלו, אשר עולים לכדי הפרת חובת אמונים וחובת זהירות של מנהל.