משה (צד ג' 12):
גם משה היה חבר בוועד הממונה במהלך כל השנים הרלוונטיות. באותה תקופה שימש גם כמנהל אגש"ח החקלאות של הקיבוץ (סעיף ג' לתצהירו). משה העיד, כי מעולם לא ביקש מידע כלשהו מיוזמתו לגבי הנעשה במדגה (עמ' 1529 שורות 15 – 17). מעולם לא שאל מיוזמתו מהו מצב החובות של המדגה ולא התעניין בזה (עמ' 1532). הוא גם העיד כי מעולם לא יזם שינויים או יזם שינוי במדיניות בנעשה במדגה (עמ' 1529 שורות 18 – 20), הוא אף אישר כי כל המידע ביחס למדגה היה נגיש לו בהיותו מחובר למערכת המחשב הכספית של הקיבוץ, אולם לטענתו הוא לא ניצל זאת מעולם על מנת לבדוק מהו מצבו הכספי של המדגה בו ישב כחבר וועד ממונה (עמ' 1531 שורות 4 – 10).
לטעמי אף משה אינו זכאי ליהנות מחזקת שיקול הדעת העסקי כאשר הוא לא מילא את התנאים המוקדמים של איסוף וקבלת המידע וקיום דיון מושכל בטרם קבלת החלטה. בנסיבות אלה, יש לראותו כמי שהפר חובותיו כחבר בוועד הממונה ועליו לשאת באחריות חלקית כשאר חברי הוועד הממונה.
יוסי (צד ג' 7):
עד זה לא הגיש תצהיר עדות ראשית. הוא אישר בעדותו כי הינו חבר הקיבוץ ושימש כחבר בוועד הממונה בכל התקופות משנת 2004 עד סוף 2010 (עמ' 1857, 1853). יוסי העיד על ישיבת הוועד הממונה שנערכה ביום 20/05/09 בה הציג צבי את המסמך "מדגה 2009 לאן", בהמשך ולאחר שהתברר כי בידיו תרשומת שרשם לעצמו במהלך אותה ישיבה, התרשומת הוגשה לבית המשפט וסומנה נ/18. לטעמי ישנה חשיבות לתרשומת זו במספר מישורים:
א. התרשומת נרשמה בזמן אמת על ידי חבר וועד ממונה שהשתתף בה, על כן יש לתת לה משקל נכבד.
ב. התרשומת מוכיחה כי במהלך הישיבה נמסר לחברי הוועד המסמך נ/2 – יז' אותו ערך צבי "מדגה 2009 לאן? איך? מי?".
ג. התרשומת מבהירה כי הדיון והמסמך שהוגש בו, הציפו בפני הוועד בעיות חמורות, להלן מספר ציטוטים מהתרשומת הממחישים מספר דברים:
"מציפים בעיה, רמת סיכון גבוהה", "מחזור 20 מליון ₪ בלי מדרג סמכויות ולכן ישנם בעיות וניגודים", "חייבים להתייחס לבעיה", "אחריות של כולנו, זהירות ורגישות". עד זה אישר כי נרשם ב- נ/18 כי הוועד לא אישר באותה ישיבה את בקשתו של צבי להעביר אליו את האחריות לכל השיווק של המדגה אלא אך ורק בקשר לשופרסל (עמ' 1858 שורות 2 – 14).
מהתרשומת נ/18 אנו למדים, כי יוסי היה מודע לבעיות במדגה וכחבר וועד ממונה היה בידיו להשפיע, להצביע על החלטה שונה, ליזום מהלך שייתן מענה לבעיות שהוצפו על ידי צבי, אולם הוא נמנע מלעשות זאת. הוא אף אישר בחקירתו כי במהלך שנות כהונתו כחבר בוועד הממונה, לא יזם כל צעד כדי לשפר את מבנה המדגה (עמ' 1864 שורות 14 – 17). אף יוסי, כשאר חברי הוועד הממונה, הפר את חובותיו, לא טרח להציע כל הצעה או ליזום כל יוזמה, וכן לא טרח לוודא שהבעיות הקיימות מטופלות כראוי. יוסי ידע על קיומם של ליקויים ולא פעל או בא ביוזמה לשיפורם, על כן הוא חב באחריות ויש לראותו כמי שהתרשל בתפקידו זה.