ניר (צד ג' מס' 4):
ניר היה חבר הוועד הממונה של הקיבוץ מינואר 2004 עד סוף שנת 2010 (סעיף א' לתצהירו), למעשה כל השנים בהן עבדו הנתבעים. המדובר באדם המכהן כיום כיו"ר התנועה הקיבוצית ובשנים הרלוונטיות היה מנכ"ל חברת ק.מ.ה. . למעשה שאול וירון אשר כיהנו כיו"ר הוועד הממונה ויו"ר הנהלת המדגה מטעמה של ק.מ.ה., היו כפופים לו. בחקירתו הנגדית, אישר כי קיבל מכתב מצבי (נ/2, כט לתצהיר צבי), אשר בו העלה טענות חמורות לגבי ההתנהלות במדגה, אולם הוא התעלם מהביקורת של צבי והתייחס לביקורתו על רקע של סכסוך אישי (עמ' 1828 – 1826). ניר לא טרח אף לזמן ישיבה דחופה לדון בטענות החמורות או לפחות להקים וועדת בדיקה על מנת לברר לעומק אם אכן המדובר בסכסוך פרסונלי או שאכן ישנן בעיות מהותיות ואמיתיות במדגה. בהמשך טען ניר כי לשיטתו כולם אחראים חוץ ממנו, וכי למעשה עת שקיבל את המכתב של צבי (נ/2 – כט לתצהיר צבי) הוא טרח רק להעבירו לשאול. ניר אשר כי הוא יודע לקרוא דוחות כספיים, אולם בענייננו טען כי לא זוכר שהוצגו לוועד הממונה דוחות כספיים של הקיבוץ וזאת בניגוד לדברי יושבי הראש ויתר חברי ההנהלה שנחקרו בבית המשפט (עמ' 1835 שורות 4 – 11). ניר אישר במהלך חקירתו הנגדית כי זיהה אנומליה במבנה הארגוני של המדגה, אולם טען כי זה לא תפקידו לטפל בבעיות אלה אלא בסמכות יו"ר הוועד (עמ' 1836 שורות 8 – 14). בהמשך ולשאלה אם הוא מגלה חוב שתופח לשלושה מליון ₪ בלי בטחונות מה יעשה, השיב כי: "במקומות שאני ניהלתי וניהלתי מספיק מקומות בעמדת יו"ר ולא בעמדת חבר וועד, העסק נעצר בבת אחת, מעכשיו לא יוצא שום משלוח בלי חתימתו, בתל יוסף לא היה שום אחריות שלי וסמכתי על מי שהיה תפקידו, שזה בהתחלה זה שאול ואח"כ ירון אסף" (עמ' 1848 שורות 15 – 19). ניר אישר בחקירתו כי תפקידו היה "לחלץ את הקיבוץ" ולא לנהל את עסקי הקיבוץ (עמ' 1849 שורה 13).
לסיכום, גם ניר קיבל תלונות מצבי על בעיות במדגה, הוא ידע על בעיות במדגה וגם על האנומליה הניהולית, אולם לא עשה דבר בנושא. ניר ראה את תפקידו כרכב חילוץ בלבד ולא כגוף מנהל שמדי פעם עליו לתת החלטות ולדאוג ליישומן בשטח. לניר כחבר בוועד הממונה יש אחריות ישירה לגבי הנעשה בתאגיד המדגה, אולם הוא לא מילא את חובותיו כמנהל סביר. ניר לא טרח לקבל מידע או לקיים דיון, הוא מעולם לא ניסה לייעל או לשפר את המצב במדגה ואף לא נקט בצעד של ממש נגד מקלדה, על אף שידע כי חובו של מקלדה הגיע לכ- שלושה מליון ₪ ללא כל בטחונות. על כן, יש לראותו כמי שהתרשל בתפקידו ועליו לשאת באחריות חלקית לחובו של מקלדה. בנסיבות אלה יש לייחס לו אשם תורם לחוב של מקלדה.