ירון (צד ג' מס' 9):
ירון נכנס לתפקידו בספטמבר 2008 וסיים אותו בסוף 2010 (סעיף 6 לתצהירו), הוא החליף את שאול בתפקידיו בתל יוסף, ובין היתר כיהן כיו"ר הוועד הממונה של הקיבוץ וכיו"ר וועד ההנהלה של המדגה. גם ירון קיבל את תפקידיו דרך חברת ק.מ.ה. ומקביל לתפקידיו בתל יוסף כיהן כיו"ר בקיבוצים נוספים.
ירון אישר כי בכל תקופתו ולמרות תלונות צבי על בעיות במבנה המדגה ועל אישיותו של אבי, הוא לא טרח לבצע כל תיקון של מבנה המדגה או החלפת מנכ"ל המדגה (עמ' 1717 שורות 18 – 22). לעניין החוב של מקלדה, ירון נשאל מה עשה עם כניסתו לתפקיד על מנת לטפל בחובו של מקלדה אשר עמד על סך 1,729,168 ₪, והשיב: "אני אמרתי מה עשיתי ואמרתי מה לא עשיתי. את טענות הקיבוץ תבדוק עם הקיבוץ" (עמ' 1745 שורות 20 – 22).
ירון בסעיף 49 לתצהירו, חזר על אותה הצהרה שהצהירו שאר המנהלים, כי הוא אינו חייב לאסוף מידע על הנעשה בתאגידים וכי הוועד הממונה אינו אמור לקרוא מסמכי הנהלת החשבונות.
לסיכום, ירון היה בעל התפקיד הבכיר ביותר בתקופה בה התרחשו מרבית האירועים נשוא כתב התביעה, ולא עשה מאומה לטפל בבעיות המדגה. אשמו התורם מתבטא בכך, שעם כניסתו לתפקיד, לא דאג לקבל את המידע שהיה בידי קודמו והמשיך בהתייחסותו הלא רצינית לביקורתו של צבי וייחוס התלונות לבעיות פרסונליות, במקום להבין כי מדובר בבעיות מהותיות שאינן תלויות בזהותו של המתלונן. ירון ידע על כל בעיה שהייתה קיימת במדגה וידע על בעיית החוב של מקלדה ודרכי הטיפול בה נקטו אבי וצבי על מנת לפתור אותה (עמ' 1747, 1748). כבעל התפקיד הבכיר ביותר, היה בידיו של ירון לבצע שינוי ושיפור כפי שימצא לנכון, אולם הוא נמנע מלעשות זאת ואף לא קיבל החלטות ממשיות על מנת להפסיק את הדרדרות החוב של מקלדה לדרגה שתוארה בחוות הדעת של רו"ח ארדה.
סבור אני כי יש לראות במעשיו אלה של ירון כהתרשלות במילוי תפקידו. הימנעותו של ירון מקבלת החלטות ממשיות על מנת למנוע הדרדרותו של חוב מקלדה, כגון הפסקת המסחר עימו עת שראה שהחוב שלו הולך ותופח ללא כל בטחונות, מובילות למסקנה כי יש להטיל עליו אשם תורם בגין החוב של מקלדה.
יודגש, כי ירון אינו זכאי ליהנות מחזקת תקינות שיקול הדעת העסקי, מאחר ועל פי הראיות שהוכחו, הרי לא היה כאן כל תהליך של הפעלת שיקול דעת עסקי מושכל, אלא התייחסות לא נכונה לתפקידו כמנהל הבכיר ביותר בקיבוץ.