מעדותו של מוטי אנו למדים, שמדובר בחבר הנהלה עסוק המתרוצץ בין מספר לא מועט של קיבוצים, כאשר לשיטתו המצב במדגה היה מעולה, לכן מצידו לא חשב שנדרש להתערב ולשפר משהו במדגה. הוא מעולם לא ביקש כל מידע, לא ניהל שום דיון ולא יזם כל תהליך. על כן מוטי שכיהן כחבר בהנהלה, לא מילא כדבעי את תפקידו ויש לראותו כמי שהתרשל בתפקידו.
משה (צד ג' 5):
משה כיהן כחבר וועד ממונה בשנים 2004 עד סוף שנת 2008.
להזכיר כי בתקופת כהונתו ולקראת סוף שנת 2008, עמד חובו של מקלדה על סך של 1,600,229 ₪, דהיינו בעיית החוב של מקלדה למדגה הייתה כבר קיימת. הוא אישר כי לא ביקש מעולם מידע לגבי ענף של הקיבוץ (עמ' 1649 שורות 13 – 16). הוא גם אישר כי הוועד הממונה מעולם לא ראה את עצמו אחראי ומעולם לא התווה מדיניות בנושא קביעת אובליגו לסוחרים בענפים היצרניים השונים (עמ' 1650 שורות 18 – 20). משה העיד כי הוא אישית מעולם לא ביקש מידע כלשהו בקשר למדגה ולא יזם מהלך כלשהו בקשר למדגה (עמ' 1655 שורות 20 – 23).
מדובר בחבר וועד ממונה אשר לא התעניין במדגה ולא נתן מעולם את דעתו על הנעשה במדגה. בנסיבות אלו, אין מנוס מלקבוע כי משה הפר את החובה המוטלת עליו כמנהל ויש לראותו כמי שהתרשל בתפקידו.
שמוליק (צד ג' 11):
שמוליק שגם הוא לא הגיש תצהיר, היה חבר וועד ממונה בשנים 2009 – 2010. על פי עדותו, עם כניסתו לתפקיד, קיים ישיבה אחת עם יו"ר הוועד הממונה, אולם אינו יודע מהו המבנה הארגוני של המדגה (עמ' 1660 שורות 25 – 31). הוא זכר שהיה דיון אחד בנושא החוב של מקלדה כחודשים לפני שסיים הוועד הממונה את תפקידו והוחלט מה שהוחלט (עמ' 1660 שורות 4 – 7). הוא העיד כי אינו זוכר כי ביקש כל מידע בקשר למדגה, אינו זוכר אם יזם כל תהליך דיון, מדיניות וכו' (עמ' 1662).
גם עד זה כנראה לא הבין את משמעות תפקידו כחבר הנהלה שעליו לקבל מידע, לנתחו, להקשיב לבעיות, להתוות מדיניות ואף לתת החלטות מעשיות. גם הוא לא מילא חובה זו ויש לקבוע כי התרשל בתפקידו.
שלמה (צד ג' 16):
גם שלמה היה חבר הנהלת המדגה בשנים 2008 – 2010. הוכח מחקירתו הנגדית כי המדובר בטכנאי קירור ומיזוג אוויר והנדסאי חשמל, ואינו עוסק כלל כמנהל עסקים תעשיה וניהול (עמ' 1809). בחקירתו אישר כי הוא החשמלאי של הקיבוץ, וכי עבודות החשמל שהוא ביצע עבור המדגה, וקיבל עבורן שכר מהמדגה, נעשו על פי דרישת אבי ואלה שמתחתיו ואושרו על ידי פקיד שכפוף לאבי. הוסיף כי היחסים בינו לבין אבי הם יחסי חברות (עמ' 1809 – 1810). משמעות הדבר הינה, כי פרנסתו של שלמה תלויה בחברו אבי שמכהן כמנכ"ל המדגה. כאן המקום לציין, כי סעיף 254 (א) (1) לחוק החברות קובע, שנושא משרה בחברה ימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין תפקיד אחר או לבין ענייניו האישיים. בענייננו, ברור הוא כי שלמה פועל כאן במצב של ניגוד עניינים. זאת ועוד, הוכח כי בפנינו מנהל שכישוריו, נסיונו והשכלתו אינם מתאימים על מנת לכהן בהנהלת התאגיד. עוד אוסיף, כי בשל יחסי החברות שלו עם אבי, אין לצפות ממנו כי בתור מנהל בוועד יבקש מידע, ייזום דיון או יציע מהלך כלשהו שעלול לפגוע או לצמצם את סמכויותיו של חברו אבי כמנכ"ל המדגה. אני מקבל את עמדת צבי כי במצב כזה אסור היה למנות את שלמה להנהלת המדגה ואף לגופו של עניין אסור היה לו לכהן בעת שהוא מצוי במצב של ניגוד עניינים.