לסיכום, מדובר באדם שאינו מתאים לכהן כחבר הנהלה אם בשל העדר כישורים מקצועיים ואם בשל מעורבותם של אינטרסים כלכליים שאינם מאפשרים לו למלא את תפקידו באופן תקין משיקולים זרים. בנסיבות אלה, יש לראותו כמי שהפר את חובתו כלפי המדגה ויש לקבוע כי התרשל בתפקידו.
אמיתי ז"ל (צד ג' 14):
אמיתי ז"ל כיהן כחבר הנהלת המדגה בתקופה הרלוונטית לתביעה דנן, והלך לעולמו במהלך הדיון בתיק זה. הוא לא הגיש תצהיר עדות ראשית בתיק שלפנינו, אולם נחקר ע"י ב"כ הצדדים בבית הדין לעבודה בנצרת בתיק ס"ע 9261-03-11 בישיבה מיום 02/10/11 (ראה נ/2 – יט לתצהיר צבי). אכן לכאורה עדותו של אמיתי ז"ל בבית הדין לעבודה הינה עדות מפי השמועה שאינה קבילה, עם זאת סבור אני כי יש לקבל את עדותו של אמיתי ז"ל בבית הדין לעבודה וזאת מאחר ועדות זו צורפה לתצהירו של צבי והיוותה חלק מראיותיו, ובנוסף לחלק מעדות זו התייחס מרגלית בתצהיר שהוגש לבית הדין לעבודה וצורף אף הוא לתצהיר צבי (ראה נ/2 – כ2 לתצהיר צבי). בחקירתו בבית הדין לעבודה הבהיר אמיתי ז"ל כי לתפיסתו הוא לא היה דירקטור בהנהלת המדגה (נ/2 – יט עמ' 23 שורות 21 – 22). בהמשך העיד אמיתי ז"ל מפורשות כי: "הייתי בתור מדריך כל משק שרוצה שאני אשב בהנהלה אני יושב. לא בשכר ולא בסמכויות אלא כמדריך" (שם בעמ' 24 שורות 28 – 30). עדות זו משתלבת עם סעיף 42 לתצהיר מרגלית שהוגש לבית הדין לעבודה נ/2 – כ2, שם הצהיר בין היתר כי אמיתי ז"ל אמר לו שוועד הנהלת המדגה לא פעל כמועצת מנהלים. בהמשך העיד אמיתי ז"ל לעניין כמות הישיבות שקיימה הנהלת המדגה וכי בהתחלה התקיימו ישיבות ואח"כ העניין התמוסס (שם בעמ' 27 שורות 19 – 23).
כעולה מעדותו של אמיתי ז"ל בפני בית הדין לעבודה, גם הוא לא הבין את מהות תפקידו כחבר הנהלה וחשב שהוא מדריך חקלאי בלבד, הוא ידע על בעיות במדגה ולא דאג שיינתן להן פתרון. הוא לא יזם ולא הוביל כל הליכים לתיקון ושיפור המדגה, על כן יש לראות בו כמי שהפר את חובתו לפעול כמנהל במדגה.
דלית (צד ג' 8):
דלית שחר כיהנה כחברת וועד ממונה בתקופה שבין 2004 – 2006.
מאחר ודלית לא כיהנה בתקופה לגביה קבעתי אחריות מטעם הנתבעים, אין כל מקום להטיל עליה כל חובה. על כן הנני דוחה את הודעת צג ג' נגדה.
גיל (צד ג' 13) ודרור ז"ל (צד ג' 15):
גיל חייט שימש כנציג הקיבוץ בוועד הממונה שנבחר בספטמבר 2008 עד פיזורו (נספח נ/2 – יב לתצהיר צבי). דרור ז"ל התמנה לשמש כחבר וועד ההנהלה של תאגיד המדגה ביום 15/02/04 (נספח נ/2 – ח לתצהיר צבי), אולם אין ראיה פוזיטיבית המלמדת כי הוא נשאר בוועד עד לפיזורו. מכל מקום, שני אנשים אלה לא הגישו תצהירי עדות ראשית ולא נחקרו בבית המשפט, על כן ניתן ללמוד על התנהלותם רק מעדותם של חברי ההנהלה האחרים, ואלה העידו כי כל חברי ההנהלה מעולם לא ביקשו מידע כלשהו עבור המדגה, מעולם לא יזמו דיון כלשהו, לא השפיעו ולא החליטו כל החלטה באשר לנעשה במדגה. על כן בעניינו של גיל, מקום בו הוא היה חבר הוועד בתקופה הרלוונטית בה קבעתי את רשלנותם של הנתבעים, יש להטיל עליו אחריות. לעומת זאת, בעניינו של דרור ז"ל, מקום שולח הודעת צד ג' לא השכיל להוכיח אם דרור היה חבר בוועד עת התרחשות האירועים הרלוונטיים, הרי שאין כל מקום להטיל עליו חבות כלשהי. בנסיבות אלה, אני דוחה את הודעת צד ג' כנגד דרור ז"ל.