"חובת הגילוי ביחסי עבודה מוגברת. אין היא מוחלטת,... חובת הגילוי פוגעת בפרטיותו של העובד הפוטנציאלי, של המועמד לעבודה ובפרטיותו של העובד. עומדים זה מול זה שני אינטרסים נוגדים, האינטרס של העובד והמעביד הפוטנציאלי הוא שלא להידרש לענות על שאלות הפוגעות בפרטיותם ושאינן רלבנטיות לעבודה המוצעת... האיזון הנכון יעשה בכך שנאפשר אך שאלות הרלוונטיות למהות היחסים שעומדים להיווצר. על קנה המידה
--- סוף עמוד 18 ---
לבחינת האיזון בין דרישת הגילוי לזכות לפרטיות להיות קנה מידה אוביקטיבי".[17]
הנה כי כן, וראויה מסקנתנו זו להדגשה מיוחדת, האיזון הנכון בין חובת הגילוי המוגברת מחד לבין זכותו של המועמד לעבודה מאידך נמצא ברלוונטיות של המידע שבגילויו מדובר. עד כמה אם בכלל הוא רלוונטי לעבודה או למשרה שבה מדובר.
מן הכלל אל הפרט-
- המעסיקה טוענת כי לא נפל כל פגם בפיטורי העובדת, וזאת, גם אם תדחה טענתה כי רק התפקוד הלקוי של העובדת עמד בבסיס החלטת הפיטורים.מטיעוני המעסיקה עולה גישתה כי השיקול בדבר ההיריון הינו שיקול מהותי ביותר לעניין קבלה לעבודה. כך עולה מעצם ההשוואה שעורך מר עיני בין הציפייה שהייתה לו מן העובדת כי תודיע על הריונה, לבין הציפייה הקיימת ממועמד לעבודה כי יודיע, טרם קבלתו לעבודה אודות כוונה שיש לו לצאת בזמן הקרוב לחופשה ארוכה.
גישה זו, לפיה ככלל, ובכל מקרה, יש רלוונטיות לעובדת הריונה של האישה לעצם קבלתה לעבודה, עומדת בניגוד גמור להוראת ס' 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות, הקובעת איסור על הפליה של מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מין או היריון. נזכיר, ואך למען הסר ספק, את הוראת ס 2(ג) לחוק לפיה לא תהא זו הפליה לפי החוק כאשר "היא מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה"[18].
- האם עובדת הריונה של העובדת בנסיבות העניין שלפנינו רלוונטית לתפקיד
מזכירת החברה שאליו בקשה להתקבל, ועליו סב ראיון העבודה שקוים עימה? על פני הדברים התשובה לכך הינה בשלילה. המשימות שלהן נדרשה העובדת לא כללו מאמצים פיסיים מיוחדים המסוכנים לאישה בהיריון; אין מדובר בעבודה המחייבת חשיפה לחומרים מסוימים, המחייבת עובדת להודיע למעבידה על דבר הריונה בתוך עשרה ימים מעת שנודע לה על ההיריון [תקנה 4לתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) התשס"א- 2001]
--- סוף עמוד 19 ---
או סמוך ככל האפשר למועד בו נודעה לה עובדת הריונה [תקנה 5 לתקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), התשל"ט -1979]. אף אין לחברה בנסיבות המקרה שלפנינו טענה בדבר חשיבות מיוחדת לתקופה שבה צפויה העובדת לשהות בחופשת הלידה הצפויה, כגון, שבאותה תקופה בדיוק צפוי סיומו של פרויקט חשוב העומד בבסיס ההתקשרות שבין העובדת והמעסיק, וכיו"ב. נמצאנו למדים כי בנסיבות המקרה דנן, להריונה של העובדת אין רלוונטיות בכל הקשור למשרה שבה דובר עימה בראיון העבודה, ואליה התקבלה.